סיפורי אהבה מיוחדים
יואוו פשוט היה לי מחסום כתיבה מטורףףףף היוום. המנהלת שונאת את לוטם. מה אתם חושבים עליה?

תמיד היה אותך- פרק 7

יואוו פשוט היה לי מחסום כתיבה מטורףףףף היוום. המנהלת שונאת את לוטם. מה אתם חושבים עליה?

פרק 7- שונאת אותו
“את מוכנה?”
“אמרתי לך כבר נטע, אני לא באה!” אמרתי בכעס.
לא משנה כמה אמרתי לו, הוא לא מוכן לקבל לא.
“את חייבת לבוא איתי, זה גם הבית ספר שלך.” הוא אמר.
הרגשתי את הכעס ניבט מעיניי.
“נטע, אני לא באה, כי אני לא הולכת לבית ספר חדש, אני לא מכירה חברים חדשים, ואני לא צריכה את הבכאילו טובות שלך!” אמרתי והגברתי בהדרגה את קולי.
“לוטם נמאס לי מהשטויות שלך! זה לא בחירה! את הולכת לבית ספר! אין לך אפשרות אחרת!” הוא צעק מיאוש ממני.
“כן? ומי יכריח אותי ללכת? אבא?” אמרתי בארסיות.
“עוד חמש דקות את מחוץ לחדר, ואם לא, אני לוקח אותך על הידיים, לבושה ככה.” הוא הזהיר וטרק את דלת חדרי.
“שונאת אותך!” צעקתי לו.
“אל תשקרי לי.” שמעתי את קולו מהסלון.
נחרתי בכעס וקמתי מהמיטה, גוררת את רגליי אל הארון.
הדבר האחרון שכשבתי עליו זה ללכת לפגישה עם המנהלת החדשה שלי.
טוב, לא שלי, אני עדיין לא מתכוונת ללכת ללמוד שם.
זרקתי על עצמי שמלה ושחררתי את שערי מהגומיה.
ירדתי במדרגות ויצאתי מהדלת בלי להזיז את מבטי.
“אני יודע שאת כועסת עליי, אבל זה לטובתך.” נטע אמר ונכנס לאוטו.
גילגלתי את עיני והשענתי את ראשי על החלון.
כל מה שרציתי זה לחזור למיטה שלי, לשכב שם, ולבכות.
“הגענו.”
“יאיי.” אמרתי בציניות ופתחתי את הדלת ברעש.
“תנסי להיות חברותית בבקשה.” הוא לחש לי.
הסתכלתי מעל ראשי על השלט.
‘ תיכון אביבים ע”ש רוני יפרח ‘
“מי זה לעזאזל רוני יפרח ולמה יש בית ספר על שמו?” מילמלתי.
“רוני יפרח זה התורם העיקרי לבית ספר, והתנאי שלו היה שהתיכון יקרא על שמו.” ענתי לי אישה בעלת אף מחודד.
המשקפיים שנחו על אפה השוו לה מראה טיפה מאיים.
“היי אני שולמית, המנהלת של הבית ספר.” היא אמרה ולחצה לנטע את היד.
“נעים מאוד.” הוא אמר בחיוך.
“ההורים לא באים?” היא שאלה וחיפשה אותם מאחוריי כתפו של נטע.
“לא הם… עסוקים.” נטע אמר בעצבנות ושלח אליי מבט.
גילגלתי את עיניי בשנית.
“אוקיי, בואו נתחיל.” היא אמרה והחלה ללכת לכיוון המבנה הענק שעמד באמצע המדשאה.
“אני לא מאמינה שנתתי לך לשכנע אותי לעשות את זה!” לחשתי לנטע בזעם אחרי שעה של סיור.
“אם נחייך ונהנהן אולי היא תתקדם מהר יותר.” הוא אמר בחיוך אווילי.
“פגר.” סיננתי בשקט.
“כאן את תלמדי, רותם.” היא אמרה.
“לוטם.” תיקנתי אותה. אידיוטית.
“כן.. לוטם.” היא מילמלה בגועל והסתכלה על הקעקועים שלי בסלידה.
נטע קלט את זה ונעמד מולי בעמדה מגוננת.
נשמתי עמוק כדי להרגיע את הכעס שזרם בדמי.
“בואו יש כמה טפסים שאנחנו צריכים למלא.”
***
” רואה? זה לא היה כזה גרוע.” נטע שאל אותי בעידוד.
“אני לא הולכת ללמוד שם.” הודעתי לו.
“בטח שאת כן!” הוא אמר וחבט בכתפי בעידוד.
“אל תחבוט בי אני עדיין כועסת עלייך,” אמרתי ושיפשפתי את כתפי הכואבת.
“חוץ מזה, לא ראית איך היא הסתכלה עליי. כאילו צבעתי את השיער בצבעי הקשת וקעקתי את המילה זין על המצח.” אמרתי בבוז.
“היא לא יותר טובה ממני.” אמרתי בילדותיות.
“נכון, את יותר טובה ממנה, בגלל זה את צריכה להראות לה של אכפת לך מה הפרצוף המתנשא שלה חושב וללכת לבית ספר, וללמוד!” הוא הדגיש את המילה האחרונה ודחף את פניו לכיווני.
“עיניים על הכביש.” אמרתי והסטתי את לחיו כשאני מנסה לבלוע חיוך.
אלוהים כמה שאני שונאת אותו

תמיד היה אותך- פרק 7
דרוג הסיפור 4.8 | 8 מדרגים

תגובות (3)

אוקי.
יש פה הרבה שיבוחים, אבל גם הרבה ביקורת בונה. אני אישית מעדיפה להתחיל עם הביקורת כדי שישאר טעם מתוק בפה בסוף התגובה :) .
אז לביקורת (לא כדבר רע, אני רק באה לשפר:
אין לך שום שגיאות כתיב, וזה מעולה, אבל שחכת לשים נקודה בסוף הפרק. שמתי לב שהנחת סימני פיסוק מעולה בכל שאר הפרק, אז זו כנראה סתם טעות שטוחה; אני מציעה לעבור על הסיפור כמה פעמים לפני שאת מעלה אותו ואז תימנעי ממנה.
בנוסף, יש כמה משפטים שלא הסתדרו לי, לכן אני מציעה לקרוא בקול רם את כל הסיפור ולראות מה חסר או מה מיותר.

ועכשיו, לשיבוחים.
הכתיבה שלך מאוד יפה, וסימני הפיסוק בדיוק במקום, ואני אישית התעניינתי ואנסה לקרוא את הפרקים. באמת שעד שקראתי את ה’רציתי להוסיף’ לא הייתי יכולה לנחש שהיה לך מחסום.

-מיס ריק.

01/07/2015 20:58
5 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך