פרק 5:לא לבד

09/03/2019 209 צפיות 2 תגובות

ביזמן שאני ודין דיברנו, באה אלינו ילדה עם כנפיים שחורות וקרניים והיה לה שיער בצבע ורוד עם שתי קוקיות כאלה אבל שתי העיניים שלה היו בצבעים שונים כחול ואדום. כנראה שהיא הייתה שטנית.
והיא אמרה “דין בוא כבר קוראים לך!” והוא קם אליה אמר לה שהוא בא ואז אמר לי “מצטער תאלצי לחכות לי” וקרץ. הרגשתי שמשהוא מוזר אצלי פתאום בבטן כאילו… כאילו שיש אצלי… פרפרים? לא יכול להיות אם הוא באמת שטן אז הוא האויב שלי אני לא בטוחה מה הולך לקרות עכשיו אבל דבר אחד ברור שהוא כרגע האויב שלי ושאני לא יכולה להתיידד איתו.
כמה דקות אחרי שהם הלכו קמתי גם אני והתחלתי ללכת ללא מודע.
עד שלבסוף הגעתי למקום שניראה כמו בית משפט נכנסתי וראיתי שזה ניראה כמו בית משפט אפלולי כזה הכול שם היה שחור ועל הקירות היה שבילים של צבע אדום שניראה כמו דם? לא לא לא
לא יכול להיות אין מצב שזה דם, וכולם שם היו שטנים.
ממש פחדתי לעשות עוד צעד ולהיכנס לשם אבל הייתי מלאת שאלות וממש סקרנית אז נכנסתי ושאלתי מה זה המקום הזה, אבל משהו לא הרגיש לי נכון וניראה לי שזו הייתה טעות לשאול אבל אז ראיתי את דין עומד מול אישה גבוהה עם שיער שחור חלק ומשקפיים אדומות ועיניים ורודות כהות כאלה עם שמלה כחולה שממש הבליטה אותה.
“ומי את אמורה להיות?” היא שאלה אותי “את מלאכית או שטנית?” היא שאלה שוב ולא ידעתי מה לעשות אז רכנתי ראש ונענעתי את ראשי בחוסר ידע.”אני מבינה, אז עם את לא יודעת מי את ומה המקום הזה אז לכי לבחינת הקבלה של המורה רונן, לכי עם דין הוא ייקח אותך לשם אך תצטרכי לחכות מספר דקות כי אני צריכה לדבר איתו” “טוב תודה” אמרתי לה וחיכיתי לו מחוץ לדלת.
“לא רוצה ללכת איתה למה דווקא אני” יצא לי לשמוע את דין מתנגד לה כי עמדתי מחוץ לדלת.
“כי אתה היריב שלה וזאת הזדמנות מעולה ליראות מה היא יודעת ולהטעות אותה ועוד התנגדות אחת ואתה תגורש!”
מה מה מה מה רגע היא אמרה את זה כי היא רוצה להטעות אותי ועכשיו אני בטוחה ב100% שהוא האויב שלי.
התחלנו ללכת למורה רונן בשתיקה ארוכה וממושכת עד שהוא החליט לומר לי שזאת לא החלטתו ושאין לו ברירה אלא ללכת איתי.
כמובן שהוא היה חייב להזכיר את זה הוא כזה ילד קטן! אז פשוט שתקתי, וניראה שהוא ממש התעצבן מזה והוא שלח לי מבטים אז אמרתי לו ” אם יש לך מה להגיד לי אז תגיד” הוא לא הספיק לענות לי והילדה עם העיניים בצבע כחול ואדום (כנראה שקראו לה אנה), היא באה ואמרה “המורה רינה אמרה לי לבוא גם” ונצמדה לדין.
(רינה היא האישה הגבוה עם המשקפיים והשמלה הכחולה) הגענו למורה רונן ודין אמר לו שאני חדשה כאן וצריכה לעשות את המבחן, הוא אמר שבסדר.
דין ואנה יצאו ואני ישבתי לעשות את המבחן הזה וכשסיימתי אותו הוא אמר לי לבוא מחר והתוצאות יהיו מוכנות.
יצאתי וראיתי שאנה ודין כבר לא נמצאים וזה ממש עצבן אותי, קודם היא נצמדת אליו ואחר כך היא גם יוצאת איתו ומשאירים אותי לבד אני אפילו לא מכירה את העיר או יודעת לאן לפנות עכשיו.
התחלתי להסתובב בחוץ וראיתי שכבר מתחיל להחשיך התחלתי לפחד, עד שראיתי אותם נכנסים לכמו מועדון כזה לנוער ונכנסתי אחריהם הם התיישבו ליד הבר והתיישבתי איזה 2 או 3 כיסאות מאחוריהם ושמעתי אותם מדברים והיא אמרה לו ” מה ניסגר איתך ניצמד אל הקרצייה הזאת” “מי את שתגידי לי עם מי ללכת ועם מי לא את לא החברה שלי אז תסתמי!” הוא אמר ואז היא התעצבנה והלכה ואני התאפקתי נורא שלא לצחוק, ואז מישהו בא עם מיץ תפוזים ושאל אותי אם אני לבד פחדתי לענות לו אני לא מכירה כאן אף אחד ואני לבד!!.
“מה בלעת את הלשון?” הוא התחיל לשאול לשאלות כאלו והציק לי עד שדין בא ואמר לאיש שאני איתו.
והאיש הלך ואני הסתכלתי על דין נבוכה, “אם את עוקבת אחרי מישהו לפחות תעשי את זה כמו שצריך” הוא אמר לי עם קריצה ושאלתי אותו “כמה זמן ידעת?” “מההתחלה!” הוא אמר לי והייתי מאוד נבוכה וגם האווירה בינינו נהייתה מביכה עד שהוא אמר אם אנחנו כאן אז שלפחות נהנה קצת והזמין אותי לריקוד.

פרק 5:לא לבד
דרוג הסיפור 5 | 1 מדרגים

תגובות (2)

ממש יפה . המשיכי כך!

09/03/2019 20:45

    ברור.תודה

    10/03/2019 23:31
7 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך