השם שלי ברשותי.
בנותתתתת סיימנו בית ספר! אני מקווה שכולכן חגגתן ועדיין חוגגות את הסיום שנה, אני עולה לשנה אחרונה בתיכון, וכל כך עצוב לי שזה נגמר עוד שנה! תנצלו כל רגע, באמת שזה יחסר לכן בעתיד סורי על הנטישה הקטנה, היה לי עומס של סוף שנה ומלא בלאגנים אני אוהבת אותכן כל כך מתוקות שלי !

קאמבק- עונה 2- פרק 3-

השם שלי ברשותי. 20/06/2014 2000 צפיות 12 תגובות
בנותתתתת סיימנו בית ספר! אני מקווה שכולכן חגגתן ועדיין חוגגות את הסיום שנה, אני עולה לשנה אחרונה בתיכון, וכל כך עצוב לי שזה נגמר עוד שנה! תנצלו כל רגע, באמת שזה יחסר לכן בעתיד סורי על הנטישה הקטנה, היה לי עומס של סוף שנה ומלא בלאגנים אני אוהבת אותכן כל כך מתוקות שלי !

פרק 3-
מנקודת המבט של אמבר-
דפקתי על דלת הבית של אחווה בשם זטא, ביום הראשון ללימודים. פתחה לי את הדלת בחורה עם חיוך ענקי ותלתלים קופצניים ושחורים.
“היי אמבר” היא אמרה בחיוך ונתנה לי להיכנס. חייכתי אליה וגררתי את המזוודות שלי.
“ברוכה הבאה לזטא” היא אמרה והסתכלה סביב. הסתכלתי גם אני. יותר קטן פה, אבל הרבה יותר חם ואנושי. אני חושבת שאני אסתדר פה.
טוב, זה מה שאמרתי גם על דלתא.
“החדר שלי..?” שאלתי בחוסר ריכוז. היא חייכה, החזיקה בידי ועלינו במדרגות. נכנסנו לחדר, והיו שם שלוש מיטות. אוקיי, נקווה שהשותפות יהיו בשבילי כמו ביי.
“כולם כרגע בים, השותפות שלך עוד מעט יבואו. את מוזמנת להצטרף לכולם” היא אמרה לי בחיוך ויצאה מהחדר. הפלאפון שלי צלצל.
“בדיוק חשבתי עלייך” אמרתי בחיוך לביי.
“איפה את? אני בים וכולנו מחפשות אותך” היא אמרה.
“א.. אני באחווה החדשה. אני מתארגנת ובאה” אמרתי.
“אוף, זה כזה מעצבן. אני פשוט שונאת את שאנון, שונאת” היא אמרה. נאנחתי.
“אני מבינה אותה. לא הייתי מתנהגת כמוה, אבל היא משהו מיוחד” גיחכתי.
“טוב עזבי, פשוט בואי” היא אמרה.
“תנתקי כבר ואני אוכל להתארגן” אמרתי בחיוך.
“אוקיי אוקיי, ביי” היא אמרה. צחקתי וניתקתי את השיחה. הסתכלתי על המזוודה הלא פרוקה שלי. עוד פעם מסדרים בגדים בארון. כיף.

יצאתי מהבית, והלכתי לכיוון החוף. בדרך עברתי ליד השביל של אלפא, בטא, גמא ודלתא .
“אוף..” מלמלתי והחלטתי לעקוף את הבתים המקסימים האלה דרך החנייה. הלכתי דרך המכוניות, וראיתי את דניאל יושב במושב הנהג. הסתכלתי עליו. הוא הסתכל דרך החלון.. על כלום.
המצב בינינו לא משהו, ממש לא משהו. אני שונאת אותו. אבל אני לא מגעילה, אני אנופף.
מה לנופף? הבחור הזה בן זונה! תתרחקי ותעופי לים. הוא קלט אותי. הסתכלתי עליו, לא בטוחה אם להתעלם וללכת או.. או לא יודעת. הוא הסתכל למטה ועשה משהו. כיווצתי את הגבות שלי.
ואז ראש של בחורה צץ מלמטה.
“אומייגאד” מלמלתי בגועל ותדהמה. שניהם הסתכלו עליי.
“לא ייאמן” מלמלתי והלכתי משם.
“אמבר!” הוא צעק מאחוריי.
“תסתום כבר דניאל” אמרתי בעצבנות והסתובבתי אליו.
“אתה והזונות שלך כבר מזמן הפסקתם לעניין אותי” אמרתי. זה נכון, הוא כבר לא מעניין אותי.
“את..”
“אני כלום. אני אמבר מונטגומרי. אקסית שלך. נמצאת באותו תיכון איתך, אבל זה לא אומר כלום. אתה דניאל גרייס. אקס שלי. בוא נשאיר את זה ככה, בבקשה” אמרתי. הוא הסתכל עליי.
“מעולה” הוא אמר. הנהנתי והסתובבתי חזרה לחוף.

מנקודת המבט של שאנון-
אחרי המסיבת חוף, המסיבה עברה לבית של דלתא. כל העולם היה שם, כולל אנשים לא רצויים.
אוקיי, אני יודעת שהיא לא איתו ושהוא זרק אותה או משהו, אבל זה לא מעניין אותי. חברה לא עושה את זה. היא לא חברה. היא בחורה תחמנית וזונה. אין מה לעשות, זה נכון.
“שיי, שוטר בדלת!” אשלי באה אליי. נאנחתי והלכתי לכניסה.
“את אחראית פה?” השוטר שבדלת שאל.
“כן, מה הבעיה?” מלמלתי בזלזול.
“תורידו את הרעש..”
“זה קולג’, וזה היום הראשון ללימודים, מותר לעשות רעש” אמרתי בחיוך.
“אתה לא אוהב לעשות רעש?” שאלתי במבט מתגרה, איך אני אוהבת לשחק עם שוטרים.
“בואי תירגעי עם הדיבור, ותמשיכי לדבר ככה בתחנה” הוא אמר וסימן לי לצאת.
“אוי נו, בוא נגזים” מלמלתי. “אני מנסה להיות נחמדה, הייתי מציעה לך בירה אבל אתה לא נראה לי אחד שזורם..”
“בואי איתי” הוא אמר ותפס בידיים שלי.
“לא עשיתי שום דבר, אין לך על מה לעצור אותי..”
“יש בקולג’ קטינים. השימוש באלכוהול אסור מתחת לגיל עשרים ואחת..”
“שטויות, זה קולג'” אמרתי והעפתי את הידיים שלו ממני.
“שטויות, זה רק לילה אחד במעצר” הוא אמר ואזק אותי.
“אתה צוחק עליי..” מלמלתי כשהתחלנו ללכת לניידת.
“היי, ג’וש” שמעתי קול מאחורינו, והשוטר עצר.
“שלום לך” השוטר אמר והלך ממני. הסתובבתי. מי זה? בחיים לא ראיתי אותו פה לפני.
הם דיברו כמה דקות, אני בינתיים בחנתי את הבחור. בלונדיני שטני, עור לבן, חיוך מעולה, גבוה ורואים שמתחת לבגדים יש יופי של גוף. עכשיו, מי זה?
“אוקיי, את משוחררת” השוטר חזר אליי ושיחרר אותי מהאזיקים.
“תודה מתוק” מלמלתי בחיוך לשוטר, גלגלתי עיניים והתקדמתי בחזרה לבית. ואז נעצרתי.
“היי, בלונדיני” קראתי. הבחור ששיחרר אותי הסתובב. התקדמתי אליו.
“יש לך קשרים במשטרה, ואתה לא מפה.. אתה עבריין בשיקום?” שאלתי ושילבתי ידיים. הוא גיחך.
“אין לך קשרים במשטרה, ואת עד לפני שנייה היית עצורה. את יכולה להגיד תודה וללכת?” הוא שאל. הרמתי גבה.
“תהיה יותר נחמד ותקבל תודה. לילה טוב” אמרתי בחיוך עצבני והלכתי משם. חוצפן.

קאמבק- עונה 2- פרק 3-
דרוג הסיפור 4.9 | 14 מדרגים

תגובות (12)

תמשיי

20/06/2014 17:01

תמשיכי!!!!

20/06/2014 17:11

זה כול כך מושלםםםם
תמשיכייייייי

20/06/2014 17:15

איכס גועל הדניאל הזה אני לא מאמינה עליו הוא מגעיל אותי איכססססססססססססססססססס
תמשיכייייייייייייייייייייי מושלםםםםםםםם

20/06/2014 17:26

מושלםם יואוו

20/06/2014 18:51

אעאעאה! זה כזה מוושלםם! ♥
אמ.. מה דעתך על מרתון לסוף שנה? ;)♥
תמשיכייי! אני מאוהבת בסיפור שלך ♥

20/06/2014 21:21

מושלם מושלם מושלם
תמשיכי דחוףףף

20/06/2014 22:32

יאאא נוווו שהם יחזרוווווו :(
אני מבינה את שניהם ..
תמשיכיייי זה מושלםםםם
-ואם את יכולה לקרוא את הסיפור החדש שהעליתי ולהגיד מה דעתך עליי אני אשמח –

21/06/2014 11:15

    אני מבינה את אמבר * חחחח
    דניאל יצא ממש מגעיל.

    21/06/2014 11:16

טעאעאעאעאעא תתתתממממששששששששיייייייייייכככככככככככיייייייייייי

21/06/2014 19:07

יאא …..
מושלם!!!
מתי את ממשיכה????

25/06/2014 15:13

למרות שהמשכת זה עדיין חובה להגיב ולכתוב-זה מושלם!!!!

27/06/2014 19:25
7 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך