TE ENCONTRÉ- פרק 14 🦋

\ • פרק 14 • /
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
"כל שיר הוא זיכרון בלתי נמנע." -שלמה ארצי- (מתוך השיר : שדות של אירוסים)
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~

גפן》》
אחריי שסיימנו את הארוחה המאוד טעימה שעידן הכין לי התיישבנו בספה ואני הלכתי להביא את הגלידה והשמיכה. "נו איזה סרט אתה שם?" שאלתי אותו עם מעט זלזול בטון כשהתיישבתי "היי תזהרי, יש לי טעם טוב בסרטים וזה שאני מנסה להתחיל איתך לא אומר שאני אשים סרט רומנטי כדי לכבוש אותך… לא בכל מחיר" הוא השיב בציניות "אל תדאג, אני גם לא רוצה משהו רומנטי" השבתי והתיישבתי לידו מתחת לשמיכה והתחלתי לאכול מהגלידה "טעים לך?" הוא שאל כשראה שאני מתחילה לאכול בלעדיו "כן מאוד, שלא תחשוב שאני אנסה להראות אישה מידיי רק בגלל שאתה מתחיל איתי" השבתי לו באותו טון שהוא השיב לי קודם והוא העלה חיוך מקסים על פניו. "אפשר לטעום?" הוא שאל והסתכל לי על השפתיים "כן בטח קח" הושטתי לו את הגלידה בתמימות והוא צחק "לא, אני אטעם בצורה אחרת" הוא אמר ונישק את השפתיים שלי במהירות "מאוד טעים" הוא קרץ לי וגרם לי להסמיק.
"מה זה הסרט הזה?" שאלתי לא מבינה והוא צחק "סרט אימה מוכר, את לא מכירה?" הוא השיב בהתנשאות המעצבנת שלו "אה אוקיי, אז התוכנית שלך בעצם היא להפחיד אותי למוות כדי לחבק אותי ולנשק אותי?" צחקתי והוא גלגל עיניים "את חושבת שאני צריך סרט בשביל זה?" הוא השיב ביהירות שהייתה מעט מעצבנת, אבל כשהוא אומר את זה, אז זה כל כך רומנטי וחמוד.
באמצע הסרט התחלתי כבר לפהק אבל לא מעייפות, אלה משעמום-הסרט היה כל כך לא מעניין אבל עידן היה מרותק למסך "מה משעמם לך"?" הוא צחק כששם לב לפיהוק שלי ולדרך שבה אני אוכלת את הגלידה "מה? לא.. ממש לא, סרט מאוד מעניין, מרתק" השבתי בציניות והוא צחק תוך כדי שהוא ממשיך לראות את הסרט…הסתכלתי עליו מהצד, ראיתי איך הוא התלהב מהסרט, אבל כל כך רציתי להנות ולא להשתעמם.. אז לקחתי את הכפית גלידה ובמהירות מרחתי לו מעט בפנים "מה את עושה? אני אהרוג אותך תזהרי" הוא צחק וגרם לי להתפקע מצחוק בחזרה "או איזה פחד" השבתי כדי להתגרות בו והוא התחיל לרדוף אחריי ברחבי הבית "בואי אם יש לך אומץ" הוא השיב ורדף אחריי תוך כדי שאני לא מפסיקה לצחוק…בשלב כלשהו לא יכולתי לרוץ יותר והוא תפס אותי חזק ונצמדנו זה לזו, הוא אחז אותי מהמותן והמבטים שלנו הצטלבו, לא יכלנו להצחוק יותר אז פשוט התנשקנו בטירוף כמו שתמיד קורה לנו, התנשקנו בלי סוף וככה הגענו לאט לאט לחדר שלי עם כל התשוקה הזו שסבבה אותנו, בלי יותר מידי זמן למחשבה הורדתי מעליו את החולצה והוא הוריד את שלי… לפני שהוא עמד להוריד ממני את החזייה הסתכלנו זה על זו "אני אוהבת אותך" יצא לי בלי לשים לב, אמרתי את מה שהרגשתי והוא חייך "אני אוהב אותך" הוא השיב בחזרה ונישק אותי.

עידן》》
קמתי בבוקר במיטה של גפן, כשהיא שוב בזרעותיי ישנה על החזה שלי ואני מלטף את גבה העדין בעונג.
בחיים לא תמיד אפשר לקבל הזדמנות שנייה- אבל אני קיבלתי את שלי, ואסור לי לקלקל הפעם "בוקר טוב" היא אמרה לי כשהתעוררה והוציאה אותי מהמחשבות "בוקר טוב יפה" השבתי בחזרה ונישקתי אותה בעדינת על השפתיים "מה השעה?" היא שאלה בבהלה והתיישבה במהירות במיטה כשהיא עטופה בשמיכה
"מה יש לך?" צחקתי
"מה השעה נו?" היא נבהלה
"7 בבוקר נראה לי" השבתי "לא לא טוב, אתה חייב ללכת" היא אמרה בבהלה ולרגע פחדתי, לא הבנתי מה קורה פה "מה זה נקמה על הפעם הקודמת?" ניסיתי להצחיק אותה וזה עבד לי מעט "לא מה פתאום מפגר, אח שלי תכף צריך לחזור ואם הוא יראה אותנו הוא פשוט יהרוג אותנו" היא נלחצה ולא האמנתי שזה הסיבה לבהלה שלה "את בת 21 נכון? לא עבדת עליי במקרה ואת נערה מתבגרת בת 15?" צחקתי והיא התעצבנה "סתום, אתה לא מכיר את אח שלי הוא קנאי בטירוף" היא ניסתה להסביר לי אבל כמובן שלא נלחצתי "בואי" אחזתי בה "מה עידן?" היא נבהלה ואני נישקתי אותה בלי סוף בשפתיים ולאחר מכן בלחיים היא ניסתה להתנגד אבל לאט לאט הפסיקה לנסות, כיוון שהיא בעצמה התפתתה… המשכתי לנשק אותה במורד הצוואר ובלי לראות אותה יכולתי לדעת שהיא עוצמת עיניים ומתענגת, יכולתי לשמוע אותה מתענגת "את לא רוצה איזה שידור חוזר לאתמול בלילה?" שאלתי אותה בתחמנות כיוון שהיא הייתה כל כך מרוכזת בנשיקות היא שכחה מאח שלה לגמרי "כן" היא לחשה לי ומיד חזרנו יחד למיטה.

גפן》》
בסופו של דבר הצלחנו להתחמק מאח שלי ונכנסו לרכב של עידן במהירות…למרות שלקחנו את הזמן "יאלה נו תסע" אמרתי לו והוא צחק "בסדר אבל לאן?"
"לא חשוב, לאן שבא לך" מיהרתי והוא צחק "פשוט תגידי שבא לך להמשיך להיות איתי" הוא אמר בזחיחות "אתה כזה שחצן, אני לא יודעת מה אני עושה איתך בכלל" תהיתי לעצמי בקול והוא נישק אותי "מה אתה עושה? תתרכז בכביש דביל" צחקתי והוזזתי אותו ממני והוא התיישר בכיסא.
"יאלה בואי נלך לאכול משהו" הוא אמר שהגענו למרכז חנויות ובתי קפה "אוי אני שונאת את המקומות הפלצניים האלו" אמרתי בלעג והוא חייך "החבר שלך אוהב את המקומות האלו דווקא" הוא ענה ודיבר על עצמו כמובן… אני לא ידעתי איך להגיב אז פשוט חייכתי בטיפשיות.. אז אנחנו חברים עכשיו? אני כבר לא יודעת מה המצב ביני לבינו.
—

"בחוץ או בפנים?" הוא שאל אותי "ברור שבחוץ" אמרתי בלי לחשוב פעמים והתיישבנו.
"מה יש לך? את שקטה יותר מחמש דקות" הוא לעג לי והעלה לי חיוך "לא כלום" ניסיתי להתחמק אבל לא באמת הצלחתי, הוא דרש ממני תשובה עם המבט התובעני שלו "פשוט אמרת קודם ש.. אמרת שאתה חבר שלי ו.." גימגמתי- מה שגרם לו לצחוק "תפסיקי לחשוב" הוא אמר לי והתרווח בכיסא "זה לא עניין של לחשוב, זה עניין של מה אנחנו?" ביקשתי ממנו הסבר
"מה את רוצה שנהיה?"
"אני שונאת שעונים לי על שאלה בשאלה"
"אז לא לשאול? לקבוע מה אנחנו?"
"לא ברור שלא לקבוע, אבל… פשוט זה מוזר לי תבין"
"אני מבין, גם לי זה מוזר"
"מה להיות חבר של מישהי שלא ברמה שלך?" נעלבתי מדבריו עוד בלי שהוא אמר דבר "את אוהבת לריב אה?" הוא צחק "ולא, מוזר לי שיש לי חברה באופן כללי, אני לא מכיר את זה, אני לא יודע מה זה" הוא הסביר את עצמו והרגשתי לרגע לא בטוחה במעמד שלי.. לא ידעתי אם לראות בזה כמחמאה "אני אמורה לשמוח?" עניתי בציניות והוא קם לעברי "מה אתה עושה?" לא הבנתי והוא הרים אותי מהכיסא "מה? עידן?" אמרתי שהוא התיישב בכיסא שלי והושיב אותי עליו "אנחנו זוג ואני רוצה להיות הבן זוג שלך כי אני אוהב אותך כמו שלא אהבתי אף בן אדם אחר בחיים שלי, כיף לי איתך ואת מצחיקה אותי, את מביאה אותי למקומות טובים שלא ידעתי שקיימים… אז גם אם זה מוזר לי וגם אם זה נשמע שלפני כן הייתי איזה דון זואן, זה לא משנה עכשיו, כי זה היה פעם וזה כבר ממש לא מעניין אותי הבנת?"
כל כך היה לי כיף ומרגיע לשמוע את הדברים שלו… אבל ידעתי שלהיות איתו זה לקחת סיכון כי הוא פשוט אדם שונה ממני, אבל ניסיתי לחייך, לנשום עמוק ולהרגע "אתה מבטיח שלא תאכזב אותי?" שאלתי אותו עם מבט עמוק בעיניים והתקרבתי אליו "אני מבטיח" הוא השיב ונישק אותי.