5 תגובות ממשיכה לא לאכזב

רציתי לדעת שאת שלי פרק 21

19/06/2016 799 צפיות 4 תגובות
5 תגובות ממשיכה לא לאכזב

פרק 21

עבר שבוע מאז היום ספורט הזה. הכיתה שלנו זכתה בטיול שיהיה עוד חודש לפחות משהו טוב יוצא מהבית ספר הזה.

“דיברתי עם בן אל” אריאל לחשה לי בשיעור. “מההה?” שאלתי אותה בלחש כדי שרזיאל לא ישמע. “כן” לחשה וחיוך היה על פנייה.”זה רציני בניכם?, כאילו זה התקדם בכלל לאיזה שהוא מקום?” שאלתי אותה “אני לא יודעת אני חושבת שזה כן התקדם לאנשהו וגם קבענו להיפגש, ואם זה לא יתקדם כבר אז אני מקווה שעכשיו זה כן ישתנה” אמרה. עינייה נצצו היא התאהבה. טוב הוא ממש חמוד והוא גם נראה טוב, טוב מאוד והוא גם סבבה כזה זורם וזה והוא בן אדם טוב והוא גם חבר של נתי אז אני מאמינה שהוא טוב כאילו חברים של נתי כמה שהם ערסים ששותים ומעשנים ויש כאלו סטוציונרים הם טובים הוא לא מתחבר לילדים מגעילים כבוד אצלו זה דבר ראשון אז אני די בטוחה שהוא בן אדם טוב, אני באמת מקוה שהוא רציני איתה. “בהצלחה” לחשתי לה. “תודה” אמרה. “שוב פעם אתן מדברות מאחורה?” רזיאל שאל אוףףף איתו איזה אוזניים יש לו. “מצטערות” אמרנו ביחד. “תצאו מהכיתה ” אמר והצביע על הדלת. “מההה?” אריאל קפצה בבהלה. “לא שמעת טוב גברת?” שאל אותה וליגלג. “לא בבקשה רזיאל זה לא יקרה שוב” אמרה “כן וגם אמרנו שאנחנו מצטערות” אמרתי מנסה לשכנע אותו. הוא מהיום הראשון לא סובל אותי. “ממש לא, כמה פעמים אני אוותר לכן ואסלח לכן כל פעם מחדש, ואז תעשו את זה שוב, תצאו עכשו החוצה” אמר ” ועוד מילה אחת אתן גם תחכו לי בחדר שלי” הוסיף כשראה שאריאל רצתה לדבר.

“בואי” אמרתי לה ונעמדתי מתכוונת לצאת. היא קמה גם ויצאנו ביחד. “מה עובר עליו?” שאלתי ואמרתי ביחד. “מה הקטע שלו” אמרה אריאל. “כולם מדברים ורק אותנו הוא מעניש, ועוד מבקשים סליחה, אבל לא הוא לא יקבל אותה הוא בכוונה יוציא אותנו מהכיתה נכון” אמרה אריאל והתקדמה במהירות לבחוץ. “עזבי אותו” אמרתי והתקדמתי אלייה במהירות מנסה להיות בקצב שלה. התיישבנו על הספסל בחוץ ושיחקנו בטלפון.

הצלצול נשמע וכל הילדים התחילו לצאת לבחוץ. רוב הילדים נכנסו למגרש, בטח יש משחק. “בואי נכנס להביא את התיקים שלנו, יש לנו אחרי זה ספורט” “אמרתי לאריאל וניגשנו לכיתה להביא את התיקים שלנו.

נכנסו לכיתה ורזיאל בדיוק אסף את הדברים שלו והכניס לתיק, ניגשנו שתינו לשולחן האחורי בו התיקים שלו היו לקחנו אותם ובאנו לצאת מהכיתה. “אריאל ונועם גשו לכן” אמר שבאנו לצאת מהכיתה, הסתובנו אחורה ונעמדנו מולו. אריאל התחילה לקפל את ידה לאגרוף תמיד שהיא בלחץ היא מקפלת את ידה לאגרוף. “כן?” עניתי בשאלה. “כמה פעמים הערתי לכן על דיבורים מתחילת השנה?, הרבה נכון? כמה פעמים ביקשתן סליחה ואמרתן שזה לא יקרה שוב ? הרבה נכון? כמה פעמים סלחתי לכן ובסוף וויתרתי ולא הבאתי לכן עונש? הרבה נכון? כמה פעמים הזהרתי אותן שזאת הפעם האחרונה? הרבה נכון? אז זה לא יקרה ועכשיו ראיתן מה קרה, לא וויתרתי לכן, ופעם הבאה אני מודיע לכן מעכשיו שזה יהיה חמור יותר” אמר במהירות לקח את תיקו ויצא מהכיתה. חצוף מה נראה לו. הסתכלתי על אריאל שהייתה נראת עצבנית! היא הייתה אדומה ורתחה מעצבים. “מה נראלו?” צעקה ופתחה את הדלת, שרזיאל דאג לסגור בטריקה כשיצא מהכיתה. “לא יודעת עזבי אותו מטומטם” אמרתי והחלתי להתקדם לבחוץ.

יצאנו לבחוץ וראינו את הי”אניקים בחוץ יש להם משחק וכל הבית ספר ישב לראות אותם. הסתכלתי על המשחק על השחקן שהיה עם הכדור, תמיד אהבתי כדורגל, והייתי הולכת עם נתי למשחקים, עדיין אני הולכת איתו למשחקים אבל פחות בגלל הלימודים והכל, אבל כדורגל זה אהבה, כמה שיגידו שזה לבנים הכל סטיגמות זה גם לבנות. עקבתי עם עיני אחרי הכדור, בדיוק ילד אחד חטף אותו והמשיך לרוץ איתו, הוא טוב! התמקדתי בילד . פאק זה רותם! הסתכלתי על אריאל שהסתכלה עליי כבר קלטה אותו והחזרתי את מבטי אליו. הוא עבר שני ילדים ועמד מול השער בעיטה טובה וזה בפנים. הוא הסתובב אחורה והסתכל לכיווני, פאק הוא קלט אותי! הוא בעט את הכדור תוך כדי שהוא מסתכל אלי אחורה ופספס, הוא בדק שאני רואה אותו? זה היה שלו איך הוא נתן לדבר כזה לקרות?

“איך הוא פספס?” אריאל שאלה אותי “אני יודעת” עניתי והשפלתי את מבטי. ,את אמורה לדעת, זה בגללך” אמרה “בגללי?” שאלתי אותה “זה לא בגללי הוא רק הסתכל בטח קלט איזה משהו שהסיח את דעתו, אף אחד לא אמר שזה היה עליי” אמרתי לה. “תעשי לי טובה ותפסיקי להיות תמימה ולחפ תירוצים, הוא הסתכל עלייך” אמרה והתקדמה לכיוון הכניסה למגרש. “לאן?” שאלתי אוה. “בואי נכנס” אמרה והמשכתי אחרייה. נכנסנו למגרש הכל היה רטוב בטח מהפעילות שהייתה לשכבת י”ב ,באנו להתקדם לכיוון ליאור וירין שישבנו בצד השני של המגרש. עברנו מאחורי השער ובדיוק רותם חטף שוב את הכדור. הוא בא לבעוט בכדור ושוב הסתוב אחורה. הוא קלט אותי? … “אומיגאד” צעקה אריאל ושמה א ידה על פייה. הוא דפק וואחד חליקה מסכן. שמתי את ידי מתוך ריפלקס על פי כדי להחניק צעקה ומההלם. וואוו. הוא קם הסתכל לכיווני והמשיך לרוץ אחרי הכדור.

המשכנו לכת והתיישבנו ליד הבנות. “ראיתן?” שאלה ירין “מה?” אריאל שאלה אותה בחזרה. “את החליקה שדפק רותם אוחיון” אמרה ירין. “כן מסכן” אמרו אני ואריאל ביחד. “מה היה בסוף עם רזיאל?” ליאור שאלה, יופי הצילה אותי. “סתם הוא איים שזה פעם אחרונה ומה שהיה עכשיו זה כלום לעומת מה שיקרה פעם הבאה, והוא מקווה שלא תהיה כזאת” אמרתי והתיישבתי. הסתומות ישבנו שורה ראשונה אז הנחתי את התיק צמוד לשורה השנייה נשכבתי עליו והמשכתי להסתכל על המשחק.

“אוחיון הכי טוב במשחק הזה” אדיר ילד אחד מהשכבה שלי אמר. “עזוב משחק הכי טוב, זה המשחק הכי טוב שלו כל העונה” אמר מור מהכיתה שלי. מה הם עושים ממנו איף גועל נפש של ילד. “אחרי הפציעה שלו מתחילת המשחק, אחרים ממזמן היו יוצאים עם נפילה כמו שהייתה לו” אדיר אמר.

הסתכלתי על רותם, אוטומטי העיניים שלי עליו וראיתי שהוא גם מסתכל לכיווני ובא לכיוון שלי. הוא נעמד סנטימטר ממני והרים טיפה את החוצה שלו כה שיכלתי לראות את המכה שהוא קיבל. הכל היה סגול כחול, זה ממש כואב והוא עוד המשיך לשחק אחרי זה. אידיוט. ה אני בכלל דואגת לו? חרא של ילד, זה כלום לעומת מה שמגיע לו.

שריקת הסיום הגיעה וכולם התחילו לצאת מהמגרש. “ראית, רותם לא הפסיק לבוא לכיוון שלנו” ירין אמרה. גם כן היא. “כן, ועו הוא הרים את החולצה שלו לידנו כאילו בכוונה שנסתכל לראות את זה” אמרה ליאור. “ראיתם מה נהיה לו?” שאלה אריאל. מה היא סתומה מה היא זורמת איתן. “נועם את בסדר?” שאלה ליאור. “כן” אמרתי ביובש. “את לא מדברת” אמרה ליאור . “לא סתם חשבתי על מה שהיה עם רזיאל” אמרתי מנסה לשנות נושא. הסתכלתי על אריאל שסימנה לי עם השפתיים שלה לדבר , מה היא מנסה לעשות?.

“לגבי רותם, ראיתי את הפציעה שלו והוא לא מסכן, זה מגיע לו, בעתם לא מגיע לו משהו יותר גרוע” אמרתי . “וואלה?” שמעתי קול גברי מאחריי. הסתובתי לראות מי זה וראיתי אותו עומד שם. “מגיע לי משהו יותר גרוע מזה?” שאל. התחלתי לרעוד. דפוק. הסתובתי לאריאל והבנות היו בהלם. החזרתי את מבטי אליו “כן” אמרתי אני לא אצא החלשה פה. “טוב לדעת” אמר . “יופי” עניתי ביובש. “אפשר רק לדעת למה?” שאל מתגרה. “בנות בואו נלך, יש לנו שיעור” אריאל אמרה. “לא” אמרי והסתובתי אליהן. “תשארו” הספתי מסתכלת על אריאל שתעזור לי . “לא ” אמרה ליאור. “הם מדברים” ירין הוסיפה לדברי ליאור. “נכון הם מדברים ולכן נשאיר אותם לבד” אמרה אריאל. מה היא סתומה? מה היא משאירה אותי איתו לבד?!. “לא תשארו” אמרתי לה מסתכלת עלייה במבט רצחני. אני אהרוג אותה. “אתן יכולות ללכת” אמר רותם והבן התחילו ללכת, משאירות אותי איתו. לבד!

“שאלתי משהו” אמר אחרי כמה שניות של שתיקה. “מה?” שאלתי מהר קוטעת אותו בסוף. “אמרת שמגיע לי משהו יותר גרוע, אז אני רוצה לדעת מה את מאחלת לי” אמר ושילב את ידו. שחצן! לא עניתי. “אני מחכה לתשובה” אמר. “תמשיך לחכות יש ל שיעור” אמרתי והסתובתי ללכת אך הוא תפס בידי. “מה?” שאלתי והסתובבתי בחזרה אליו. “תעני לי?” הרים את קולו טיפה.מצמצתי בעיני מנסה לספוג את הצעקה הזאת.

“אני כמו מטומטם פספסתי גול בגללך, גול מובטח!” הוא צעק. “כמו מפגר נפלתי בגללך ואת ראית מה נהיה לי, אני יכתי לשבור רגל בגללך” צעק מרים את קולו עוד יותר ממקודם. “מה אתה מאשים אותי בפספוסים שלך?” הרמתי מעט את קולי. גם לי מותר. “מה אני מאשים אותך, זה בגללך” אמר. “מה בגללי?, אפשר לדעת מה עשיתי?” שאלתי אותו. הוא חיזק את אחיזתו בידי. “אתה מכאיב לי” אמרתי לו בקול חלש, הדמעות עלו לעיני ואיימו לפרוץ החוצה. הוא שיחרר מעט את אחיזתו אך עדיין החזיק בידי. “מה עשית? עשית..” אמר והפסיק. הוא הסתכל לי בעיניים, שיחרר את ידי והלך למבנה שלו.

נשארתי לעמוד במקומי ממצמצת בעיני ונותנת לדמעות סוף כל סוף להתפרץ ולצאת החוצה.

רציתי לדעת שאת שלי פרק 21
דרוג הסיפור 5 | 3 מדרגים

תגובות (4)

וואו רגע הוא הולך להגיד לה שהוא אוהב אותה ?

20/06/2016 03:12

וואו מאמי מושלם!!! תמשיכי

20/06/2016 21:21

מושלםםםם תמשיכיייי

21/06/2016 00:23

יפה, יפה מאוד.

22/06/2016 10:27
14 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך