היי, אני חושבת שאני אתחיל להעלות רק פעם פעמיים בשבוע כי אני מתחילה פסיכומטרי. אני מקווה שאתם נהנים מסיפור בינתיים ואם יש לכם איזשהן ביקורות על הדרך כתיבה או סתם על הרעיון המרכזי (אם הוא מועבר טוב או לא) תשתפו אותי. תמיד נחמד לשמוע ביקורת בונה.

צבעוני אדום פרק 4 חלק 1

09/09/2020 106 צפיות אין תגובות
היי, אני חושבת שאני אתחיל להעלות רק פעם פעמיים בשבוע כי אני מתחילה פסיכומטרי. אני מקווה שאתם נהנים מסיפור בינתיים ואם יש לכם איזשהן ביקורות על הדרך כתיבה או סתם על הרעיון המרכזי (אם הוא מועבר טוב או לא) תשתפו אותי. תמיד נחמד לשמוע ביקורת בונה.

ניסתי להוציא צליל, אך כמו אצל דרק, מיתרי הקול לא נעו. הוא סרק אותי מכף רגל עד ראש, “את שואלת את עצמך אם את חולמת” הוא גיחך ויצא מהמיטה , לגופו מכנס נמוך מסאטן . “אם זה חלום, מה היית עושה?” הוא שאל אותי תוך שהוא התקרב עוד צעד לכיווני. התרחקתי אחורה, חשבתי לעצמי שבחלום אני הייתי רוצה שלא יהיו לי רגשות אשם מבריאן. “מי זה בריאן?” הוא התקדם עוד צעד, אני התרחקתי עוד צעד. כמובן שבחלום הוא ישמע את מחשבותי. מילותיו של בריאן משיחת הפאלפון האחרונה עלו במוחי. “אקס. הוא רוצה לחזור אלייך אחרי שבגד בך. חכם שניתקת את השיחה” הוא התקדם עוד צעד, צעדתי צעד אחורנית ונתקעתי בחלון, הרוח נשבה בגבי ושיערותי סמרו בתגובה. עישוניו המתערבלים של איתן עלו לראשי, כאשר הוא הסתכל עלי היום, הוא בחור רציני, קלייד לא. “באמת, איתן? אני לא מבין מה מושך ברצינות. אנשים רציניים מכבים את האווירה הטובה.” הוא התקרב אלי עוד צעד, פניו היו סנטימטרים מפני. “אני שמח שאני יכול לקרוא לך את המחשבות כשאת כאן” הוא הרים את כף ידו הגדולה והיא ריחפה מלימטרים מלחיי . שפתיו נראו כה מזמינות, הוא משך אותי בכל דרך פיזית אפשרית. אם אני אתעסק איתו אני אפגע, אני לא מסוגלת להיות עם מישהו אחר שהוא לא בריאן. “אבל הוא בגד בך, את צריכה להמשיך הלאה” הוא לחש באוזני ושיערות ידי סמרו שוב “את נמשכת אלי, לעצור את עצמך בגלל בריאן זה פשוט פספוס” הוא התרחק מעט “אבל אני לא אנשק אותך ,אני לא אגע בך לפני שתבקשי את זה”.
אני רוצה את זה.
הוא התקרב אל שפתי, נשימותינו התלכדו כאחד. “מהרגע שראיתי אותך בסמטה רציתי לעשות את זה” הוא אמר ופתאום עיני נפקחו לרווחה. זה היה קלייד. זה היה קלייד בסמטה ואני בטוחה בזה. החלום הזה הגיע אלי מסיבה מסוימת. ולפני שקלייד הספיק להגיב אני עצמתי את עיני ופקחתי אותם כאשר הייתי שוב במיטתי, מזיעה, תשושה. הסתכלתי על השען בפאלפון, שתיים בלילה. הרמתי את ידי לשפתי, החלום הרגיש לי שוב כל כך מציאותי. שוב זכרתי רק קטעים קצרים ממנו, הפעם זה היה קלייד, היינו קרובים מאוד, הוא אמר שהוא היה בסמטה באותו לילה. הייתי כה תשושה שכשעצמתי עייניים בפעם השניה שפקחתי אותם בבוקר יחד עם השעון מעורר.
הייתי קרובה לדלת הכניסה של הביניין של ‘אסקולה’ כשראיתי מרחוק דמות מוכרת. “אלנה! ” קראתי לה והיא נפנפה בתגובה וחייכה. היא התקרבה לדלתות ופתחתי אותם בשבילה “בוקר טוב! איך את מרגישה?” היא שאלה אותי תוך שהיא חייכה לאירה פקידת הקבלה. “אני בסדר גמור, היו לי חלומות נורא מוזרים לאחרונה. לא משהו משמעותי” נעצרנו מול המעליות ואלנה לחצה על 22 ואז על 38. “תספרי לי עליהם בארוחת צהריים?” היא חייכה אלי. רציתי להענות לחיוב אך נזכרתי שלילי קבעה איתי. “אני מצטערת אבל במפתיע אני לא יכולה בצהריים, מתי את מסיימת היום?” שאלתי וצליל של המעלית שהגיע נשמע. “אני מסיימת בשמונה, רוצה לחכות לי?” נכנסנו למעלית. “האמת שאין לי בעיה, היום גם ככה אני אמורה לסיים עם המנהל מספר 1 לעבור על כל העבודה שלו” היא גיחחה “הייתי רוצה גם שיחה צמודה איתו, או עם מספר 2 או מספר 3” אני הסמקתי “הם בהחלט נראים טוב” אישרתי את מילותיה ודלתות המעלית נפתחו . עמדת הקבלה המאוישת על ידי סופי נגלתה לעינינו. “שמונה וחצי אני מחכה לך למטה” אמרתי לה והיא הנהנה בראשה ונשקה לאוויר.
“בוקר טוב סופי” אמרתי לראשונה מאז שיחתינו האחרונה, היא נראתה מופתעת “בוקר טוב ליב” היא אמרה ואני המשכתי לכיוון המשרד שלי. “ליב” נשמעה קריאה מהמשרד של קלייד, נעצרתי והבטתי לתוך משרדו. “בוקר טוב קלייד” אמרתי לו , הוא נעמד מכיסאו “תוכלי להיכנס בבקשה למשרד?” הוא היה נשמע טרוד . “כמובן, קרה משהו קלייד?” הוא היה גב לדלת הכניסה, הוא צפה מהקיר שעשוי כולו מזכוכית שקופה שהשקיפה לרחוב . “תוכלי בבקשה לסגור את הדלת?” הוא אמר וכשסגרתי את הדלת הוא הסתובב אלי, עיניו היו נראות עייפות, שיערו מעט מבולגן, הכפתור העליון של חולצתו המכופתרת היה מעט פתוח. “איך ישנת?” הוא שאל והתקרב אלי. מעט מבולבלת נברתי במוחי על אירועי אתמול ונזכרתי בחלום שלי על קלייד, הוא אמר לי שהוא היה בסמטה. “ישנתי בסדר” עניתי תוך שחיפשתי נקודה דמיונית על רצפת המשרד בזמן שהסמקתי. הוא התקדם אלי לאט ואני נשארתי מחוברת למקומי. בדיוק כשהוא לקח עוד צעד הייתה דפיקה על הדלת “זאת סופי” קולה הצומרני השתחל דרך הדלת. “אני צריכה לחזור למשרד” אמרתי מהר ופתחתי את הדלת, סופי הייתה מופתעת לראות אותי. לא הבטתי אחורנית כאשר הלכתי במסדרון, הסיטואציה הייתה מספיק לא נעימה.
“בוקר טוב” איתן אמר תוך שהוא נכנס להמשרד שלי והתחיל לפתוח את המחשב נייד ולהתמקם. “בוקר” אמרתי והבטתי בו, כל פעם מחדש מופתעת מיופיו. הוא הרים את מבטו אלי, עיניו הפעם היו חסרות תנועה. הוא נראה מעט טרוד. “הכל בסדר?” שאלתי תוך שהתקדמתי לכיוון הדלת , לסגור אותה. רגע אחד הייתי לבד ליד הדלת, רגע שני גופו של איתן היה סנטימטרים מגבי.
“ליב” הוא אמר, הסתובבתי אליו לאט. “איתן” עניתי בקול חרישי. “אני רוצה לשאול אותך” הוא אמר בקול צרוד מעט,הוא כחכך בגרונו, “אני רוצה להציע לך להתלוות אלי ביום שישי, מחר, להאירוע”. הוא התרחק מעט ואני הרמתי את עיני לעיניו, הן היו מעט כהות, עישוניו התרחבו, נשימותיו הכבדות מתמזגות לשלי. “אוקיי” הייתה המילה היחידה שאני הצלחתי להוציא, הייתי שבויה בעיניו הזהובות. “תיהיי מוכנה בשמונה?” הוא שאל בשקט והרים את ידו להזיז קבוצת שיערות למאחורי אוזני. עצמתי את עיניי ובאותו רגע עלה לראשי בריאן, מחבק אותי על הספה בסלון בדירה המשותפת שלנו. פקחתי אותן בבת אחת וכחכחתי בגרוני “כן אני אהיה מוכנה” אמרתי בחיוך קטן, התרחקתי ממנו במהירות לכיוון שולחני. הוא היה נראה מעט מבולבל אך הוא חזר לכיסאו והמשכנו לעבוד בשקט.

צבעוני אדום פרק 4 חלק 1
דרג את הסיפור

תגובות (0)

הוספת תגובה - היה הראשון להגיב!
התחבר עכשיו בכדי להוסיף תגובה
9 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך