JustHereForFun
צהריים טובים! פרק קצר אבל אני אהבתי! מה דעתכם?

״ידעתי מה שלא ידעתי״ פרק 2

JustHereForFun 22/10/2014 919 צפיות אין תגובות
צהריים טובים! פרק קצר אבל אני אהבתי! מה דעתכם?

פרק 2-
דניאל-
עברנו דירה בבוקר,לשכונה חדשה בעיר. הזעתי, הסרחתי, התקלחתי במקלחת עם זרם המים שאני כל כך לא מורגל אליו.
החדר שלי היה בקושי רבע מוכן ככה שמצאתי את עצמי שוכב על מזרון קשיח ומלמל לעצמי כמה זה מטומטם.
בסופו של דבר הבנתי שהלילה אני לא הולך להירדם.
פתחתי את האייפון וכתבתי בקבוצה המשפחתית ׳קורן מלכה׳
״לילה לבן;)״
״לך לישון עכשיו יש לך מחר בית ספר״ אבא שלך ושמעתי צחוק מהחדר של מור
״מה אתה צוחק!״ צעקתי לו ״לך תמצא לך דירה במקום להתנחל כאן״
״סתום ת׳פה״ צרח
״בנים אל תריבו״ אבא צעק ״הבית הוא של כולם, גם שיר תמיד מוזמן לישון פה״
״בטח, ואם הוא יעבור לפה תצעקו עליו שהוא כבר בן 27 והגיע הזמן שימצא דירה, יתחתן ויקים משפחה״ מלמלתי לעצמי וחזרתי לשכב במיטה.
כשמור יהיה בן 25 גם אצלו הסיפור הזה יתחיל.
התהפכתי במזרון הזה מצד לצד.
קמתי בארבע וחצי בבוקר אחרי חצי שעה בקושי של שינה ונכנסתי להתלקח.
לבשתי חולצה שחורה עם סמל וג׳ינס עד הברך, כפכפים ויאללה חמש בבוקר.
ישבתי כמו איזה מסכן על הפלאפון על הספה שעדיין עטופה פצפצים.
״בוקר טוב״ מור יצא מהחדר, את המיטה שלו העיקר הספיקו להתקין ״איך ישנת?״ שאל בהתגרות
״שונא אותך״ אמרתי ״כל הלילה לא נרדמתי הרגשתי גבשושיות במזרון כמו הנסיכה על האפונה״
״העדשה״ אמר צוחק.
״אפונה, עדשה, שניהם ירוקים מסריחים״ אמרתי ולקחתי את עצמי
״אתה לא לוקח תיק?״ שאל ודחפתי כסף לכיס
״לא, עד שיש לי תירוץ של עברתי דירה אז אין לי ציוד ננצל עד הסוף״ אמרתי ״מה אתה עושה?״
״מתבטל״ אמר וצחק
״חרא בוא נתחלף״ אמרתי ויצאתי מהבית טורק את הדלת.
אם יש משהו שאני שונא בלגור בבניין זה השעות האלה, שבע וחצי בבוקר ושבע בערב שכל העולם ואשתו מחליטים להשתמש במעלית ובגלל שאתה קומה גבוהה היא תמיד מגיעה חצי שעה אחרי.
צדקתי, היא הגיעה בדיוק אחרי 27 דקות של המתנה.
וגם הייתה חצי מלאה, נדחפתי בין ילד קטן עם תיק ששוקל חצי טון, אמא היסטרית, אבא ממהר, ילדה בת 15 עם אייפון ובקומה 6 הצטרפה גם היפה ההיא מאתמול, זאת עם השיער בצבע ברונזה והעיניים הירוקות הגדולות, חייכתי אליה.
״תזכירי לי…״ אמרתי וכולם השתתקו והביטו בנו
״עומר״ אמרה, שש קומות עברו בשתיקה וכשיצאנו מהמעלית הדיבורים המשיכו.
״באיזה בית ספר אתה לומד?״ שאלה
״עירוני ח׳״ אמרתי
״אהה ואוו זה רחוק״ אמרה וגלגלתי עיניים ״אין ברירה״ אמרתי
״תעבור בית ספר״ אמרה גיחכתי.
״נראה אותך עוברת עכשיו בית ספר, בכיתה יב״ אמרתי
״אין לי בעיה״ אמרה
״נתערב?״ שאלתי
״אל תגזים״ אמרה
״רואה את מפחדת״ אמרתי עם חיוך מזלזל
״לא קשור לפחד, פשוט טוב לי שם, יש לי חברים, זה קרוב הביתה, מה התירוץ שלך?״
״יש לי חברים״ אמרתי בחיוך מתנשא ״יש לי חברות״ קרצתי לה
״אוי איכ״ אמרה ״אני הלכתי״
״לפחות תתני לי את המספר?״ שאלתי
״נתחיל בפייסבוק אחר כך נתקדם, עומר מאיר באנגלית״ אמרה וחצתה את הכביש.
המשכתי לתחנת אוטובוס והתיישבתי, הנחתי את הקפוצ׳ון על ראשי וחיפשתי בפייסבוק עומר מאיר, בסוף מצאתי.
היא הייתה בתמונה פרופיל עם כובע צמר, צוחקת כשהשיער שלה מפוזר לכל עבר, היא יפה.
שלחתי לה בקשה והיא אישרה אחרי כמה דקות.
בינתיים הסתכלתי לה בתמונות עד שהרגשתי כמו מטרידן ופשוט סגרתי את הפלאפון, באוטבוס הגיע והתיישבתי, שומע מוזיקה רעשנית.
ירדתי בתחנה ליד הבית ספר ונכנסתי לא לפני שסידרתי קצת את השיער.


תגובות (0)

הוספת תגובה - היה הראשון להגיב!
התחבר עכשיו בכדי להוסיף תגובה
5 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך