״אהבות רבות חלמתי, ומכולן אותך ביקשתי״ – פרק 13

LOVE:) 23/04/2016 843 צפיות 2 תגובות

•זוהר•
״ניצחתי וניצחתי!״ קראה אליאן בהתרגשות סביבי. ״אני אוכל אותך בלי מלח.״ היא לעגה לי.
היא באמת טובה כמו שהיא סיפרה שהיא. היא ללא ספק נתנה לי פייט רציני. הילדה הזאת… קטנה קטנה אבל בעצם לא פראיירית בכלל.
״אז זוהר, ספר לנו בבקשה איך זה להפסיד לאליאן הקטנה?״ שאלה אליאן בגיחוך.
״נתתי לה לנצח כי ידעתי שהיא תקח קשה את ההפסד.״ התגוננתי.
״אתה מתכוון נתתי לה לנצח כי רצית לרקוד.״ תיקנה אליאן.
״כן, ברור.״ גלגלתי את עיניי.
״בכל זאת זוהר, אין מה לעשות הפסדת.״ אמרה בהתגרות. ״ואתה הולך לסבול הרבה בשבוע הזה.״
״אויי איזו טעות עשיתי.״ מלמלתי.
״אמרת משהו?״ שאלה אליאן.
בלעתי את רוקי וכחכתי בגרוני. ״אמרתי שזה קטן עליי.״ שידלתי חיוך.
״מעולה.״ אמרה בחיוך. ״אני ממש מצפה לזה.״
״כן, גם אני.״ חייכתי חיוך מאולץ.
אני חייב למצוא דרך לצאת מזה.
בדחיפות!

•שביט•
״בקיצור מה את אומרת?״ שאלה אלין.
״ממ… מה?״ שאלתי בבלבול. ״על מה?״
״שביט!״ היא נחרה בבוז. ״לא הקשבת למילה ממה שאמרתי לך.״ היא נראתה מאוכזבת.
״אני כן.״ ניסיתי להתגונן. ״דיברת משהו על זה שאת מתלבטת לגבי משהו למסיבת יום הולדת שלך?״ אמרתי מהוססת.
אנחת ייאוש נפלטה מפיה. ״אז מה את אומרת?״ שאלה בחיוך. ״נראה לך שאמא שלך תסכים שנשתמש בבית שלך למסיבה?״ שאלה בציפייה.
״כן! ברור!״ עניתי בבטחון בלי לחשוב יותר מדי.
ככה תהיה לי הזדמנות להראות לערן שהמשכתי הלאה. שהוא לא חשוב לי יותר, שכמו שהוא מאושר לו עם הבלונדה שלו גם אני מאושרת.
ואין דרך יותר טובה להוכיח לו את זה שכאשר הוא יבחין מביתו במסיבה המטורפת שתתרחש אצלי בחצר.
״את לא רוצה שנשאל אותה ליתר בטחון?״ שאלה אלין.
״אין מה לשאול!״ הנפתי בידי בביטול. ״ברור שהיא תסכים, ממילא היא בקושי נמצאת בבית.״ אמרתי בכנות.
״מעולה!״ קפצה אלין בהתרגשות. ״הבית שלך הוא פשוט מושלם בשביל המסיבה.״ מחאה כפיים בהתרגשות.
״אז מקום למסיבה כבר יש.״ אמרה בהקלה. ״מה שחסר לנו זה סלקטור, ביקיני מושלם, קייטרינג מהטוב ביותר וכמובן… שמלות ערב!״ אמרה בהתלהבות.
״שמלות אפשר לתפור אצל המעצבת הקבועה שלי.״ הצעתי. ניסיתי להראות גם כן התלהבות ומעורבות בהכנות למסיבת יום ההולדת של אלין.
״אוהו! סופסוף התחלת לדבר!״ אלין קפצה עליי בחיבוק מה שגרם לצחקוק קל להיפלט מפי.
״טוב… אז מקום למסיבה ושמלות כבר יש.״ אמרה בהקלה. ״אויי!״ קפצה אלין בבהלה.
״מה קרה?״ שאלתי בדאגה.
״עקבים!״ איך יכולנו לשכוח!״ היא נענעה בראשה. ״תוסיפי מהר לרשימה נעלי עקב!״ פקדה עליי.
״לשתינו!״ הדגישה.
״בסדר, אני רושמת.״ הנהנתי בראשי מצחקקת.
״אני לא מאמינה שאני כזאת סתומה!״ היא הכתה במצחה.
״מה עכשיו?״ שאלתי בגיחוך.
״המופע המרכזי של הערב! איך יכולנו לשכוח?״ שאלה בתדהמה.
״את מי את מתכוונת להזמין השנה?״ שאלתי בסקרנות.
בכל שנה אלין מזמינה להיום הולדתה את האומנים המובילים ביותר, לכן אני סקרנית לדעת את מי תזמין השנה. כי היא בהחלט לא צפויה.
״טממטממ… תתכונני לזה,״ אמרה בהתלהבות. ״מוכנה?״
״כן!״ קראתי בהתלהבות.
״מאור אדרי!״ היא מחאה כפיים בהתרגשות.
״אויי אלין,״ אנחת ייאוש נפלטה מפי. ״תמיד היית לא צפויה.״ אמרתי בגיחוך.
אני מכירה את אלין כבר מכיתה ג׳ ומאז ומתמיד היא הייתה בנאדם לא צפוי.
וכשאני אומרת לא צפוי אני מתכוונת לזה שהיום היא יכולה לקום ולומר שהיא אוהבת שוקולד כשבכל היא אוהבת וניל.
או שיום אחד היא תגיד שאני שונאת את המוסיקה המזרחית אבל יום למחרת היא תקשיב מהבוקר עד הלילה רק למוסיקה מזרחית.
מבינים?
״אפשר לראות קצת התלהבות, גברת שביט ברקת?״ שאלה בעצבים.
גלגלתי את עיניי בזלזול. ״ווהו! איזה כיף!״ זייפתי התלהבות.
״בסדר, הבנתי. את לא ממש מתה על הרעיון.״ אמרה אלין.
״ממש לא!״ חיזקתי את דבריה.
״אז תצטרכי להתמודד.״ אמרה בהתנשאות.
טוב… זה לא סוד שאף פעם לא התחברתי לכל האווירת ״שכונה״ של המוסיקה המזרחית וגם אף פעם לא דאגתי להסתיר את זה.
״כן, טוב… כנראה שאאלץ להתמודד עם זה.״ אמרתי בחוסר ברירה. ״בכל זאת, מסיבה שלך.״
״בדיוק!״ הסכימה איתי. ״ולכן היא תצא מושלמת.״ אמרה בבטחון. ״טובוש, אז נראה לי שהכל מסודר חוץ מכמה דברים קטנים שכבר אדאג להם בעצמי.״ אמרה.
״טוב, אז אני שמחה שסידרנו הכל.״ אמרתי בחיוך. ״אז עכשיו אפשר ל…״
״עכשיו אני חייבת ללכת!״ קראה היסטרית. ״יש לי תור אצל הספרית שלי, והיא ממש לא אוהבת שמאחרים.״ הסבירה. ״טוב, אני זזה. צ׳או סיסוש.״ היא הפריחה לעברי נשיקה באוויר ויצאה מחדרי במהירות.
״ביי!״ מלמלתי כאשר הבחנתי שנותרתי לבד בחדר.
נזרקתי על מיטתי כשראשי פונה מעלה אל התקרה בחדרי.
״פיו, זה בהחלט היה מעייף.״ מלמלתי ונשפתי מפי בהקלה.
אט אט זוג עיניים נעצמו להן, כשלפתע הטלפון בבית צלצל בפתאומיות וגרם לי לקום בבהלה ממיטתי.
בלי לחשוב יותר מדי עניתי מיד לטלפון. ״הלו?״ קול עדין של אישה מבוגרת נשמע מהצד השני של הקו.
״מי זאת?״ שאלתי בחשדנות.
״אני מתקשרת בקשר לדירה שלכם.״ הסבירה.
״מה בקשר לדירה שלנו?״ שאלתי בבלבול.
״אני מעוניינת לקנות אותה, היא עדיין למכירה?״ שאלה האישה בהתעניינות.
ליבי הלם. הרחקתי את הטלפון מאוזני.
אני חושבת שלא שמעתי טוב. היא הרגע שאלה אם הבית שלנו עדיין מיועד למכירה?
מה? למה לעזאזל היא חושבת שהבית שלנו למכירה?
״הלו.״ שתקתי ובלעתי את רוקי. ״יש מישהו על הקו?״ שאלה האישה.
נשמתי עמוק וקירבתי חזרה את הטלפון לאוזני. ״אני מצטערת… אבל זו טעות.״ ניתקתי מיד והנחתי את כפות ידיי על פי בהלם.
זו טעות! זו חייבת להיות טעות!

״אהבות רבות חלמתי, ומכולן אותך ביקשתי״ – פרק 13
דרוג הסיפור 5 | 5 מדרגים

תגובות (2)

מהמםםם ♥ תמשיכייי ♥

23/04/2016 18:53

אין על הסיפורים שלך תמשיכי!!

04/05/2016 19:32
8 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך