פרק 6:נהר של מחשבות

10/03/2019 174 צפיות 2 תגובות

למחרת בבוקר הלכתי לראות את התוצאות של המבחן.
הגעתי אל המורה רונן ושאלתי על התוצאות והוא אמר לי שכנראה שאני מלאכית אבל הוא לא יודע יותר מזה. \”אתה לא יודע עוד כלום? כמו אנשים שאני צריכה לחפש ולמה אני פה…?\” שאלתי אותו הוא סירב עם הראש ואמר לי לצאת מפה, התחלתי ללכת אל המקום שבוא ישנתי (דין לקח אותי לכמו מן אכסניה כזאת עם שוטפות הן היו קרציות ודיברו כל הלילה אבל לפחות היה לי איפה לישון ולאכול) ובדרך מנסה לחשוב על תשובות.
\”היי שירה!!\” שמעתי שדין קורא לי, \”מה את עושה פה?\” שאל אותי ועניתי לו שרק הלכתי למורה רונן על מנת לקבל את תשובות המבחן אבל כל מה שהוא אמר לי זה שאני מלאכית.
\”חחחח את נשמעת מאוכזבת, טוב ובצדק\” אמר וצחקק,
\”טוב אני צריך ללכת, אז נדבר\” \”חכה! אתה יודע ממי אני יכולה לקבל תשובות?\” עצרתי אותו אולי הוא יפנה אותי למישהו שיעזור לי קצת…
\”כן אני בדיוק הולך לשם בואי איתי\” הוא אמר לי והלכנו בשקט למקום שבוא אמרתי שניראה כמו בית משפט מפחיד, נכנסנו וראינו את המורה רינה מתעסקת בכמה מסמכים.
\”המורה רינה שירה הלכה למורה רונן והוא רק אמר לה שהיא מלאכית \”
\”יופי אז?\” שאלה המורה בשאננות \”כיוונו שאולי את יודעת עליה יותר ויכולה לעזור\”, \”אני יכולה לחקור עליה ולהפעיל קשרים\”.
\” מצויין תודה\” ,\”כן, אבל זה לא בחינם\”. אחרי שאמרה את זה חשבנו מה להביא לה \”מה את רוצה?\” דין שאל אותה \”כרגע כלום אבל רק תיזכרו שאתם חייבים לי!\” ענינו לה בסדר והיא אמרה שייקח לה לפחות שבוע.
יצאנו מבית המשפט ההוא ויצאנו להסתובב. \”טוב עד שיעבור שבוע אנחנו צריכים גם לחקור אבל מאיפה להתחיל ומה לעשות?\” אמר דין \”אני לא יודעת\” וביזמן שעניתי לו נתקלנו באנה והיא מייד שאלה מה אנחנו עושים ביחד התחלתי לענות לה שאנחנו רק הלכנו לרינה ואז דין מייד עצר אותי ואמר לה שזה לא עניינה.
היא ממש התעצבנה והסמיקה ואז הלכה ושוב נותרנו שנינו לבד, עד שהגענו לנהר כזה ושאפשר ללכת על האבנים אז ביזמן שהוא מדבר אנחנו הולכים על האבנים ואני רק חושבת לעצמי למה הוא עוזר לי בכלל? הוא הרי שטן ושטנים אמורים לשנוא מלאכים נכון….?
עד שהוא שם לב שאני בכלל לא מקשיבה לו צעק לי \”שירה!!! הלו שומעת אותי?\” נבהלתי אז נפלתי לנהר והוא קפץ מייד להציל אותי.
יצאנו שנינו רטובים וספוגים במים ואז בדיוק התחיל רעמים שזה סימן לגשם \”שיטטט\” דין צעק והתעצבן ואז לקחתי אח ידו והתחלתי לרוץ והוא אחרי כשידינו משולבות.
המשכנו לרוץ עד שניתקלנו בזוג מלאכים (בן ובת) הם היו נראים לי נורא מוכרים, אבל אמרתי סליחה והמשכנו לרוץ עד שהגענו לכמו מן בית משפט כזה שהצורה דומה לבית המשפט ההוא עם הדם על הקירות שדין נכנס אליו…אבל בסיגנון שונה לגמרי הוא היה ממש לבן כזה…ומלאכי כזה….דין אמר לי להכנס לשם ולומר שאני מלאכית מתלמדת, השאיר אותי שם בכניסה וברח.

פרק 6:נהר של מחשבות
דרוג הסיפור 5 | 2 מדרגים

תגובות (2)

מהמם, מתי המשך?

11/03/2019 06:42
5 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך