היי יפים שלי פרק שהוא גם מנקודת מבט של אריאל. אתם חושבים שבן אל ואריאל יהיו ביחד? תחכו להמשך... אוהבת המון אל תשכחו להגיב

רציתי לדעת שאת שלי – פרק 15 מרתון

07/06/2016 802 צפיות תגובה אחת
היי יפים שלי פרק שהוא גם מנקודת מבט של אריאל. אתם חושבים שבן אל ואריאל יהיו ביחד? תחכו להמשך... אוהבת המון אל תשכחו להגיב

מה אני שמה?” שאלתי את אריאל. ” שימי מכנס קצר רופף וגופייה לבנה עם הסנדלים הגבוהים השחורים. “אוקי”. “איזב בגד ים?” שאלה אריאל שבידייה שני בגדי ים ” תשמי את החזיה הכתומה ואת החלק התחתון בצבע שחור” אמרתי “אוקי” ענתה.
**
“יש היום מסיבה, רוצה לבוא איתי?” שאל רותם בזמן שישבנו שנינו על ספסל בטיילת. ” אני אשמח, אבל אריאל לבד ולא נעים לי שהיא תשאר לבד” עניתי “אז תגידי לה שתצטרף אלינו” אמר איזה חמוד. אבל אני לא רוצה שהיא תבוא איתנו ותרגיש לא נעים או שהיא תבוא ורום ירגיש לא נעים” “בטוח?” שאלתי כדי לדעת שזה באמת בסדר. ” בטוח” ענה. “את רוצה התחיל להתקדם למלון? כבר שתיים וחצי עוד מעט ואת צריכה ללכת לסקי לא?” אמר רותם ” כן” עניתי ” רק שתדעי שהייתי מעדיף שתשארי איתי ולא תלכי לסקי אבל אני מבין שאין ברירה לא?, שאל מנסה לגרם לי להשאר איתו עוד. ” נכון, אין ברירה” עניתי. קמתי מהספסל שהתיישבנו עליו והתכופפתי לקחת את תיק הצד שלי. הרמתי את ראשי ועיניי נתקעו על ילד שחום הלבוש בגופייה לבנה וברמודה שחורה עם משקפי שמש., שנראה מוכר. הוא הסתובב מעט ופניו היו מופנות לכיווני כך שיכולתי לראות את פניו טוב יותר לא נכון, זה לא קורה, רותם אוחיון?!, פה?!, אין מצב שזה הוא אני הוזה. ” הכל בסדר” קולו של רותם העיר אותי ממחשבותיי. “כן עניתי והתחלתי להתקדם קצת. ” בטוח היה נראה כאילו ראית רוח רפאים” אמר ” לא חשבתי שראיתי מישהו שאני סוג של מכירה אבל כנראה שדמיינתי אותו” אמרתי . הרי ני לא באמת מכירה אותו. ” הא אוקי” אמר ושילב את ידיי בידו והתחיל להתקדם לכיוון המלון.
**
“אז מתי לאסוף אותך היום.” שאל שהגענו למלון. ” אני לא יודעת, שזה מתחיל” עניתי את התשובה הברורה. ” אז תהיי בעשר בלובי?,”חצי שאל חצי אמר. ” אוקי, אחכה לך שם” אמרתי. טוב הגיע הקטע שלא רציתי שגיע הפריה. איך נפרדים בחיבוק? או שפשוט הולכים. עמדנו עוד כמה שניות בלי לעשות או לומר כלום. ” טוב יי” אמרתי והסתובבתי ללכת. “חכי שנייה נועם” אמר והסתובבתי אליו בחזרה. ” אני יכול לבקש ממך משהו?” שאל ” בטח” אמרתי “אפשר חיבוק?” שאל אוקי אז הוא הציל את המצב ” ברור” אמרתי . הוא פתח את ידייו ונכנסתי בניהן. כרכתי את ידיי סביב בטנו והוא חיבק אותי חיבוק חם ונעים. ” תודה” אמר שחררתי את ידיי מבטנו והוא את יידיו ממותני.

מקודת מבט של אריאל:
“אתה כל כך לא עשית את זה עכשיווווו” צרחתי על בן אל שהעיף עליי מים. ” אני כן” אמר ” אז חארם על החיים שלך!” העפתי עליו מים חבל על החיים שלו המים פגעו לו במשקפי שמש שהיו על הפנים שלו. ” את כל כך לא עשית את זה עכשיו” צרח בהתגרות להחזיר לי. ” אני כן” אמרתי פרנציפ, “אז חארם על החיים שלך” אמר והעיף עליי מים. “דייי, אני לא יכולה יותר” צעקתי לבן אל שיפסיק אנחנו כבר עשר דקות רק משפריצים מים אחד על השני. ” אז תכנעי” אמר “ממש לא ” אין מצב שאני נכנעת. העפתי עליו מים ישר לעיניים. הוא ניגב עם היד את העיניים שבטח שרפו לו, ניצלתי את הרגע וקפצתי עליו במטרה שיאבד שיווי משקל וכמובן שהוא נפל, צלל למים ועלה במהירות. הוא התחיל להתקדם לכיווני והתחלתי לרוץ למדרגות התחלתי לשחות בעמוקים והוא השיג אותי טוב איך לא הבן אם שוחה כמו שחיין אולימפי. הוא תפס אותי מהמותניים והצמיד אותי עליו הוא הקריב את פניו לפניי ובשנייה האחרונה הוא השפריץ עליי מים ואני צללתי למים. “נכנעת?” שאל “לא, עד שאתה לא נכנע” אמרתי למרות שלא היה לי כח והייתי עייפה ממש. “טוב אז אני גם לא נכנע” הודיע “אז נעשה הפסקת אש?” שאלתי “כן, נמשיך אחר כך” אמר ועלה במדרגות, הוא הושיט יד לכיווני כדי לעזור לי לצאת מהמים. “יש היום מסיבה רוצה לבוא איתי?” שאל שהוצאתי את שמן השיזוף שלי מהתיק. ” אממ כן אבל לא נעים לי מנועם אני לא רוצה שהיא תשאר לבד” אמרתי מספיק באתי לפה בלי שום תכנון מראש פשוט נפלתי עלייה פה אני לא רוצה לעורר עוד אי נעימות מצדה. “אז תגידי לה שתצטרף” אמר “בטוח?” שאלתי כדי להיות בטוחה אני לא רוצה שנועם תבוא ותרגיש לא בנוח איתנו או שבן אל לא ירגיש בנוח איתנו. “בטח”. אמר והנחי את משקפי השמש על עיני פרסתי את המגבת על מיטת השיזוף התיישבתי עלייה והתחלתי למרוח את שמן השיזוף. שהגעתי לגב ביקשתי מבן אל שימרח לי , כמובן שהרגתי לא נעים אבל לא הייתה לי ברירה , חוץ מזה שאפשר להגיד שנצלתי את הרגע. “יש מצב אתה מורח לי בגב?” שאלתי את בן אל “בטח,תביא” אמר הסתובבתי והפנתי את גבי אליו והוא התחיל למרוח את גבי. וואו יש לו ידיים כל כך חזקות ונעימות, לא רציתי שהוא יפסיק פשוט התענגתי על מגעו על גופי. “הרגשתי את יידיו זזות ממני” חיכיתי שנייה והסתובתי אליו. “תודה” חייכתי “בכיף” אמר וקרץ לי. נשכבתי על המיטה והתחלתי להשתזף. עצמתי את עיניי ואחרי כמה דקות של שקט הרגשתי מים קפואים על גופי. “האאאאאא, זה קפוא” צרחתי. זה היה כל כך ברור שהוא יעשה משהו.”תרגעי כולה מים” אמר מת מצחוק “אתה לא נורמאלי!” צעקתי “אני לא נורמאלי אבל יותר שפוי ממך” אמר ממשיך לצחוק , מה הוא צוחק הדפוק?! “שלא תחנק” אמרתי בזלזול, והוא ממשיך לצחוק. אוף איתו הרס את כל השיזוף שלי. “אני הולך לשתות רוצה משהו?” ” כן תביא לי ברד, לא בעצם לימונענע, לא בעצם קולה , אבל זירו, עם קרח ולימון” אמרתי לו. “עוד משהו פרינסס?” שאל ” כן, תתאבד בדרך” אמרתי בצחוק” אין בעיה בשבילך עכשיו אני עושה את זה” הודיע. התיישבתי על שפת הבריכה שרגליי בתוך המים וההרגשה כל כך מרגיעה ונעימה. “בבקשה” בן אל הגיש לי כוס של קולה עם לימון קרח וקשית כמו שביקשתי “תודה”. “תגידי” אמר לאחר כמה דקות של שתיקה מביכה. “אממ” אמרתי באמצע השלוק מהקולה” “את לא כועסת על מיקודם נכון? כאילו היה בצח..” “ברור, תנשום זה היה בצחוק” קטעתי אותו. “יופי” “רוצה להיכנס למים או לעלות למעלה כי כבר שתיים וחצי עוד מעט ואמרת שאת הולכת עם אריאל לא?” “כן אני צריכה לעלות להתארגן, אבל אפשר מחר שוב אם באלך” אמרתי בחיוך וקמתי משפת הבריכה לכיוון מיטות השיזוף שלנו “ברור ונמשיך את מלחמת המים” בן אל קם אחריי “כמובן ותבוא מוכן ודרוך להפסד” הודעתי לו בזמן שהרגני את הדברים שלי “זה מה שאני אומר לך לעשות” אמר וצחקתי “תחלום” הועתי והתקדמתי לכיוון המעלית. המעלי הגיעה והוא נכנס אחריי באתי ללחוץ על הכפתור של הקומה שלנו והוא גם וכך יצא מצב שהאצבעות שלנו נוגעות אחת בשנייה. הזזתי את ידי והוא לחץ על הקומה. הדלת נפתחה ואף אחת לא פצע את פיו במעלית אלחר התקרית עם האצבע, מביך. “מתי לאסוף אותך היום?” הוא שאל לאחר תיקה מביכה שנעמדתי ליד דלת חדרי והוא ליד דלת חדר היו לנו חדרים צמודים. “מתי תרצה” אמרתי “ברבע לעשר בלובי?” חצי ספק שאל חצי ספק אמר “מעולה נפגש שם” אמרתי “ביי” קרץ “ביי” קרצתי לו חזרה ונכנסתי לחדרי.

רציתי לדעת שאת שלי – פרק 15 מרתון
דרג את הסיפור

תגובות (1)

ואוו מושלםםם אריאל ובן אל לדעתי יהיו ביחדדדדד

07/06/2016 23:49
12 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך