פתאום אהבה-פרק 3.

author1 30/10/2019 170 צפיות תגובה אחת

״בבקשה תגיד לי שיש לך חדשות טובות..״ גבריאל אמר לאדם כשהוא פתח לו את דלת הכניסה לביתו,עוד כשהוא שמע את המזארטי שלו חונה בחוץ.
״תעשה קפה שחור חזק ,שתיים סוכר״ אדם אמר לו והניח את ידו על הכתף של גבריאל ומסמן לו שהיה שיחה קשה.
״אוי לא״ גבריאל מלמל לעצמו בעצבים והלך לכיון המטבח בזמן שאדם התיישב על אחת מכורסות העור שהיו בסלון.
״נקי פה? הייתה פה היום מנקה?״ אדם אמר לגבריאל בפרצוף מופתע כשהוא מביט במרצפות המבריקות.
״קדימה עד כמה זה נורא..״ גבריאל אמר לו והתיישב מולו ,מניח את הקפה הרותח על השולחן ליד.
״תראה יש חדשות טובות ,ויש רעות.״ אדם אמר לו והתקרב טיפה לגבריאל ולקח לגימה מהקפה שלו.
״נו.״ גבריאל נסה לזרז אותו ,כשראה שהוא מתעכב על הקפה בזמן שהוא מת מסקרנות.
״האמריקים החזירו תשובה…״ אדם התחיל להגיד בפרצוף מבואס .
״ידעתי..״ גבריאל אמר בכעס ונעמד על רגליו בעצבים.
״חכה זה עוד לא הסוף..״ אדם נעמד אחריו והניח את ידו על הכתף שלו בתור לנחם אותו.
״למה אמרת לי את זה רק עכשיו אה? איפה היית כל היום?״ גבריאל אמר לו בכעס על זה שהשאיר אותו במתח כל היום ושילב את ידו .
״נו אתה יודע איך זה האמריקים הם לוקחים בהכל את הזמן..״ אדם אמר לו בניסיון כמה שיותר לא לעצבן אותו יותר.
״מה אם נירד בחצי מהסכום?״ אדם העלה פתאום רעיון בזמן שהוא משחק עם אצבעותיו מהחשש מתגובתו של גבריאל.
״סתם מעלה הצעה..״ הוא אמר לו בגמגום כשראה שגבריאל מסתכל עליו במבט המום.
״לא אנחנו התפשרנו מספיק,אני ממש לא יורד מחמש מילון .״ גבריאל אמר לו ביאוש והתיישב בכיסא בזמן שהוא מכסה את פניו בדאגה.
״מה עם גידעון אז?״ אדם העלה עוד הצעה, והתיישב לידו שוב בכיסא ,לוקח לגימה נוספת מהקפה רותח.
״הוא היה אצלי במשרד לפני יומים.״ גבריאל אמר לו והעביר את ידו בשיער שלו.
״מה הוא רצה?״ אדם שאל אותו.
״שאני אקבל את הבן הדביל לעבודה אצלי ואז הוא יהיה פתוח לעסקים.״ גבריאל אמר לו בזלזול.
״אוקי..ומה דעתך?״ אדם שאל אותו מנסה להוביל אותו לפתרון.
״לא יודע,מה זהו ?נגמרו האפוציות? נתחיל לשחק במגרש של ליגה ב עכשיו?״ גבריאל שאל אותו בדאגה מנסה שאפילו לא לחשוב לכיון הזה.
״זה לא ליגה ב,אנחנו פשוט אנחנו נעשה פחות סינונים לגבי האנשים שאנחנו מוכנים לעשות איתם עסקים״ אדם נעשה לצייר לו את המציאות בצורה יפה יותר.
״אני כבר רואה איך כל החברה שם בצד השני צוחקים עלינו שירדו רמה״ גבריאל אמר לו בכעס כשהוא מדמיין את הפרצופים של היריבים שלו ,כשמספרים להם על המצב של החברה שלו.
״יהיה בסדר, לכולם יש תקופות כאלה..״ אדם אמר לו בחיוך בזמן שהוא נעמד על רגליו שוב.
״מה אתה הולך?״ גבריאל שאל אותו כשהוא ראה אותו מתארגן ליציאה.
״כן ,היה לי יום ארוך..״ אדם ענה לו בעייפות.
״רגע מה עם החדשות הטובות?״ גבריאל נזכר לפתע כשהם כבר עמדו בפתח הדלת.
״אין כאלה גבריאל,סתם רציתי שלא תתבאס מדי..״ אדם אמר לו ויצא מהדלת.
״נתראה מחר?״ אדם צעק לו כשהוא צועד כבר לכיון הרכב שלו.
״מקווה״ גבריאל צעק לו בחזרה בזמן שהוא נישען על המשקוף של דלת הכניסה הענקי לביתו.

״אהה..אני כמעט בטוח שאסור לך להיות פה..״ גבריאל אמר לנטלי כשהוא נסע למשרד שלו מאוחר יותר בלילה כשהוא נזכר ששכח את המטען לטלפון שלו שם.
״מי עיצב לך את המשרד?״ נטלי שאלה אותו בסקרנות בזמן שהיא ישבה על הכיסא ההשחור וענק וההכי קלשאתי שיהיה למנהל,
בזמן שהיא לא טורחת בכלל להסתכל לכיון גבריאל שעומד בפתח הדלת.
״מעצב מיוחד מרומניה,לא מישהו שחשוב שתכירי..״ גבריאל אמר בזלזול ונאנח.
״הוא מדכא..״ היא אמרה לו בזמן שהיא ממשיכה להסתכל לכיון החלון הענק שמשקיף לכיון הבנינים הגבוהים והכבישים הסוערים.
״מה זאת אומרת מדכא?״ גבריאל שאל אותה בסקרנות ושילב ידיו כשהוא שם לב
שהוא לא מספיק להסתכל על השיער הארוך והאדום שלה שהוא זז טיפה מהרוח הקרירה שנכנסה מהחלון.
״יש בו משהו עצוב,אין בו אופי ,הכל קר פה ובלי חיים..״ נטלי אמרה לו בשקט בזמן שהיא מחבקת את רגליה ומצמידה אותם קרוב לחזה שלה ומניחה את הראש שלה על הברכיים.
״אז למה דווקא בחרת לפרוץ למשרד הזה?״ גבריאל אמר לה והחליט להתקרב טיפה לתוך המשרד כי עיצבן אותו שהיא אפילו לא מסתכלת עליו.
״אני מניחה שרציתי להיות קצת בתוך מקום קר ומדגא..״ נטלי אמרה בעצב ונאנחה .
״את יודעת אומרים,שדיכאון זה מקום טוב לבקור בע מדי פעם ,אבל לא מקום לגור בו..״ גבריאל אמר לה ונעמד כבר ממש מול החלון והמבטים שלהם סוף סוף נפגשו.
״אמר הבחור שיושב במשרד הזה יום יום..״ נטלי אמרה לו בחצי חיוך,היה משהו בפנים שלו שהעלה בה חיוך.
״אני מבטיח לחשוב על לתלות כמה תמונות,אם זה מרגיע אותך..״ גבריאל אמר לה בחיוך ונשען על השולחן שלו שהיה לצד הכיסא שנטלי ישבה בו ,
מביט בה שוב מסתכלת לכיון האופק,משהו ברוח כנראה הרגיע אותה.
״למה את פה בשעה כזאת?״ הוא שאל אותה לפתע שנזכר פתאום שזה בכלל השאלה הראשונה שהוא היה צריך לשאול,אבל היא לגמרי בלבלה אותו.
״איפה אני אמורה להיות לדעתך?״ שאלה אותו בהתחמקות קלה.
״בבית,עם המשפחה שלך ,ישנה או עושה שיעורי בית.״ עומר אמר לה כאילו זה מובן מאליו ונטלי חייכה חיוך חושף שניים.
״או שאם את כבר התחלת את המרד נעורים שלך אז את בורחת כנראה בלילות ומעשנת סמים בסתר עם בחורים פריקים עם ראסטות..״ הוא ניסה לגרום לה לחייך שוב ,מה שהצליח לו וגרם גם לו לחייך.
״אין לי אמא״ נטלי אמרה לו פתאום והחיוך ירד מפניה.
״מה קרה לה?״ הוא שאל אותה והוריד את החיוך מפניו גם.
״היא מתה,היום זה האזכרה שלה למעשה״היא אמרה לו בפרצוף חסר כל רגש
״אני מצטער..״ גבריאל אמר לה בזמן שהוא מגרד את הזיפים שלו קלות מנסה לחשוב מה להגיד.
״זה בסדר,לא באמת אכפת לי לא ממש הכרתי אותה,היא מתה כשנולדתי..״ היא אמרה לו בניסיון להרגיע אותו,היא לא יודעת למה בדיוק היא החליטה לספר לו את זה ,
היא פשוט רצתה לפרוק והוא היה שם בזמן המתאים.
״למה אתה פה?״ היא אמרה לו והניחה את ראשה לכיונו כדי שתוכל להביט בו ולהניח את הראש טיפה לנוח.
״אני מניח שגם שאני אבדתי משהו הלילה..״ גבריאל אמר ונאנח.
״זה לא מוזר?״ היא שאלה אותו לפתע
״מה מוזר?״ הוא שאל כשהוא לא הבין למה היא מתכוונת.
״אך שהחיים משתנים כל הזמן,פעם אחת אתה למטה ופעם אחת אתה בגג העולם.״ היא אמרה לו וגבריאל פשוט היה מהופט מהמילים שלה והוא אפילו לא יודע למה,
הוא רק ידע שהוא מסוגל להביט ולהקשיב לה ככה שעות.
״ושהעולם הוא רכבת הרים את זה את כבר מבינה כי את ילדה גדולה נכון,?״גבריאל אמר לה בעקיצה
״אתה כזה דביל..״ נטלי גילגלה עיניים אך עם חיוך מה שגרם לגבריאל רצון לגרום לה לעשות את זה עוד פעם.
״מה אבדת הלילה?״ היא שאלה אותו.
״כנראה את העסקה הכי גדולה שאני אעשה אי פעם.״ גבריאל אמר ונאנח ביאוש מנסה עוד להקל את הבשורה.
״אני מצטערת לשמוע..״ היא אמרה לו בעצב
״אני ילד גדול אני לא צריך שאת תנחמי אותי..״ הוא אמר לה בזלזול קל כשהוא לא הרגיש בנוח שילדה בת17 מנחמת אותו.
״זה לא קשור,לכולם יש נפילות בחיים לפעמים צריך לדעת לקבל ניחום ממי שזה לא יהיה,גם אם זה גבר בן 30 או ילדה בת 17.״ היא אמרה והרימה את ראשה חזרה ,המנוחה הספיקה לה.
״אחממ 29״ לחש קלות מנסה לעשות כאילו לא אכפת לו שהיא אמרה 30.
״נו קדימה אז תנחמי אותי..״ גבריאל אמר לה בסקפטיות רבה.
״אני באמת מאמינה שיהיה בסדר,אני מאמינה בך ובמה שבניתה פה,שזה הרבה יותר חזק מהעסקה הזאת..״ נטלי ענתה לו פשוט מה שהיא הרגישה והסתכלה על גבריאל
״תודה..״ גבריאל אמר לה כנטלי הסתכלה עליו,
משהו בניחום שלה באמת עבד והרים אותו,אולי כי הוא פשוט נאמר הלב.

״בית נחמד..״ גבריאל הציץ מבעד החלון שהיה ליד נטלי כשהיא אמרה לו שהם הגיעו, לאחר שגבריאל הציע להסיע אותה הביתה
״לא בסטנדרטים שלך אה?״ היא שאלה אותו בחיוך וגבריאל צחק,
את אותו צחוק שהוא צחק במהלך כל הלילה שלהם במשרד יחד.
״כן אני מניח שאני די שונה פה בנוף..״ גבריאל אמר בזמן שהוא מעיף מבט על הרכבים שחנו בחוץ שלגמרי היו מוכנים להתחלף עם גבריאל בשנייה.
״אי אל תסכל בקנקן אלא במה שבתוכו ..״ נטלי אמרה לו בטון מורתי.
״תודה על הלילה..זה היה מוזר ונחמד כאחד״ גבריאל אמר לפתע ברגל של כנות,
בזמן שהוא חושב לרגע שאם היא לא הייתה בת 17,הוא לגמרי היה מנשק אותה כבר.
״בכיף אחי..״ נטלי אמרה לו לפתע כשלא ידע מה לענות והגישה לו את כף ידה כשהוא מקופל לאגרוף ללחיצת יד.
״אוי את נוראית״ גבריאל צחק ונתן מכה קטנה עם אגרופו לאגרופה.
״לילה טוב..״ היא אמרה לו בחיוך כשהיא פותחת את הדלת מנסה להשיג עוד כמה שניות איתו.
״לילה טוב..״ הוא השיב לה בחיוך מנסה להשיג גם הוא עוד כמה רגעים איתה אבל נטלי כבר יצאה וסגרה את הרכב.
הוא הביט בה הולכת במהירות ומחבקת את עצמה מפני הקור שמכה בה,
מתקדמת לכיון הדלת במהירות בזמן ששיערה מתנופף ברוח .
בזמן שהוא חושב לעצמו מה קרה פה הלילה?.
״ הי נטלי!״ הוא צעק לה פתאום בזמן שהוא פותח את החלון ברכב במהירות.
״מה?״ היא הסתובבה במהירות כשהיא שמעה אותו קורא לה.
״פעם אחרונה שאת יושבת לי על הכיסא ,זה גבולות שלא חוצים!״ הוא צעק לה בחיוך ונטלי חייכה גם ,בזמן שהיא נושכת את השפה התחתונה שלה משמחה,
היא לגמרי לא חשבה שככה הלילה שלה יגמר.

פתאום אהבה-פרק 3.
דרוג הסיפור 5 | 1 מדרגים

תגובות (1)

תמשיכי

30/10/2019 12:59
15 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך