סיפורי אהבה מיוחדים
מה אתם חושבים על הקעקועים של לוטם? מה הם מסמלים באמת? הכל יתגלה בהמשך הסיפור. אוהבתם

תמיד היה אותך- פרק 6

מה אתם חושבים על הקעקועים של לוטם? מה הם מסמלים באמת? הכל יתגלה בהמשך הסיפור. אוהבתם

פרק 6- דמעות של אושר
נקישה חלושה נשמעה על דלתי.
“כן.” אמרתי בשקט.
כבר יומיים שלא יצאתי מהחדר.
הסיוט מכה בי כל לילה ונהיה ארוך יותר, קשה יותר, שובר יותר.
“הבאתי לך מתנה.” שמעתי קול מהוסס.
הצצתי מתוך השמיכה.
נטע עמד שם ובידו קופסה קטנה.
מזרוני התקער כשנטע התיישב לידי.
התיישבתי גם והבטתי אל תוך עניו, מחכה לניסיון הבא שלו לעודד אותי.
“אני יודע שזה לא אותו הדבר אבל…” הוא אמר בהתנצלות והושיט לי את הקופסה הכסופה.
העברתי את ידי על הקרטון המחוספס.
פתחתי את הקופסה בזהירות.
בתוכה נחו על משטח לבן, שני פרחים עשויים יהלומים, צבועים בכחול ולבן.
“אהבת?” הוא שאל בהיסוס.
הנהנתי בעיניים דומעות.
סגרתי את הקופסה וחיבקתי אותו חיבוק חם.
הדמעות זלגו במורד לחיי.
ופעם הראשונה לאחר הרבה זמן, אלו היו דמעות של אושר.
“אני רוצה לעשות עוד קעקוע, את רוצה לבוא איתי?” הציע לי עומר.
הנהנתי קלות וקמתי מהחיבוק הארוך שחלקנו.
הוא נשק לראשי באהבה ויצא מחדרי, מניח לי להתלבש.
לבשתי מכנס משוחרר קצר. כזה שקל להפשיל.
רציתי לעשות שני קעקועים, וכבר ידעתי מהם, מה הם יסמלו ואיפה הם יהיו.
***
קול המכונה והצחוק הגברי של נטע והעובד בחנות הקעקועים, מילא את אוזניי בזמן שחיפשתי את תמונת הקעקוע שרציתי.
“מצאתי!” הכרזתי בהתרגשות והתלשתי את שתי הדוגמאות מהספר.
“תראי.” ביקש נטע.
הוא ישב על המיטה המרופדת בלי חולצה עם ידיו על ראשו ושריריו המרשימים מתוחים וקפוצים.
הושטתי לו את הדגמאות.
האחת של ציפורים עפות אל עבר האופק, והשנייה פסיפס המזכיר את צורתו של מצפן, ממש כמו הפסיפס האחרון שהיא עבדה עליו לפני שחלתה.
“הם יפים.” הוא אמר והושיט לי את הציורים.
“אני יודעת.” מלמלתי בשקט.
למרות, או אפילו בגלל מעשיו של אבי, נזקקתי נואשות למשהו קבוע, שיזכיר לי אותה, כי הוא? בהחלט לא הולך לעשות את זה.
“וסיימנו.” הכריז העובד וניגב את עורו האדום של נטע.
מתחת לבית השחי שלו התנוסס המשפט “אין אהבה בעולם כמו אהבה של אמא.” באותיות עדינות ויפות.
“ממש יפה.” אישרתי ונגעתי מסביב לדיו הקבוע, נזהרת לא להכאיב לו יותר משכואב לו.
“את חושבת?” הוא שאל והסתכל בחיוך מרוצה וזחוח על הדיו השחור.
“תורך.” הוא הכריז לאחר ששם תחבושת לבנה על הקעקוע הטרי.
נשמתי נשימה עמוקה והתיישבתי בעל המיטה נשענת על גב הכיסא שהיה מוגבהה לשם נוחות הלקוחות.
“מה נשמע מתוקה? הקעקוע הראשון שלך?” האיש החביב שאל אותי. הנהנתי בהיסוס.
הוא היה שמנמן ונראה מעל גיל שלושים וחמש.
זקנו היה בלונדיני ותהיתי, אם היה צומח שערות על ראשו הקירח, האם הוא היה באותו הצבע?
“אל תהיי לחוצה, זה יעבור צ’יקצ’ק!” הוא ניסה להרגיע אותי.
“איפה את רוצה אותם?” הוא שאל ולקח מידיי את הדפים.
“את הציפורים פה,” שלתי את כתפיית הגופיה והחזיה שלי ונתתי להם ליפול על זרועי.
“ואת הפסיפס פה.” אמרתי והשלתי את מכנסיי משאירה את מותני חשופה מולו.
“אין בעיה.” הוא ניקה באלכוהול את כתפי החשופה ואני קפאתי במקומי, נרעדת מהרגעים הבאים.
“את בטוח שאת רוצה לוט? זה לתמיד.” אמר נטע ואחז בידי.
“בטוחה.” אמרתי נחרצת ואחזתי בידו בחוזקה.
המקעקע הביא את המחט והפעיל אותה.
“זה יכאב, אני לא רוצה לשקר לך.” הוא אמר.
“אל תדאג, כאב זה משהו שכבר התרגלתי אליו.”
***
“את מרוצה?” שאל אותי נטע בנסיעה הביתה.
“מאוד.” השענתי את ראשי על החלון.
“את הולכת לספר לי מה הם מסמלים?” הוא העביר את מבטו ביני לבין הכביש.
“בהזדמנות אח יקר, בהזדמנות”

תמיד היה אותך- פרק 6
דרוג הסיפור 5 | 4 מדרגים

תגובות (1)

אממ, לפעמים את כותבת עומר במקום נטע…
-_-

28/07/2015 14:24
סיפורים נוספים שיעניינו אותך