ידעתי תמיד

16/05/2018 195 צפיות אין תגובות

מהפעם הראשונה שנפגשנו ידעתי, ידעתי כמה אני הולכת לסבול, כמה אני הולך לבכות, כמה יהיה לי קשה, צדקתי בהכל.
זה הדבר היחיד שצדקתי בו לגבייך.
היום שנה וקצת אחרי, אני עדיין בוכה מתחת לכרית, מעמידה פנים שהכל בסדר כשאני לידך, מתחננת לאלוהים, מתגעגעת לכל לחיבוק ממך, למבט שלנו, לצחוק שלך, אבל אני מבינה קצת אחרת ממה שהבנתי פעם. לא משנה מה, אני תמיד אסבול, אבל ברגעים שאני אהיה איתך, אני אשכח מכל הבכי, כל הצעקות, הריבים, האשמה, ואחזור ליידים שלך.

ידעתי תמיד
דרוג הסיפור 5 | 2 מדרגים

תגובות (0)

הוספת תגובה - היה הראשון להגיב!
התחבר עכשיו בכדי להוסיף תגובה
1 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך