אנאבל
לגבי הפרק הקודם אל תתייחסו לתגובה, זה ממש לא אני כתבתי אותה. אני מקווה שאתן אוהבות את הסיפור ושיש באמת טעם לעלות פרקים. כל מי שקורא שבבקשה ידרג אותי, זה ממש חשוב לי!

קיץ בלתי נשכח- פרק 20

אנאבל 03/02/2015 1193 צפיות 2 תגובות
לגבי הפרק הקודם אל תתייחסו לתגובה, זה ממש לא אני כתבתי אותה. אני מקווה שאתן אוהבות את הסיפור ושיש באמת טעם לעלות פרקים. כל מי שקורא שבבקשה ידרג אותי, זה ממש חשוב לי!

"אז אני אשם בזה שאת לא רוצה לענות לי על השאלות שלי? " הוא אמר טיפה כועס "אולי כן, מאיפה לך לדעת? אם לא היית מנשק אותי רוב הסיכויים שהייתי עונה לך על השאלות שלך.. " אמרתי גם אני טיפה כועסת "אז הכל בגלל הנשיקה הזאת? וחוץ מזה בשביל נשיקה צריך שניים.. " הוא אמר טיפה יותר כועס "נכון בגלל זה הפסקתי כשהבנתי מה אני עושה" הגברתי את קולי גם אני "אז למה לא יכולת לדחות את זה עוד כשהתחלתי להתקרב אליך? " הוא שאל כאילו הוא מתקיל אותי ואת האמת הוא הצליח.. לא יכולתי להגיד לו בגלל שלא רציתי.. "כי הכל קרה כל כך מהר ולפני שעוד הספקתי להבין שאתה מתקרב אלי יותר מדי הלשון שלך הייתה בתוך הפה שלי" הגברתי יותר את הקול שלי כדי שזה ישמע כאילו התכוונתי לזה "אולי בגלל שאת לא רצית לדחות אותי" הוא הרים יותר את קולו לכמעט צעקה "למה שאני לא ארצה לדחות אותך? אתה בן אדם דוחה, מגעיל, אגואיסט, ובעיקר פדופיל" התחלתי כבר לצעוק "זה לא נקרא פדופיליות אם זה היה בהסכמה וזה היה ועוד איך בהסכמה " הוא גם התחיל לצעוק "מתי תבין שאני לא אוהבת אותך? מתי תבין שאני לא רוצה יותר מגע איתך חוץ מהאימונים? הסיבה היחידה שאתה חושב שזה נכון זה רק כדי שתמשיך להכחיש שאני דחיתי אותך כי אתה זה שמאוהב בי" צעקתי חזק והוא השתתק.. "סליחה לא התכוונתי… " קולי התרכך והכעס התחלף בחמלה "זה נכון? " הוא שאל וראו בעיניו הרבה כאב "אני לא התכוונתי שזה ישמע ככה… " ניסיתי להתנצל "שאלתי אם זה נכון או לא? " הוא קטע אותי "כן… " אמרתי מלאה חרטה ורחמים והוא פשוט יצא מהחדר מבלי להסתכל עלי.. אוף איזה דרמה קווין… או קינג… למה הכל צריך להיות מוגזם איתו? או שאני נשאבת לצעקות או שאני נשאבת לפלירטוטים… למה זה צריך להיות ככה? אוף נמאס לי. למה כל פעם שהוא עוזב את החדר אני מרגישה חרא עם עצמי? טוב אני הוצאתי את מה שהיה לי בבטן, עכשיו בטוח אני לא ישאב לפלירטוטים. אם אחרי מה שהיה פה הוא ינסה עוד פעם אני אתחרפן… ואז שמעתי שמישהו נכנס לחדר, הסתובבתי ישר וראיתי את אדם "אדם אני ממש מצטערת על מה שאמרתי אני לא התכוונתי לזה… " המילים יצאו במהירות מהפה שלי "אני לא רוצה לשמוע את ההתחנפות וההתנצלות שלך… " הוא קטע אותי בקרירות "בואי אני צריך להראות לך איפה אנחנו גרים" הוא אמר באותה קרירות ואני הרגשתי צמרמורת לא נעימה בגופי… הוא יצא מהחדר ואני הלכתי אחריו. הוא הוביל אותי עד לבקתה יפה שהייתה ליד אולם האירועים של העיר וגם מטרים ספורים מהאגם. הבקתה הייתה די גדולה יחסית להיותה בקתה. היא הייתה צבועה בצבע לבן, עם גג שחור וחלונות חומים כהים וכך גם הדלת. אדם שם את אחת מאצבעותיו על פעמון הכניסה והבקתה או המערכת שהייתה בבקתה סקרה את האצבע שלו ואז הדלת של הבקתה נפתחה, ואוו. "יש פה מערכת אבטחה מבין המשוכללות של העיר… כמו שראית פותחים את הדלת לפי טביעת אצבע וכך גם נועלים אותה. על כל השאר הדברים בבית הזה שולטים בעזרת המכשיר הזה" הוא אמר והוציא מכיסו מכשיר שנראה כמו המכשיר שלו שאיתו הוא פתח את השער והביא את השיקוי. לקחתי את המכשיר מידו "מה זה? " שאלתי בסקרנות בעודי מנסה להבין מאיפה פותחים את הדבר הזה "קוראים לזה קונטרולמייקר. זה מכשיר שבעזרתו את יכולה לתקשר עם אנשים, לשלוט על הבית שלך אבל רק שלך, לפתוח שערים לעולמות אחרים, ולהעביר מוצרים ממקום למקום" הוא אמר ואז הוא לחץ על כפתור ופתאום זה נדלק ואני נבהלתי מעט. הוא התהלך בבית והראה לי את החדרים כאילו הוא עושה לי טובה, טוב הוא באמת עשה לי… "למה יש רק מיטה אחת בחדר שינה? אנחנו ישנים באותה מיטה? " נבהלתי מעט כשראיתי שיש רק מיטה זוגית אחת בחדר השינה בעל שני הארונות, ושני השולחנות הקטנים עם שתי נורות לילה עליהן… זה מוזר שמכל יש שנים אבל מיטה יש אחת… "לא, אל תפתחי יותר מדי ציפיות" הוא אמר אלי בקרירות למרות שידעתי שתוכו הוא רצה לצחוק "אני לא ישן, בכלל… נתנו לי את הכוח הזה כדי שאני אוכל לשמור עליך גם בלילות מבלי להיות עייף כלל… " הוא אמר שוב בקרירות. הוא מעצבן אותי… וגם מצחיק אם הוא חושב שאני באמת יאמין שהוא יכול להתעלם ממני לגמרי ולהעלים את כל הרגשות שלו כלפי… "טוב אני הולך להסתובב קצת… אני בטוח שאת די עייפה אז בינתיים תנוחי או תעשי מה שבאלך לא כל כך אכפת לי… מחר נתחיל עם האימונים ככה שכדאי לך לצבור כוח. בכל מקרה המכשיר שלי יודיע לי אם את בסכנה או משהו ככה שאל תדאגי… " הוא אמר "ולמה שאני יאמין שאתה תבוא להציל אותי אם מישהו יחטוף אותי? אתה כל כך קר אלי שאני כבר לא מרגישה שאני מכירה אותך… " אמרתי "את פשוט תצטרכי לסמוך עלי… " הוא אמר "טוב אז אני יחתוך את עצמי כבר עכשיו" אמרתי בצחוק וחייכתי חצי חיוך "לא מצחיק… " הוא אמר ויצא מהחדר ואחר כך מהבית… אוף נו מה אני יעשה עכשיו לבד? נשכבתי על המיטה והתחלתי לחקור את הקונטרולמייקר שלי. זה מכשיר מוזר… אחרי שמיציתי את זמן האיכות שלי עם הקונטרולמייקר, שמעכשיו אני הולכת לקרוא לו קונטרול, הלכתי לסלון לחקור את הבית. זה לא לקח יותר מדי זמן כי כבר אדם עשה לי סיבוב פה… אז חזרתי למיטה שלי, נשכבתי עליה ואין לי מושג איך או למה אבל פשוט נרדמתי…


תגובות (2)

תמשיכי אני במתח

03/02/2015 22:44

זה יפה. את כותבת מספיק טוב בשביל לעניין את הקורא ולתת אחיזה מציאותית.
אין לי הערות. תמשיכי, אהבתי ממש.

04/02/2015 00:18
9 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך