השם שלי ברשותי.
אליתי ❤️

אחרי הכל עדיין- פרק 14.

השם שלי ברשותי. 26/08/2015 1444 צפיות 11 תגובות
אליתי ❤️

פרק 14.
מנקודת המבט של דביר.
״אתה יכול לא להפריע בחור שהבקיע את גול הניצחון?״ דנה אמרה לי בחיוך כשהתיישבתי לידה וליד מור במטוס חזרה לישראל.
״לא מעוניין להפריע, רק להזכיר לך על ההתערבות שלנו״ אמרתי והתקרבתי אליה.
״ועל זה שניצחתי״ אמרתי בשקט. ״ועל מה שאנחנו הולכים לעשות כשחוזרים הביתה..״
״תודיע לאיתי שאין לו לאן לחזור הביתה היום וזה יבוצע״ היא אמרה לי בחיוך. צחקתי ונישקתי אותה.
״איפה הדבע הזה עכשיו״ מלמלתי כשהתנתקתי מדנה והבטתי אחורה. ראיתי אותו יושב עם וקנין ורונה, מסתכל קדימה. חיפשתי על מה הוא מסתכל..
אבל הייתי יכול לנחש.
״קיבינימט״ מלמלתי והלכתי אליו.
״ניצחנו מול לונדון אחי, אתה יכול להיות טיפה יותר שמח?״ שאלתי אותו בעצבנות וישבתי מולו, מסתיר את אלינור.
״אני שמח נשמה, שמח מאוד״ הוא אמר.
״אז לך לבחורה שלך, ותתחיל להתחנן להטבות״ אמרתי בהתלהבות, מנסה להלהיב אותו. מקרה אבוד
״בוא שנייה״ הוא כחכח בגרון והתחיל ללכת לקדמת המטוס. כיווצתי גבות והלכתי אחריו. מה קורה פה?
״תסתכל״ הוא אמר ונשען על הקיר. הסתכלתי עליו והוצאתי את מה שהיה במעטפה החומה הזאתי
״מה אתה רוצה, יצאת גבר אחושרמוטה״ גיחכתי והסתכלתי על התמונות. לא ידעתי שהוא בקטע של ג׳ינג׳יות. בעצם בקטע של כולן. יפה לו
״כן אה?״ הוא צחק ואז נמחק לו החיוך. ״שלחו את זה לאלינור, בגלל זה היא לא חזרה אליי״ הוא אמר בעצבנות ושילב ידיים. צחקתי. לא הוא טמבל
״תסביר לי איזה פאקינג סיבה יש לך לצחוק עכשיו..״
״היא חירטטה לך את השטות הזאת?״ שאלתי בחיוך. הוא הסתכל עליי בכיווץ גבות.
״אחי, מי ישלח לה תמונות לפאקינג איטליה שלך עם בחורות..״
״לא יודע, אבל זה קרה״ הוא אמר. הסתכלתי עליו. עובדים עליי? זה הדבר הכי מטומטם ששמעתי
״למה שזה יקרה?״
״זה קרה אוקיי עבודי? קרה״ הוא אמר.
״אתה בט..״
״אני מאמין לה. היא בכתה לי מול העיניים. היא דיברה על זה. מישהו שלח לה את זה חודש לפני שהיא הייתה אמורה לחזור אליי..״
״מה..״
״בן זונה אחד החליט שזה מצחיק לשחק באנשים..״
״בגלל זה היא לא חזרה? בגלל תמונות פוטושופ?״ שאלתי בשקט. הוא הסתכל עליי.
״אני גם חשבתי. אמרתי לה שאין מצב שזה אני, שלא בגדתי בה..״
״אתה לא בגדת בה אחי, הייתי שם״ הזכרתי לו, נהייתי עצבני שוב קיבינימט. הוא הסתכל לצדדים והתקרב אליי.
״אתה זוכר את התקופה ההיא.. שנעלמתי?״ הוא שאל בשקט. שו?
״מה נעלמת, אתה פה..״
״תפסיק להיות טמבל שנייה ותיזכר״ הוא התעצבן. מה הוא רוצה המשוגע הזה
״תקופה שהייתי צץ בבוקר, לא זוכר מה עבר עליי..״ הוא מלמל. עכשיו נזכרתי
״פאק״ מלמלתי והעברתי מהר את התמונות.
״זה״ אמרתי בשוק.
״זה מהערב הזה שהחלפנו חולצות, שהיית משוגע, ששאלתי אותך מה לקחת ורק בבוקר שאחרי הגעת הביתה, לא זוכר מה קורה עם עצמך.. היית עם בחורה אז?״ שאלתי את עצמי. הוא הסתכל עליי.
״אני לא זוכר, אני לא זוכר שום דבר מזה קיבינימט״ הוא אמר וקימט את התמונה הזאת. הייתי בשוונג זיכרון ולא התרכזתי
״אני ידעתי שהיית מסומם אחי. אתה היית מסומם בכל הפעמים האלה, ואני .. אני חשבתי שלקחת בגלל שאתה מדוכא אז לא אמרתי כלום..״
״אחי, אני בחיים לא לקחתי סמים״ הוא אמר. ״לא מרצוני. לא שידוע לי.״
״טוב זאת שיחה יותר מדי קשה בשביל שתייה כל כך חזקה״ מלמלתי ושתיתי עוד מהדברים שגרמו לי לשמוח כשניצחנו את הבריטים המלוקקים האלה.
״אני חייב להבין מה קורה פה. אתה מבין שמה שמפריע לי ולה להיות ביחד זה התמונות המזדיינות האלה?״ הוא שאל בעצבנות. טיפה שכח פרטים הבחור
״ומור״ הזכרתי לו. ״וחגי״ הוספתי. הוא הביט בי ולקח את השתייה שהייתה בידי.
״אני יותר צריך את זה״ הוא מלמל והלך עם השתייה שלי. קיבינימט מאיפה אני משיג עוד כזה

מנקודת המבט של אלינור.
״חיים שלי, הכל טוב?״ חגי שאל אותי כשירדתי למטבח בבוקר.
״הכל מקסים״ אמרתי בחיוך ונשענתי על הדלפק, שותה את הקפה שיוליה הכינה לי.
״תודה יוליה!״ אמרתי ליוליה שטיילה בבית. היא חייכה.
״באהבה!״ היא ענתה. מתוקה.
״בייבי אני צריך לעוף״ חגי מלמל ונישק את ראשי.
״אה רציתי לדבר איתך על הראיון שלך.. ענית תשובות לא משהו״ הוא אמר בחיוך. מה זה תשובות לא משהו? הוא יודע שאני הכי כנה בדברים האלה
״איזה ראיון?״ שאלתי, שיהיה יותר ספציפי.
״זה בעיתון המקומי, מהיום בבוקר. אמרת שאת לא מבינה בכדורגל ולא אהבת את האירוע בלונדון..״
״לא אמרתי את זה״ אמרתי בחיוך. הוא חייך.
״בין השורות יפה שלי״ הוא אמר וקרץ. הרמתי גבה. אוקיי.
״פעם הבאה רק חיוביות אוקיי? זה לא טוב לנו פשוט. תחשבי כסף״ הוא אמר ונישק אותי. תחשבי כסף?
״סבבה״ אמרתי בחיוך וחזרתי לשתות מהקפה שלי.
״טוב אני עפתי לאימון, בואי נצא בערב. רק אני ואת. אנחנו צריכים את זה״ הוא אמר וליטף את הלחי שלי. הנהנתי והבטתי בו.
״אני אוהב אותך״ הוא הוסיף בחיוך.
״גם אני אותך״ אמרתי בחיוך ונישקתי אותו שוב.
״יאללה, ביי״ הוא לחש ויצא מהבית. נאנחתי והסתכלתי על הודעות בפלאפון שלי.
״עושה משהו חשוב?״ סימסתי לדנה.
״נפגשת איתך כנראה?״ היא שאלה. חייכתי. תמיד תמיד תישאר אחותי היחידה
״את לא מבינה כמה אני צריכה את זה, איפה נפגשים?״ שאלתי.
״אצלי״ היא סימסה לי את הכתובת. איזה כיף, להתנחל אצל דנה בבית כמו פעם, בלי לחשוב על כלום… בעיקר לא ׳על כסף׳.

מנקודת המבט של איתי.
״עבודי פתח לחברה שלך!״ צעקתי מהמקלחת כשדפיקות בדלת הציקו לי להירגע. הוא ישן כוסאומו
״דנה אני אהרוג אותך, מה את דופקת בבוקר, סיכמנו מש..״ התחלתי, וראיתי את אלינור מולי.
״היי״ היא אמרה לי בכיווץ גבות, מביטה בי. אני רק עם מגבת. אם רק הייתי יוצא עירום זה היה פותר הכל יא אללה
״אהלן״ מלמלתי, לא מבין מה היא עושה פה.
״דנה לא פה?״ היא שאלה. ״כאילו, זה לא הבית שלה?״
״לא.. לא נראה לי״ מלמלתי בחיוך.
״עבודי, דנה עברה אלינו?״ קראתי כששמעתי דלת נטרקת.
״לא נראה לי״ הוא מלמל ונעצר כשהוא ראה את אלינור.
״קבענו להיפגש.. היא סימסה לי את הכתובת הזאת, סליחה..״
״מה סליחה מה את צוחקת עליי? תישארי, נתקשר אליה״ הרגעתי אותה.
״עזוב איתי, לא נראה לי במקום״ היא אמרה והביטה בדביר. סובבתי את הראש לדביר, שדפק לאלינור מבט רצחני. טמבל
״תתעלמי מהדביל, תיכנסי״ אמרתי לה בשקט. ״את עדיין אוהבת כף וחצי בקפה?״ שאלתי בחיוך. היא הסתכלה עליי בחיוך והנהנה.
״עבודי, אתה יכול להיות פחות מציק?״ שאלתי בעצבנות.
״שתשב שתשב, יש לנו המון על מה לדבר לא ככה ׳אלי׳?״ דביר שאל.אלינור הסתכלה עליי.
״סיפרת לו על התמונות?״ היא שאלה.
״מילה שלי, לא מדברים על זה. את לא צריכה את זה על הראש שלך על הבוקר״ מלמלתי והלכתי למטבח. היא נכנסה וסגרה אחריה את הדלת, מביטה לצדדים.

״אני מצטער, אני חייב לדבר על זה״ עבודי אמר כשנתתי לאלינור את הקפה שלה, והתיישבתי לידה.
״עבודי קיבינימט..״
״לא, גם אני רוצה לדבר על זה״ אלינור אמרה והניחה על רגלי יד, להרגיע אותי. יא אלוהים, המגע שלה הורג אותי.
״חשבתי על זה.. אף פעם לא חיפשתי את הבן אדם ששלח לי את זה״ היא אמרה והזיזה את ידה ממני. איזה מזל נאחס יש לי
״מי היה שולח דבר כזה?״ היא שאלה בחיוך שמיד נעלם. כאב לי החיוך שלה
״מישהו שברגע שאני אדע מי הוא אני אעשה לו קדיש ״ אמרתי. היא הביטה בי.
״בוא נחשוב שנייה, אין הרבה אופציות נכון?״ היא שאלה אותי. ״זה חייב להיות מישהו שמכיר אותנו. את שנינו. ויודע שטסתי לאיטליה״ היא אמרה. הנהנתי ופתחתי עיניים
״דביר יא בן זונה למה עשית את זה?״ שאלתי בעצבנות, והיא צחקה.
״צחקי צחקי, אני חבר אמיתי מותק״ דביר אמר בהתגרות לאלינור ונשען אחורה. ״הוא תקוע איתי עד הקבר״ הוא הוסיף. אמן שגם אלינור, אינשאללה
״מי עוד?״ היא שאלה וחזרה להסתכל עליי, מתעלמת מהעקיצה של דביר.
פאק.
פאק פאק פאק..
״איתי?״ אלינור שאלה בשקט. שיט, אני יודע מי יכל לעשות את זה.
״יש לך רעיון?״
״לא, אין לי כלום״ מלמלתי והבטתי בדביר, שכחכח גם הוא בגרון.
אין מצב שאני צודק נכון? אין מצב ש..
בז׳רנו אחראי לזה?
״שתי את הקפה..״
״אני מכירה אותך איתי״ היא עצרה אותי.
״מי זה?״ היא שאלה. היא תהרוג אותי, היא תהרוג אותי אם היא תדע על.. קיבינימט.
״לא בטוח.. אבל יש מצב. מצב קטן..״
״בז׳רנו וחבריו חוזרים לחיינו פעם נוספת״ דביר מלמל והחזיק בפניו. היא הסתכלה עליי.
״למה שהם יעשו את זה? ניפטרת מהם אז לא?״ היא שאלה. שתקתי. אל תדבר על זה.. אבל גם אל תשתוק טמבל, היא תבין
״איתי תענה לי!״ היא התעצבנה.
״הייתי אצלם אחרי צבא״ פלטתי. טמבל, טמבל, טמבל. היא הסתכלה עליי כאילו היא רואה גופה.
״ במשך כל הזמן הזה מאז שעזבת הם איימו על החיים של המשפחה שלי, הם איימו על החיים שלך.. הייתי חייב. הם הבטיחו שזאת פעם אחרונה וזאת באמת הייתה..״
״אני לא מאמינה״ היא מלמלה, העיניים שלה נצצו.
״עכשיו שאני חושב על זה הם אמרו.. הם אמרו שגם לאיטליה הם יגיעו.. כנראה הם הגיעו״ בלעתי רוק והבטתי בה. דמעה ליטפה את לחי שמאל שלה. איזה בן אדם חרא אני, אם לא הייתי כזה טמבל לא הייתי נכנס לעסק כזה
״סליחה שנייה״ היא מלמלה ויצאה מהדירה. כוסאמק
״בן של זונה אם זה הוא אני עורף לו את הראש״ מלמלתי ובעטתי בשולחן.
״מה עם ההוא, שהיה איתה לפניך״ דביר שאל אותי בשקט. ״הוא לא אופציה?״ הוא שאל.
״קיבינימט אני מוקף בחארות״ מלמלתי. חשבתי שהפעם האחרונה שאני אחשוב על היותם הטמבל הזה עברה מזמן.
״אני מתקשר לצברי, נראה אם הוא יודע על זה משהו״ עבודי אמר.
״אני הולך לבדוק שהיא בסדר״ מלמלתי ויצאתי החוצה.
הנה היא, יושבת במסדרון, נשענת על הקיר ומכסה את הפנים שלה. עם כל הפלצנות שמקיפה אותה לאחרונה ועם כל הצביעות שיש בה מאז שנפגשנו, פה הכל נעלם. הכי פשוט שיש והכי יפה שיש. הבחורה הכי מדהימה בעולם, נקייה מהגועל שיש בעולם הזה.
סגרתי את הדלת מאחוריי ובלעתי רוק, מתקרב אליה באיטיות, לא רוצה להזיק לה. כי אני תמיד מזיק לה, והיא תמיד נפגעת
הושטתי לה יד. היא הרימה את מבטה אליי ונעמדה בעזרת ידי, ואז התקרבה אליי במהירות וחיבקה אותי חזק. חיבקתי את גופה, מריח את הצוואר שלה, מרגיש את הנשימות המהירות שלה על הצוואר שלי.
״אני מצטערת כל כך איתי״ היא לחשה לי. אני אבכה בסוף, באמא שלי
״אוף״ היא מלמלה והתנתקה ממני. השארתי את ידיי על מותניה, מביט בעיניה שהתחמקו ממני כמה שאפשר. כמה אני מתגעגע לבן אדם הזה
״אני באתי לפה בשביל לפרוק לדנה על כל הרגשות המעורבים שלי ועכשיו אני יוצאת עם עוד בלאגנים״ היא מלמלה בבכי.
״היי.. הכל טוב. אין בלאגנים. החיים יפים אלינור״ הזכרתי לה ובלעתי רוק.
״יש לך חברים, יש לך משפחה, יש לך את חגי״ אמרתי בשקט, שונא את ה׳יש לך׳ האחרון, אבל יודע שהיא צריכה את זה כדי להתעודד.
״יש לי כסף״ היא מלמלה. מה? היא אמרה כסף עכשיו ליד משפחה וחברים? אלי שלי?
״למה כסף זה דבר כזה חשוב? למה אני צריכה ׳לחשוב כסף׳ איתי?..״
״על מה את מדברת?״ שאלתי אותה והתקרבתי לפניה. היא נאנחה
״סתם, משהו שחגי אמר לי בבוקר״ היא אמרה והביטה בי. הנהנתי. בא לי גם להתעורר לידה בבוקר כוסאמק
״איתי״ היא העירה אותי ממחשבות.
״מממ?״ שאלתי בשקט והבטתי בעיניה.
״אפשר עוד חיבוק?״ היא שאלה בשקט. איך אפשר לסרב לדבר כזה איך.
הידקתי אותה אליי, נותן לה נשיקה על הראש ומתנתק ממנה, מבין שאני כבר פועל יותר מדי.
״פלח״ דביר פתח את הדלת והסתכל עלינו.
״לא רוצה להפריע, אבל אנחנו צריכים לצאת לאימון״ הוא אמר. זה היה חייב להגיע מתישהו
חזרתי לאלינור, שהביטה בי. אני מת על העיניים האלה שלה יא אללה
״את צריכה טרמפ לאנשהו?״ שאלתי אותה בשקט.
״לא, באתי לפה עם האוטו״ היא אמרה. הנהנתי. דביר נעל את הבית וירדנו שלושתנו למטה.
״לאן את הולכת עכשיו?״ שאלתי את אלינור כשהתהלכנו בחניון של הבניין.
״להמשיך ללמוד, יש לי מבחן גמר סמסטר עוד מעט״ היא אמרה. הסתכלתי עליה.
״נשארת בול אותו דבר״ אמרתי בחיוך.
״זה טוב?״ היא שאלה בחיוך. הסתכלתי עליה
״זה מושלם״ הודיתי.
״תזדיינו וזהו מציקים״ עבודי אמר ופתח את האוטו. מהפה שלך לאלוהים אחי.
לא, לא טמבל, בטל מחשבה, יש את מור וחגי בתמונה. ושוב שכחתי מהם כוסאמק
״טוב, תהנו באימון״ אלי אמרה לנו בחיוך מהסס והתחילה ללכת אחורה לג׳יפ שלה.
״היה טוב לראות אותך״ אמרתי לה. היא הנהנה ונכנסה לאוטו. תנשום ותיכנס לאוטו
״אתה במצב לא טוב אחי״ עבודי אמר כשהתנעתי את האוטו.
״ידוע״ מלמלתי והתחלנו לנסוע.

אחרי הכל עדיין- פרק 14.
דרוג הסיפור 4.8 | 14 מדרגים

תגובות (11)

OMG אין יותר מושלמים מזהההה!!
יצא לך פרק פצצתיי שאין כמוהו אני חייבת עוד פרקק יאללה תמשיכייי!!!

26/08/2015 21:58

אעאעא סוף כל סוף המשכת!!!
אלינור ואיתי חייבים לחזור להיות ביחד!!
תמשיכיי ♥

26/08/2015 22:00

מה כסף מה

27/08/2015 03:19

דיי שיחזרו כברר !!!
הם מתוקים כל כך ביחד …
מקווה שתמשיכי מהרר ❤️❤️

27/08/2015 11:52

יאאאא איך שאני התגעגעתי לזוג יפים האלההההה!!!
אליתי זה לפאקינג לנצח
תמשיכייי

28/08/2015 00:53

תמשיכי דחוף!!!

13/09/2015 14:15

למה הפסקת עם הסיפור?

29/09/2015 08:48

פרק מהמם!!! תמשיכי את הסיפור הזה הוא מושלם ומהמם!! מעניין מה יקרה עם אלינור ואיתי הם כאלה זוג מושלם(הלוואי שיחזרו להיות ביחד)מחכה כבר לפרק הבא :)

04/11/2015 15:40

תמשיכיייי נונונונו

05/11/2015 19:24

נונונו

15/11/2015 14:58

חבל שהפסקת לכתוב את הסיפור, סיפור ממש יפה

01/07/2016 18:37
19 דקות
תגיות:
סיפורים נוספים שיעניינו אותך