💌OTRA PARTE DE MI💌 – פרק 8

love_love_love 21/01/2020 204 צפיות 2 תגובות

פרק 8⃣
《אלכס》
ושוב עבר לו עוד שבוע מאז הפעם האחרונה עם עומרי, כל יום הרגשתי שאני זקוקה לו יותר, שהגוף שלי מבקש אותו…מעולם לא שנאתי את האישיות שלי יותר מהרגע שהוא התוודה בפניי על הרגשות שלו, הפכתי להיות מלאת רגשות, מלאת חרטה ותסכול עצמי. הימים עברו לי כמו ימים משעממים וחסרי תכלית, שום דבר לא עניין אותי בעבודה או בטלווזיה, לא רציתי לצאת ויותר גרוע סיימתי את הערב עם קערת גלידה כמו שדניאלה הייתה עושה לפני שהיא הכירה את פלג “איך הגלגל מסתובב” דניאלה אמרה כשנכנסה לבית שלי כשהייתי לבושה בפיג’מה עם כפית גלידת שוקו בפה “יופי תצחקי, תהני מהרגע” השבתי לה והיא התיישבה לידי וחיבקה אותי “לא, אני בחיים לא אעשה את זה ואת יודעת” היא אמרה “ברור שלא, כי את בן אדם טוב לעומתי” התחלתי לרחם על עצמי “את בן אדם טוב שלא מצליח להראות טוב” היא ניסתה לנחם אותי “אל תבלבלי את המוח עם קלישאות” השבתי והיא צחקה “את הבן אדם הכי טוב ונדיב שאני מכירה, והכי מצחיקה, את עצמאית וסקסית בטירוף, את כל מה שבחורה חולמת להיות, את פשוט גדלת חרא והטראומות האלו הן השדים שלך שרודפים אותך ולא מרפים ממך, לא נותנים לך להיות מה שאת רוצה להיות, לא נותנים לך לחלום על חיים מאושרים כי את תמיד חושבת שבסוף תסבלי…את יודעת שאת אוהבת את עומרי ורק המחשבה על זה מפחידה אותך- שבעצם אין לך ממה לפחד כי הוא בעצמו אוהב אותך והוא בחיים לא יעשה לך את מה שאבא שלך עשה” היא ריגשה אותי כל כך… בהיתי בה עם חיוך מטופש על הפנים “בסדר אני יודעת מה תגידי ‘מאיפה הבאת את זה מספר פסיכולוגיה זול?” היא ניסתה לנחש את דבריי אך הפעם היא הייתה רחוקה כל כך מהמציאות, היא גרמה לי להזיל דמעה ולקפוץ עליה לחיבוק אמיתי “תודה אני אוהבת אותך” אמרתי מתוך התרגשות והיא צחקה “שניה שנייה, אלכס בכבודה ובעצמה אמרה שהיא אוהבת אותי ולא ירדה עלי?” היא הייתה מאושרת “אל תתלהבי, זה לא יהיה כל יום” השבתי לה ושוב חיבקתי אותה חזק “מה עכשיו את מתכננת לעשות?” היא שאלה אותי בזמן שקמתי לכבות את אורות הבית “לא יודעת, אני צריכה להיוץ לבד” אמרתי לה ופעם ראשונה שהיא באמת הבינה אותי והלכה.

《עומרי》
מצאתי את עצמי ב11 בלילה מכורבל עם בחורה אקראית במיטה, שוב מסתכל עליה וכמו הומו חושב על אלכס… אני כל כך שונא את זה, כל כך שונא את מה שהבחורה הזו הביאה אותי להיות. קמתי מהמיטה והתיישבתי בספה בסלון, שם עלה לי זכרון שלי ושלה מתנשקים בפראות ואיך אני משפיל אותה אחר כך. פתחתי את מגירת הדיסקים כדי לחפש שיר טוב ומצאתי מטען.. זה המטען שהיא חיפשה באותו יום.. אבל הדבר היחידי שראיתי מולי זה תירוץ טוב ללכת לראות אותה עוד פעם אחת.
לבשתי את הגופייה הלבנה שלי והלכתי לדלת שלה, דפקתי בלי לחשוב פעמיים אבל מיד התחרטתי, ידעתי שברגע שהיא תפתח לי ותהיה לבושה או יפה ומהודר ליציאה או עם פיג’מה אני פשוט אפול, אני פשוט ארצה להרים אותי לחיקי ולעשות איתה אהבה מהלילה עד הבוקר, להריח אותה ולשמוע את העקיצות המעצבנות שלה וכך היה, היא באמת פתחה את הדלת והייתה לבושה בפיג’מת משי קצרה שחורה כמו בפעם הראשונה שהיינו יחד, כולי הייתי מבולבל מהמראה הזה שקשה היה להתעלם ממנו “מה אתה עושה פה?” היא שאלה בנימה נחמדה לשם שינוי, אבל מיד היא הייתה חייבת לחזור לעצמה עם משפט עוקץ “היום זה התור שלי לשכב איתך או משהו?” היא הזכירה לי את דבריי מפעם קודמת “את פשוט בלתי אפשרית ובלתי נסבלת” אמרתי לה “קחי זה המטען ששכחת” הושטתי לה אותו והסתובבתי עד שהיא עצרה אותי בידה “חכה שנייה, תיכנס” היא אמרה והחוותה לי עם היד, וככה באמת עשיתי “מה עכשיו?” שאלתי והתיישבתי על כיסא הבר שלה “אתה ניצחת אוקיי?” היא התחילה להגיד “במה בידיוק?” לא הבנתי “בהכל, בתחרות בנינו- הבסת אותי, אתה אמרת דברים נכונים ואני התנהגתי בצורה מאוד לא יפה” היא התחילה למלמל וללכת סחור סחור, זה היה ניסיון גרוע לבקש סליחה “אם את מנסה להתנצל אולי תתחילי בלבקש סליחה… יהיה יותר קל” אמרתי ונעמדתי מולה “בסדר סליחה אוקיי, אתה מרוצה?” היא התעצבנה ומיד התיישבה על הספה שלה, כעוסה יותר כלפיי עצמה מאשר כלפיי “אתה צדקת ואני טעיתי, אני באמת אשאר לבד בסוף, אני בן אדם רע ודוחה שלא יודע להביע רגשות, שחייב תמיד לפגוע באחרים כדי להרגיש טוב עם עצמי” היא התחילה להגיד בזמן שנעמדתי מהכיסא “אני שונאת את מי שהפכתי להיות, אני שונאת את הבן אדם שההורים שלי עשו ממני… תבין, אני הייתי פעם ילדה מאושרת שמשחקת בבובות וחולמת על הבן זוג המושלם, על אהבה וחתונה, על ילדים, אני הייתי טובה לכולם הייתי…. הייתי תמימה ונהייתי רעה” היא התייפחה וכל כך כאב לי לראות אותה ככה, אבל לא הייתי מוכן ליפול שוב בפח שלה “אחלה” השבתי ועמדתי ללכת אבל היא תפסה אותי והתקרבה אליי “מה עכשיו אלכס? זה החלק שאת מפתה אותי ואנחנו מתנשקים ושוכבים ובבוקר גורמת לי להרגיש כמו אפס?” שאלתי עם מעט זעם ופתאום זלגה לה דמעה… מעולם לא דמיינתי שאראה אותה כל כך חשופה “לא, אני לא רוצה שתלך ממני” היא כמעט התחננה “אני מצטער, אבל אני לא אפול לזה” הורדתי ממנה את הידיים והסתובבתי… השארתי אותה שם עומדת עם דמעות בעיניים. התחלתי להתקרב לדלת ויכולתי להישבע שזו סצנה מטלנובלה סוג ז’… וכמו בטלנובלה לא יכותי ללכת משם, האישה שעמדה שם- רציתי אותה בכל חלק בגוף שלי, ככה, כמו שהיא- רעה או טובה, שברירית או קשוחה עם העוקצנות שלה והפראות שבה…מהרגע שדפקתי בדלת בשביל המטען המסריח הזה ידעתי שאני בא כדי לגעת בה שוב, אז כמו טיפש שחוזר על אותה טעות פעמיים הסתובבתי אליה בחזרה ותפסתי אותה לנשיקה פראית שאנחנו רגילים אליה, לנשיקה הקבועה שיוצרת בי דברים שלא דיימנתי “מה את עושה לי” אמרתי כשהתנתקנו מהנשיקה והיא מיד חיבקה אותי “תשאר איתי בבקשה” היא התחננה “אני לא רוצה שנשכב ואז שוב…” התחלתי להגיד והיא מיד עצרה אותי “אני רק רוצה שתישן איתי ותחבק אותי כל הלילה” היא אמרה ומיד משכה אותי מהיד לחדרה וכך עשינו-נשכבנו יחד במיטה שלה, מכורבלים כשאני מלטף את שיערה היפה והיא נרדמת כמו ילדה קטנה בזרועתיי.

💌OTRA PARTE DE MI💌 – פרק 8
דרוג הסיפור 5 | 2 מדרגים

תגובות (2)

אתמול פעם ראשונה יצא לי לקרוא את הסיפורים שלך, התחלתי לקרוא סיפורים מי 2016!!
לא סובלת סיפורי אהבה רגילים, אבל את כותבת מהממםםם!!!
מתה לקרוא מה יהיה בהמשך..

21/01/2020 20:56

    היי, תודה רבה באמת כיף לי לשמוע ❤❤

    21/01/2020 22:34
10 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך