I Love My Second Cousin – פרק 5

Ozzy1970 25/02/2016 427 צפיות אין תגובות

פרק 5 – ניצחת בקרב אבל לא במלחמה

אז כך אני יושב לי בחדר שלי ועומד להשתגע מרוב ההתרגשות העזה, כעת כל שנותר לי הוא לשלוח הודעה לאלינור ולראות כיצד היא תגיב.
אני כבר מדמיין כיצד אני לא אצליח לישון בלילה מרוב מחשבות ופנטזיות, התשוקה הזו בוערת בתוכי כמו שריפה בשדה קוצים, אני לא יכול להפסיק לחשוב על זה – אני כל כך מתקרב לעבר ניצחון משמעותי שמעולם לא טעמתי בחיי האהבה שלי, אולי הפעם אני אצליח להתגבר על כל המכשולים אבל עד אז אני צריך לחכות ולראות איך אלינור תגיב וקודם כל ולפני הכל – מה לעזאזל אני הולך להגיד לה?
“המ… אולי אני קודם כל אשאל מה קורה? לא זה יישמע נדוש. מה אני אמור לעשות?” אני מדבר לעצמי ומנסה לחפש את התשובות לבד, אבל זה כל כך קשה, לו יכולתי להתייעץ עם מישהו על זה – אבל כמו שכבר אמרתי, אין עם מי להתייעץ כרגע כשאני בערב בבית, מוקף באנשים אבל מרגיש לגמרי לבד כי אף אחד לא מבין אותי ואת מה שעובר עליי, זה רק אני מול האתגר הגדול – זה מאוד קשה ויכול להיות מאוד מייאש אבל לא אני אהיה מי שיישבר משטות כזו, ממש לא אני, עד שהגעתי כל כך רחוק אסור לי לוותר, פשוט אסור!
“עדיף נדוש מאשר משוגע והרפתקני ואז להסתבך בכך שהיא תחשוב שאני פריק ולא תרצה לדבר איתי ואז הכל ילך לפח, מצד שני, היא נראית לי הרבה יותר נגישה ונוחה לשיחה מאשר גלי – אוף, אני לא יודע, אפשר להשתגע!” אני חושב לעצמי וחובט בעוצמה במיטה שלי, הכלב שלי קופץ הצידה בבהלה ומביט בי בסקרנות – לא מבין מה מתרחש, הוא גם לא יבין, איך אני אמור להסביר את זה לכלב?
אני מנסה שוב להיכנס לתוך הפנטזיה שלי בשביל לקבל עצות מאהובתי בכבודה ובעצמה אבל כל הניסיונות שלי הולכים לפח כי היא נעלמה קודם ואני לא מצליח להחזיר אותה לכאן, אפילו הדמיון שלי בוגד בי – מה זה?
מה ההסבר לתופעה המוזרה הזו, לוקח לי זמן לחשוב אבל אני מוצא את התשובה בסופו של דבר, או לפחות חושב שאני מוצא, אני לא יודע.
“אולי זה בגלל שאני עומד בפני הצלחה במציאות, אז הדמיון חסר משמעות במקרה הזה?” אני שואל את עצמי, אבל אני לא אקבל את התשובה, אני אצטרך למצוא אותה בכוחות עצמי והדרך היחידה לכך היא להיאבק בפחד ולשלוח כבר את ההודעה הזו – מקסימום זה לא ילך, אני רגיל לכישלונות בחיי, הכל יכול להיות אבל הפעם זה יהיה שונה, אני רוצה להאמין שזה יהיה שונה – הפעם אני רוצה להאמין שתהיה הצלחה, שהמומנטום לא יישבר ואני אתקדם לעברה של אהובתי במהירות מטורפת.
אני לוקח נשימה עמוקה וכעת מפנה את מבטי אל איש הקשר שקיבלתי – אלינור, ליבי פועם בפראות ונשימתי נעשית יותר ויותר מהירה כאשר אני מסתכל בתמונה המקסימה של בת דודתי האהובה, אני בוחן את תווי פניה המקסימים ואת שיערה החום הגלי והיפה, אני נדהם בכל פעם מחדש עד כמה היא מושלמת בעיניי – אין דברים כאלה בעולם כולו.
אני לוחץ על חלון השיחה ורואה כי הוא ריק, ואז אני ניגש אל המקשים ומתחיל להקליד משהו, אני שוב מרגיש לחץ עז אבל אני לא נותן לזה לשבור אותי, אני רוצה להאמין שעכשיו אני אצליח לנצח, עכשיו אני אצליח להתקדם, זה עכשיו או לעולם לא.
“היי אלינור, מה קורה?” אני רוצה לרשום לה בתור התחלה, הכי קלישאתי ונדוש שאפשר אבל לדעתי זה הדבר היחיד שיכול לעבוד – עדיף מלרשום איזו שטות שאני אתחרט עליה אחר כך.
אני רושם את ארבעת המילים ומחייך בהתלהבות, אני לוחץ על שלח ומחכה שההודעה תתקבל, בתוך כמה שניות אני רואה את הסימן ונרגע – הצלחתי לעשות צעד ראשוני, עכשיו רק נקווה שזה היה צעד טוב.
אז אני ממשיך לשכב ולבהות בטלפון, אני חושב שזה מאוד אובססיבי להסתכל ככה כל שנייה אבל כך תמיד הייתי – לחוץ מאוד, נורא קשה לי לחכות לדברים, בטח לדברים שהם ממש חשובים לי כמו זה, משהו שיכול לשנות את חיי, מי לעזאזל רוצה לחכות? אני רוצה שזה יקרה עכשיו, כמו שQueen אמרו – “אני רוצה הכל ואני רוצה את זה עכשיו!” זה אני, זה בדיוק אני.
בתוך עשר דקות שנראות כמו נצח אני רואה שאלינור מקלידה, אני קופץ בטירוף ומניף את ידי בתנועת אגרוף לאוויר, ואז אני רואה שמתקבלת הודעה, ליבי עומד להתפוצץ מרוב פעימות מטורפות – אי אפשר לתאר את התחושה האלוהית והמדהימה הזו במילים, פשוט אי אפשר.
“היי אביתר, הכל בסדר. מה קורה איתך?” זו התשובה שלה, אני קופץ מהמיטה וצועק בהתלהבות:”יש!”
אני ממהר לגשת אל הטלפון שלי ולהקליד, מתרגש כמו שהמון זמן לא התרגשתי, מעולם לא התרגשתי ככה למעשה.
“הכל טוב.” אני עונה לה, מאוד מהסס ונזהר שלא לכתוב משהו שלא במקום, למרות שאני יודע שאין הרבה אפשרויות לטעות בשיחה הזו אני עדיין מאוד לחוץ, האופי שלי משפיע מאוד לצערי.
“גלי אמרה לי שאתה רוצה לדבר איתי על משהו.” אלינור כותבת, ואני מרגיש כיצד אני מאבד שליטה מרוב לחץ, זיעה קרה נוזלת מגבי וכל גופי בוער, מה אני הולך לעשות עכשיו כשאני לא באמת יודע מה להגיד לה?
“המ…כן.” אני מקליד ושולח, לאלינור לא לוקח הרבה זמן לענות לי.
“מה רצית?” הסקרנות ניכרת היטב מדבריה למרות שאני לא יכול לראות את פניה של אהובתי, אני מצליח לקרוא היטב את תחושותיה מבלי להיות לידה – זה כנראה אומר משהו על הקשר שעומד להיות.
אני לא יודע מה להגיד, הכדור במגרש שלי ואין לי מושג מה לעשות איתו – הפחד מאיים לשתק אותי ואני מרגיש כל כך אבוד, והנה עוברת דקה ועוד דקה ואני לא רוצה למתוח את אלינור ולגרום לה לחכות לשווא, ואז אני נזכר בטקטיקה שניסיתי להפעיל כשהייתי אצל סבתא שלי ומתברר שזה עבד לי היטב.
“ריצ’י בלקמור הוא הגיטריסט הכי טוב בעולם, דיפ פרפל הם מדהימים וגם Rainbow, אני אוהב אותם. השיר האהוב עליי של ריצ’י הוא Stargazer וגם April.” אני מסיח את דעתי מהלחץ ומרגיש כיצד אני לאט לאט נרגע, ואז אני מבין היטב מה אני רוצה וניגש להקליד את התשובה.
“רציתי להגיד שבמשך שנים לא הייתי בקשר איתך ועם אריאל ועומרי והייתי רוצה מאוד להיפגש ולחדש את הקשר, גלי אמרה לי לפנות אלייך. אולי את יודעת מה אפשר לעשות?” זהו זה, הצלחתי לכתוב, אני נאנח בהקלה וצונח לעבר הכרית שלי, אני נשכב ומחכה לתשובתה של אלינור.
“כן, נכון. חבל שלא היינו בקשר, היה מאוד כיף לפגוש אתכם כשהיינו קטנים ואריאל אמרה לי שהיה לה מאוד נחמד לדבר איתך במסיבה של רוזה. אני חושבת שזה רעיון מעולה שאתה רוצה ליצור קשר מחדש ויש לי רעיון איך לעשות את זה.” היא אמרה, חמימות עזה ממלאת את גופי כעת, כל שאני רוצה הוא לחבק את הנערה המתוקה הזו אליי ולא להרפות, אני יודע שאני לא יכול לעשות את זה עכשיו כשהיא רחוקה כל כך אבל אני יכול לדמיין כיצד אני עושה את זה, אני מפעיל את הפנטזיה הנעימה שאני כל כך אוהב והנה אני מרגיש שאלינור נשכבת בחיקי ומתפנקת בעונג רב, אני מלטף את שיערה החום ונושק לה על המצח, גם אם זה לא אמיתי עכשיו לי זה מרגיש כל כך נכון והגיוני – זה גם מרגיע אותי, זו הדרך שלי להביע את השמחה מכך שהשיחה מתקדמת למקום שאני רוצה, זה פשוט מעולה בשבילי, כבר שנים שלא הרגשתי שאני באמת מצליח במשהו.
“מה הרעיון?” כתבתי.
“אני אדבר עם אמא שלי, היא מאוד רוצה לנסות ליצור קשר עם המשפחה שלך. היא אמרה לי שהיא שמחה לראות אותך במסיבה. אני חושבת שננסה להיפגש איתכם בעוד שבועיים – שלושה, איך זה נשמע?” וואו, התשובה הזו היממה אותי, איך אלינור הצליחה לשכנע את הוריה לעשות את זה? או שאולי, רגע אחד… היא לא הייתה צריכה, הם רצו ליצור קשר, אבל אבא שלי – הוא עמד בדרך, הוא לא רצה לחדש קשרים עם המשפחה בגלל סיבות מטופשות, עכשיו הכל מתחבר לי – אני רק מקווה שהוא לא ימנע מזה לקרות שוב.
“זה נשמע מעולה, אלינור.” אני עונה בהתרגשות עזה, בתגובה אהובתי שולחת סמיילי, ובלי לדעת היא מאוד מחממת את ליבי.
“אז שיהיה לילה טוב, נדבר מחר.” אני כותב לה ומוסיף סמיילי משלי, לאלינור לוקח מספר דקות לכתוב אך בסופו של דבר היא מצליחה לענות לי.
“לילה טוב, אביתר, היה כיף לדבר.” וכך מסתיימת לה השיחה הכי טובה שאי פעם קיימתי, כך מסתיים לו הניצחון הגדול שלי, אני לא יודע את נפשי מרוב אושר כעת – כל שאני רוצה הוא לקפוץ במקום ולצרוח כמו מטורף:”הצלחתי! הצלחתי! עשיתי את זה! אני פאקינג עשיתי את זה!”
אבל אפילו במצב הנוכחי שלי אני יודע היטב – זה שניצחת בקרב לא אומר שניצחת במלחמה, ויש לי עוד חתיכת מלחמה לנצח בה.

I Love My Second Cousin – פרק 5
דרוג הסיפור 5 | 1 מדרגים

תגובות (0)

הוספת תגובה - היה הראשון להגיב!
התחבר עכשיו בכדי להוסיף תגובה
סיפורים נוספים שיעניינו אותך