זאת שאוהבת לכתוב
מקווה שאהבתם ????

פרק ראשון – התחלה חדשה.

מקווה שאהבתם ????

אני שוב קמה בחוסר רצון, אבל הפעם באמת בא לי להתאבד. היום זהו היום הראשון של הלימודים. שוב מביטה במראה, עברו כמה ימים מאז שהבטתי בה. הפעם נראתי גרוע יותר, עצמותיי התחילי לבלוט יותר, מראה פני נראה מפלצתי והפעם.. ידי היו מלאות בחתכים אדומים וכואבים. זה שרף, כל מקום בגופי שרף. הרגשתי שאני נחנקת מכאבים. כל חדרי מלא בבקבוקי אלכוהול שהייתה מגניבה מהמטבח בזמן שכולם היו ישנים. במשך ימים כל כך רבים ישבתי בחושך, שתיתי, נזכרתי, חתכתי, בכיתי. הרגעים שבהם הייתי מחטאה את החתכים בעזרת האלכוהול, ברגעים שבהם הרגשתי שכל טיפת דם שנוזלת מידי מסמלת כל נשיקה רכה עם איתן.
היום הכל הולך לחזור לשגרה, רק שזה בית ספר חדש. אחרי המוות של איתן החלטתי לעבור לגור עם אחיי בסידני. אני קמה בצעדים קטני ורועדים, ופותחת בקלילות את הדלת, השמש מסנוורת אותי ואני מרגישה כאילו לא ראיתי אור כבר שנים. מייקל עומד מול הדלת, מביט בי במבט זועם אך בו זמנית מנחם. ״מה את חשבת לעצמך ?!״ הוא צורח ועוטף אותי בזרועותיו. ״היית שם 17 ימים, דילן״ הוא אומר. ״תראי אותך.. הפנים היפות שלך נהרסו לגמרי..״ הוא מלטף את שיערי. ״אני נכנסת להתקלח״ אני אומרת באי רצון. אני נועלת את המקלחת ורק אז מרגישה חופשי להוריד את החולצה הארוכה שהסתירה את החתכים. לבסוף אני נשארת עומדת עירומה על המראה. ״תתאפסי״ אני אומרת לעצמי בראש. נכנסתי אל תוך האמבטיה והתיישבתי. המים הצלולים התחילו לזרום על גופי, המים הצלולים כבר לא צלולים. הם הופכים להיות בצבע לא ברור, מין שילוב של אפור ואדום. כשהמים החמים נחתו על חתכיי זה שרף כל כך. נשכתי את שפתיי כדי למנוע מאנחת הכאב לצאת ממני. אני מחייכת לעצמי חיוך קטן. ״איך נתתי לעצמי להגיע למצב כזה?״ אני חושבת לעצמי.
אני יוצאת מהמקלחת עטופה במגבת רכה ולבנה, כל המעשים האחרונים של חיי נשטפו במים. אני נכנסת אל חדרי ונועלת אותו, מביטה בארון המפוצץ בבגדים ולא יודעת מה לעשות עם עצמי. אני מחליטה ללבוש חולצה קצרה ומכנס קצר ואת החתכים להסביר בעזרת צמידים. אני לובשת את הבגדים והסניקרס הלבנות במהירות כדי להספיק להסתיר את כל מה שעבר על פני בימים האחרונים. אני יושבת מול שולחן האיפור ומביטה בפניי, לחיי אדמדמות והכהויות מתחת לעיני בלטו יותר מאי פעם. את הכל אני מסתירה בעזרת איפור, עד החלק האחרון בפני שנראה כאילו עבר התעללות. אני משרטטת את שפתי בעזרת עיפרון בצבע בורדו, וממלאה את שפתי בשפתון באותו צבע. איתן אהב את הצבע הזה עלי, הוא היה אומר שזה סקסי. את שיערי אני משאירה פזור, אין סיבה מיוחדת. אני מחייכת לעצמי, מקווה שהיום יהיה התחלה חדשה.


תגובות (0)

הוספת תגובה - היה הראשון להגיב!
התחבר עכשיו בכדי להוסיף תגובה
4 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך