מסע של כתיבת סיפור

05/04/2012 552 צפיות אין תגובות

בין השנים 1819 לבין השנים 1840 היתי אז צייר עני שחי בצרפת שמי היה זק .
לא היה לי מה לאכול ואת פרנסתי היתי עוסק בי דייג ומוכר את הדגים שהיתי דג .
מעולם לא חשבתי שאני אצליח דוקה להביא אוכל הביתה ופרנסה מציור .
לא חשבתי שהברונית גוזפין תימצא עניין בציורי וי תעוד תסדר לי עבודה בארמון המלוחה אך כך הדברים יתגלגלו להם מתוח העוני יצאתי לעושר .
והיני פני הדברים היום אני יושב לי בנחת בי טירה יפה ליד הארמון מידי פעם מיזמינים אותי לנשפים בארמון ואני באהבה ובתמורה משלם אץ סכרי ותודתי לאנישי המלוחה בציורים שלי אני מציר את כול מי שרומא בכך ואני כול כך מירוצו רוצים לטעום מהיין שאני שותה לא אתם מיפסדים אזה טעם מייהד יש לזה .
מה קורא אכשיו יש רעש אוי קמתי לצלצול השעון מיסתבר שהכול חלמתי היום אני במאה של שנת 1960 ויש כאן מוזיקה כול כך יפה ואני בכלל לא חי בצרפת אני חי באמירקה בעיר השעשועים והנצורים לס וגס נכון טוב אני חיב לזוז איפו במתי תמיפתחות של הבית טוב בי קוראים יקרים הסיפור הבא יסופר בשבוע הבא בנתים חג שמח לכם ולמי שמינכן כותב כמוני באתר אני מאחל כתיבה מהנה ובהצלחה שלכם באהבה לורין
.

מסע של כתיבת סיפור
דרג את הסיפור

תגובות (0)

הוספת תגובה - היה הראשון להגיב!
התחבר עכשיו בכדי להוסיף תגובה
2 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך