oliv
יש אנשים שלא מה שהיו פעם. זה כאילו הם איבדו את עצמם, הנשמה שלהם אפילו לא זועקת לעזרה מתוך העיניים שלהם, היא כבר נשכחה איפשהו בשנות הילדות יותר, אין מי שסובל, הם רק סביב הרעיון של איך מה צריך להראות ולראות ולא מה הם באמת. משהו כבוי שלא מזמין אותי לדבר אתו. מעניין אם הם זוכרים, מעניין אם הם יכולים להתאבל על מה שנקטע

סיפור על ניצוץ בעין

oliv 08/06/2017 587 צפיות 2 תגובות
יש אנשים שלא מה שהיו פעם. זה כאילו הם איבדו את עצמם, הנשמה שלהם אפילו לא זועקת לעזרה מתוך העיניים שלהם, היא כבר נשכחה איפשהו בשנות הילדות יותר, אין מי שסובל, הם רק סביב הרעיון של איך מה צריך להראות ולראות ולא מה הם באמת. משהו כבוי שלא מזמין אותי לדבר אתו. מעניין אם הם זוכרים, מעניין אם הם יכולים להתאבל על מה שנקטע

לפעמים יש שאריות אבל כמו הכוכבים הם סתם אורות, אשליה, השתקפות, של משהו שהיה שם פעם.

החיים שלהם לא סובבים סביב עצמם, הם איבדו את עצמם, עצמם סובב משהו גדול יותר, אחר, שנראה להם כמו הצלחה בחיים

והם כבר לא צועקים או מוזנחים עמוק ביער, מהדהדים

יש מדבר והרוח שלהם לא נמצאת יותר, עבר יותר מדי זמן

הם אבודים בתוך הריק. האישיות שלהם נותקה כמו כרון מרכבת, שהזמן הפך לזיכרון.
אילו רק מישהו היה אומר להם שברגע שהם נוטשים את האישיות מאחור, הכפפה לא התרחבה עם הגיל, האישיות קטנה מדי לגוף שלהם, היא לא הספיקה להתבגר.

אנשים פשוט הולכים ומתרחקים מהמרכז, כמו חלל שמתרחב והכוכבים מתרחקים אחד מהשני, ואז הם מוצאים את עצמם במסלולים אחרים סובבים סביב משהו אחר

לחשוב זה כמו כדור שלג, זה מתחיל ואז כבר אין לך שליטה. כשאתה משרת את עצמך, חופשי באמת, יש לך ניצוץ בעין, הוכחה שאתה אמיתי.

אבל כך גם לא לחשוב.

סיפור על ניצוץ בעין
דרוג הסיפור 5 | 1 מדרגים

תגובות (2)

הרעיון של הקטע טוב, אך הכתיבה לא ספרותית. לדעתי יכולת להבהיר את הנקודה שלך היטב גם אם היית כותבת סיפור או שיר שסובבים על פי הרעיון הזה. סך הכל, אני די מסכימה עם מה שכתבת בסיפור, אם כי אני חושבת שהצגת אותם בתור אנשים מפגרים שלא מודעים למצבם במשפט האחרון שלך ב”רציתי להוסיף”, וזה נראה לי לא נכון בכלל.

08/06/2017 23:35

אולי תכתבי סיפורון (slice of life) על דמות כזו

10/06/2017 22:21
1 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך