תשוקה ואהבה( גרסה משלי לתשוקת הנצים)-פרק 10❤

לי נלחצה קצת והתחילה לחשוב שהינומה והבנים שלה אכן צודקים, היא צריכה לעמוד על הזכויות שלה ולהתעמת מול אשתו של עידו כדי להגיד שהיא רוצה שהתינוק שלה ושל עידו יוולד. היא פחדה לעמוד מולה כי הרי אחרי שנודע לה שעידו נפטר והותיר אותה לבדה בהיריון בודדה וגלמודה, שלא יודעת כיצד היא תתמודד עם התגובות של אחיה הגדולים והבוגרים.
היא לא רצתה לקחת חלק בזה. היא שאלה את עצמה למה עידו עשה לה את זה.
למה היא לא ידעה עם מי יש לה עסק. אחרי הכול, האחים שלה צדקו.
הם הרי הזהירו שהבן אדם הזה שהיא סומכת עליו מאוד מסוכן והיה אסור לה מעולם לבטוח בו.
היא רק רצתה לבכות כי היא באמת הרגישה טיפה אבודה.
היא הסתכלה על הינומה , טיפה הסתובב לה הראש לגמרי.
" לי , מה את מתכוונת לעשות? את חייבת להתעמת אחת ולתמיד מול האישה הזאת ולהגיד לה למלא את זכויותיך. האדם הזה רימה אותך ושיקר לך , שאת תיקחי צעד אחד לאחור ותוותרי על מה שמגיע לך." אמרה הינומה בחיוך של תסכול.
" אני לא רוצה לעשות שום דבר, אני לא מסוגלת להתעמת עם האישה הזאת! אמרתי לכם אני לא זוכרת איפה עידו היה גר, הוא אמר שהוא גר לבד.
ועכשיו, אני לא יודעת מה יהיה איתי בהמשך." אמרה לי והניפה את ידה מתוך ביטול.
" לא גברתי, את תעשי בדיוק מה שנבקש ממך ותעמדי מולה למרות שאין לך בכלל אומץ." קראה הינומה בכעס.
לי לא ידעה מה לעשות עם עצמה מרוב מבוכה.
היא הסתכלה על אברהם ואז על יצחק. הינומה משכה את ידה והתעקשה בכל זאת שהיא תתעמת עם אשתו של עידו על מה שבאמת מגיע לה.
כי היא הייתה בהיריון והיא רומתה על ידי עידו על כך שהוא היה פנוי ושמעולם לא הייתה אישה אחרת מלבדה.

***
אריאלה שקעה בתוך אבל עמוק וסירבה לצאת מתוך החדר.
נעמה באה אליה וחיבקה אותה מאחור ממושכות, אריאלה החזירה אליה מבט קר ואז חייכה חיוך קצר אליה.
" בבקשה , תשאירי אותי לבד. אני לא רוצה שאף אחד יראה איך אני בוכה על אבא שלך כי אני מתביישת.." אמרה אריאלה בבכי מר והיא לא רצתה לעזוב את החדר ושאף אחד לא יפריע לה בזמן שהיא מתאבלת על בעלה שמת.
" ממה את מתביישת? מה כבר עשית?" שאלה נעמה בקול רך את אמה והתבוננה בה במבט בוחן.
" אני כבר מבוגרת מדי בשביל שיראו את הדמעות שלי. נעמה, תישארי בחוץ ואל תיכנסי לפה עד שאקרא לך." אמרה אריאלה באנחה ורמזה לנעמה שעדיף שהיא תנחם את אחיותיה.
אריאלה חשה כאילו שהיא איבדה את הטעם לחיות. בעודה יושבת על המיטה , היא הביטה על השמיים וצרחה בקולי קולות.

***
בשעת ערב מאוחרת. הינומה ובניה ליוו את לי המפוחדת כי הם ניסו לשכנע אותה לדבר על ליבה של אשתו של עידו ושאולי היא תוכל לעזור לה עם התינוק שלה.
לי ממש חששה שהגברת תנהג בה באכזריות ותגיד לה להסתלק משם.
" זאת לי והיא רומתה על ידי בעלך, היא רוצה לדעת אם את תוכלי לעזור לה בבקשה." אמרה הינומה ודחפה לדבר עם אריאלה. אבל היא מאוד פחדה מאיך היא תגיב.
" באיזו זכות את באה לבקש ממני עזרה, גברתי. תסתלקי מכאן בבקשה לפני שאני אבקש ממישהו שיפנה אותך מפה בבעיטות. מי את חושבת שאני שאת יכולה לפנות אליי בבקשת עזרה?" קראה אריאלה בכעס.
לי הביטה בה בעיניים מפוחדות.
" אני לא רוצה לדבר עם אף אחד, אני רוצה ללכת מפה כבר! תיקחו אותי מכאן!" קראה לי מפוחדת. אריאלה באה לעברה ואחזה בזרועה כמו איזה צבת.

***
יוחנן חשב לעצמו שלי נמצאת בבית והיא מוגנת ממה שיעשו לה כשהיא עלולה להימצא בחוץ.
הוא לא תיאר לעצמו שהיא נמצאת בחברתם של הינומה ושני בניה. הוא התרגש מפני שהיא עומדת להפוך להיות אימא.
כשהוא הבחין שעידן וליאור הגיעו. הוא הבין מפניהם שקרה משהו רע לאחותם הקטנה.
" ראינו את הינומה ושני בניה לוקחים אותה לאיזה מקום. אני לא יודע מה. אבל אני מתחיל לדאוג. לי היא בחורה תמימה שלא עשתה שום דבר.
אני חושב שיש לנו סיבה ממש טובה לדאגה.," אמר עידן בחשש.
" אתה יודע עם מי לי נמצאת?" שאל ליאור בפנים אדומות.