לא היה תגובות בפרק הקודם! יאללה כולם להגיב בפרק הזה! אוהבת!

רציתי לדעת שאת שלי- פרק 19

14/06/2016 803 צפיות 3 תגובות
לא היה תגובות בפרק הקודם! יאללה כולם להגיב בפרק הזה! אוהבת!

פרק 19

“מה את בורחת?” שאל שפניו קרובות אליי “תודי שבא לך עליי” הוסיף “ממש לא” אמרתי וניסיתי להשתחרר מאחיזתו. “אני יודע שאת רוצה , אל תנסי להכחיש אני רואה את המבטים שלך, וגם בכיפור” הוא זוכר את כיפור?! “מה,מה היה בכיפור?” גמגמתי “את לא זוכרת?, אני דווקא זוכר טוב” “את לא הפקת להיסתכל עליי, את עדיין מכחישה?” שאל ” אני לא מכחישה שאני זוכרת אותך, אני מכחישה שאני רוצה אותך” אמרתי והוא לקח צעד אחורה. “עכשיו אני יכולה ללכת?” שאלתי ואחזתי בידית הדלת שוב. “לא עד שלא תודי” אמר משך את ידי וסגר שוב את הדלת. “אז אני לא מודה” אמרתי והתיישבתי על המיטה. “אין לי בעיה להיות פה תקועה גם כל היום” הוספתי נשכבתי עלייה והדלקתי את הטלוויזיה. “אוקי” אמר נשכב לידי. שררה שתיקה בחדר כמה דקות ואז הוא קם ונעמד בדלת “את יכולה ללכת אם את רוצה” אמר נוגע בידית. “אני אשמח” נעמדתי והתקדמתי לדלת. שחלפתי על פניו ועברתי אותו בחצי צעד הוא נגע בידי וסבבתי את פניי לכיוונו.”מה?” שאלתי “סתם, כלום, שום דבר” אמר שיחרר את ידו והלכתי למעלית.

“זה מה שהיה” סיפרתי לאריאל כל מה שהיה עם רותם אוחיון.

“אני בהלם” אמרה כשידה על פייה. “גם אני” אמרתי אני באמת בהלם שזה מה שהיה ועוד איתו. מעניין אותי לדעת איך הגעתי למצב של התעלפות.אני לא שתיתי ו… רגע אין מצב שמישהו סימם אותי, נכון?!

“קופיפה איפה את?”, אני עכשיו יצאתי מהבית. נתי מקפיץ אותי אז אני אראה אותך כבר בבית ספר, או שאת רוצה שנאסוף אותך?” שאלתי. “וואי כן, במלא אין לי כח לחכות לאוטובוס” ענתה. “אוקי אז תחכי מתחת לבית שלך אנחנו עוד חמש דקות שם” אמרתי וניתקתי. אני באוטו של נתי מחכה לו שיבוא. שלשום חזרנו מאילת, והיום אנחנו חוזרים לבית ספר. אני ורותם בקשר טלפוני, הוא אמר שהוא יבוא לבקר, נפגשתי איתו עוד כמה פעמים במן שהייתי באילת, וגם נת התחבר אליו ממש אז הוא היה אצלנו מלא במלון, הוא אחלה ידיד. את רותם אוחיון לא ראיתי מאז מה שהיה איתו וטוב שכך.

“נתי, אתה יכול להקפיץ את אריאל לבית ספר גם, נכון?”שאלתי אותו כשעלה לרכב והתניע אותו. “כן אבל אני אוסף את חבר שלי בדרך” אמר והתחיל לסוע. “אוקי” אמרתי והנחתי את ראשי על החלון. המחשבות לא איחרו להגיע. היום חוזרי לבית סםר אחרי חופשה ארוכה. כל כך הרבה דברים קרו בחופשה הזאת. היום אני אראה את רותם אחרי מה שהיה, ולא בא לי. הבן אדם חשב ששכבתי איתו, איככ הוא כזה דוחה. ואני עדיין לא יודעת מה אני מרגישה בדיוק ולמה כשאני רואה אותו. מה קורה נועם?” קול גברי קטע אותי ממחשבותיי. “היי הכל טוב, מה איתך?” אמרתי לסהר חבר של נתי. “ברוך ה, כפרע” ענה. כן הוא ערס. נתי המשיך לנסוע לכיוון וראיתי את אריאל עומדת ומחכה על הכביש.

“את לא מבינה!!!” צרחה אריאל שהצלצול להפסקה נשמע “מה קרה, ימלחיצה?” שאלתי בלחץ היא לא נורמאלית איזה קול יש לה. “בואי” אמרה ומשכה אותי לבחוץ. “תזהרי אנחנו עוד ניתקל במישהו” במישהו ניסיתי להזהיר אותה אך היא המשיכה, מה קרה שהיא ככה? ירדנ במדרגות במהירות ויצאנו מהקמפוס. “בואי נשב שם” אמרה ומשכה אותי הלכתי מהר כאשר ידי תפוסה בידה והרגשתי גוש מתנקש בי.

“תסתכלי לאן את הולכת מטומטמת” שמעתי קול. הרמתי את ראשי לראות מי המפגר שחושב שהוא יכול לדבר אליי ככה. “חתיכת אידיוט מי אתה חושב שאתה ככה יכול לדבר אליי, מה נראלך?” הרמתי את קולי והפנתי את מבטי לראות את האדם אשר התנגש בי ו… הבנתי שרותם הוא זה שהתנגש בי. יופי אני והמזל שלי. מבין כולם דווקא הוא נתקל בי?!?! “מי את חושבת שאת ככה תרימי עליי את הקול שלך חתיכת… ” קטעתי אותו והעפתי לו סטירה של החיים שלו. איככ אידיוט, מפעם לפעם אני מגלה התנהגות דוחה יותר שלו. חבר חינוך. ובנוסף לכל הוא לא מזהה אותי האידיוט. “תקשיבי לי טוב, אם לא היית בת הייתי מפרק לך את הצורה” אמר. הוא לא נרגע? לא הספיק לו הכאפה שהבאתי לו? הוא רוצה עוד אחת???. “בוא תרביץ לי, תחשוב שאני בן” אמרתי ניצבת מולו מנסה להראות חזקה, אך בתוכי מתתי מפחד. “אני לא בן זונה” אמר והלך. השאיר אותי ככה, עומדת כמו ילדה מטומטמת, מייבש אותי. איכ דוחה!

“מי הוא חושב שהוא” נכנסתי הביתה עם אריאל מעיפה את התיק שלי על הריצפה ועולה לחדרי במדרגות בעצבנות. “תרגעי הוא ילד מגעיל, הוא לא שווה את העצבים שלך” אמרה מנסה להרגיע אותי. אך אף אח לא יכל להרגיע את העצבים שבערו בתוכי! אף אחד!! “אני לא מאמינה שהוא עד כדי כך דפוק!” אמרתי מתיישבת על השמענת של המיטה מקפלת את רגליי ומורידה את ראשי, מתקפלת לכדור, מנסה להירגע. “והוא אפילו לא זכר אותי המטומטם” הוספתי לאחר כמה שניות של שקט, אני בחיים לא יצליח להירגע. קמתי מהמיטה בעצבים והולכ. לכיוון הדלת. “תרגעי, תנשמי עמוק, תשתפי פנים.ותשתי כוס מים!” אריאל ניסתה להרגיע אותי. הקשבתי בקולה לוקחת נשימות עמוקות, הולכת לאמבטייה שוטפת פנים, לאחר מכן מנגבת את פניי עם מגבת פנים חמימה. אריאל הגישה לי כוב מים קרים, שתיתי אותם לאט נרגעת מעט. “לכי תתקלחי ואחרי זה נראה סרט, הכל טוב” אמרה וחיבקתי אותה חזק, מתחילה לבכות, להוציא את כל הכעס העצבים והתסכול עליו. בכיתי על כתפה. מתפרקת. מנסה להירגע. אני לא יודעת מה הייתי עושה בלעדייה. ” הכל טוב” לחשה וחיבקה אותי גם היא. היא כמו אחותי,אני מטורפת עלייה, אני באמת לא יודעת מה הייתי עושה אם היא לא הייתה לצידי., אני חובת שהייתי מתחרפנת ומשתגעת. “אחרי כמה שניות זזתימאריאל מוחה את הדמעות ניגשת לארון, מוציאה לי מכנס לבן קצר של בית וגופיית סבא לבנה, הוצאתי הלבשה תחתונה וניגשתי לאמבטייה. נעלתי את הדלת ומיליתי לי אמבטייה חמה. פשטתי את בגדיי נכנסת למים החמים. נשכבת מניחה את ראשי אחורנית עוצמת את עיני, נרגעת. ניסיתי לו לחשוב על כלום אך לא הצלחתי מיליון ואחת מחשבות ושאלות הציפו את אותי.

עוד לאעברו חודשיים מתחילת השנה ואני כבר ככה. ציפיתי שהשנה הזאת תהיה אחרת. שונה. שמחהיותר. שאני אהיה חזקה יותר. לא האמנתי שזה מה שיהיה לי . הלב שלי מקפץ כל פעםשרותם נמצא קרוב אליי. הדופק שלי יאיץ בגלל מישהו. מישהו שאני לא מכירה. מישהושאין לי קשר אליו. שבחיים לא ראיתי אתו. אני הילדה שמתרחקת מילדים שמתנהגים ככה, אאוהבת את ההתנהגויות האלה, את העישון, את האלכוהול את המסיבות. פתחתי את עיניישוטפת את גופי. מקרצפת את שערי עם שמפו של הוואי. אני מתה על החברה הזאת. הריחהטוב הציף את חדר האמבטיה. נעמדת קושרת את המגבת לגופי. ויוצאת מחוץ לאמבטייה.עומדת מול המראה מסתכלת על גופי. אין בי כלום. אף אחד לא נמשך אלייך. הדמעותמציפות את עיני וגוש המחנק בגרוני. פתחתי את המגבת נותנת לה ליפול על הריצפה נוגעתבגרוני ולאט לאט יורדת לשדיי הם קטנים ולא נפולים, אני לא אוהבת חזה גדול אז עם זהאני בסדר לאחר מכן נוגעת בבטני, היא לא שטוחה, היא מכוערת ולא מחוטבת, מותניי לארחבות גם אותן אני אוהבת ורגליי בסדר, לא יהיה אכפת לי אם הם יהיו יותר רזות.לקחתי את קרם הגוף שלי ומרחתי על גופי. לאחר מכן שמתי קרם לחות לפנים לפחות שעורייהיה חלק. את שיערתי אספתי עם מגבת והתחלתי להתלבש ולהתארגן. לאחר שסיימתי יצאתי כאשר בגדיי על גופי והמגבתעדיין על ראשי כדי ששערי יתייבש. “איך את?” אריאל שאלה איך יצאתי מדלתחדר האמבטיה. “אני בסדר, יותר טוב” אמרתי. “בואי נכין לנו שוקו חםעם מרשמלו” אמרתי ופתחתי את דלת חדרי, יוצאת, יורדת למטבח. אני גרה בווילה של ארבעה קומות. יש לי קומהמשלי, חדר שינה כמובן חדר ארונות מרפסת וחדר אמבטייה. הוצאתי את אבקת הנב והחלבמהמקרר, בזמן שאריאל הכינה לעצמה שוקו חם והוסיפה מרמשלו למעלה, אני לא אוהבת כל כשוקו כאילו אני כן, אבל אני מעדיפה נס. הכנתי לעצמי נס ועלינו שתינו לחדרי,מדליקות טלוויזיה פותחות וי או די שמות שמש, אני פשוט חולה על הסידרה הזאת. שוכבותבמיטה, וצוחקות כמו מטומטמות מעוגן וששי

רציתי לדעת שאת שלי- פרק 19
דרג את הסיפור

תגובות (3)

פרק מאוד יפה, החלק האינטימי יותר באמצע הרס, קצת פחות מתאים לסיפור, עם כמה שהסיפור אגרסיבי הוא מאוד עדין כשקוראים אותו, משרה רוגע .. אהבתי מאוד.

14/06/2016 23:53

מושלם מושלם מושלם !! תמשיכייי

15/06/2016 00:50

המשךך. את חייבת

15/06/2016 14:49
12 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך