TE ENCONTRÉ- פרק 3 🦋

\ • פרק 3 • /
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
"אם אלוהים התכוון שכולנו נהיה זהים, הוא היה שם לכולנו ברזלים על הרגליים." -פורסט גאמפ-
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~

עידן 》》
"אבא אין לי סבלנות לשמוע הרצאות בשקל עכשיו" אמרתי לאבא שלי בזמן שיחת הטלפון, שהחליט שאני צריך להגיע לאירוע יוקרתי למען צעירי העיר שהצליחו בעולם העסקים "אתה תלך כמו גדול, מדובר בערב מפואר ומלא בהרצאות של אנשים מכובדים, אתה רק תספוג ידע והשראה" הוא התעקש, אך הדבר היחידי שיכולתי לשמוע בדבריו זה את הצורך שלו לגרום לי להרגיש שהוא יותר טוב ומוצלח ממני, כאילו שאני לא נחשב עבורו לשום דבר, כרגיל.. אני לא יודע למה אני ממשיך לצפות שהוא יתגאה בי ויעריך את העבודה הקשה שלי.
—

"אחי מה אכפת לך ללכת לזה אני לא מבין, יהיה לך שמפניות מכל הסוגים, אוכל קטלני…תפסיק להתבכיין" שי אמר לי בזמן שהסתובבנו בשדרה יוקרתית בעיר כדי לחפש חליפה חדשה "אתה לא מבין, זה פשוט לא בשבילי החרא הזה, אני לא צריך שאף אחד ילמד אותי שום דבר אני יודע הכל" עניתי בביטחון מלא, יש כאלו שיקראו לזה יהירות אבל זה בעיניי עניין של להיות מודע ליכולות שלך.

גפן》》
"אביאל אתה יכול בבקשה להמשיך לטפל ברכב?" אמרתי לאחד העובדים כדי להתפנות לשיחת טלפון שקיבלתי מהידיד שלי מהבר, מאור, חבר טוב מאוד שלי "גפן, נסיכה שלי, מה קורה?" הוא שאל בחיבה מוגזמת שלא אופיינית לו ולמעשה גרמה לי לחייך ולגלגל עיניים "מה אתה רוצה מאור?" השבתי והוא צחק "מה? אני? כלום, סתם רציתי לדבר" הוא הכחיש וגרם לי לצחוק יותר "מאור דבר" עניתי לו "טוב בסדר בסדר" הוא נכנע "אני חייב את כישורי המלצרות שלך בדחיפות" הוא השיב ומיד התחלתי להלחץ
"לא לא מאור, אני לא ממלצרת שוב, זה אף פעם לא נגמר טוב"
"בבקשה גפן אני חייב אותך, לא הייתי מבקש סתם את יודעת את זה"
"מאור…"
"אני מתחנן" הוא המשיך ולא נותר לי אלא להסכים
"טוב בסדר.. במה מדובר?"
"ידעתי, אין עלייך מלכה! תתארגני ולקראת 19:00 אני אבוא לאסוף אותך ואסביר לך" הוא השיב.
—-

"מלכה שלי" מאור צעק לי והרים אותי באוויר תוך כדי חיבוק "כן שמענו עלייך, דבר" השבתי חסרת סבלנות "אוו איזה אופי קשוח" הוא צחק ונכנסו לאוטו "טוב מדובר באירוע מאוד יוקרתי שחברה שלי מפיקה וחסר לה מלצרית, כי הבריזו לה ברגע האחרון" הוא התחיל להסביר "זה אירוע של צעירים שהצליחו בעולם העסקים, עם הרצאות ודברים כאלו…משהו ממש פלצני, ואני יודע שאת שונאת את זה אבל זה יהיה 4 שעות וזהו, את תקבלי תשלום שווה אני מבטיח" הוא המשיך לנסות לשכנע אותי למרות שכבר הסכמתי "אני לא מאמינה שאני עושה את זה שוב" הנדתי בראשי והוא נישק אותי "ברור לך שאת מלכה?" הוא המשיך להתחנף אליי "ברור לך שאתה חייב לי? צחקתי איתו והוא הסיע אותי לאירוע
—

"טוב אז את תהיי המלצרית של שולחן 8 בלבד, את רק צריכה להגיש להם מה שהם מבקשים ובצורה מכובדת, אלו המדים שלך ואת צריכה לאסוף את השיער לקוקו מתוח" מפיקת האירוע אמרה לי והמשיכה לסבך אותי בפרטים קטנים שפחדתי שלא אזכור "אל תדאגי, את תהיי מעולה" היא ניסתה לעודד אותי כשראתה את החשש בעיניי "תודה…טוב, אני אלך להתארגן" אמרתי ונכנסתי לתא השירותים והבטתי על עצמי במראה "טוב גפן, תרגעי את יכולה לעשות עלייך, מה זה כמה אנשי עסקים טיפשים והגשת אוכל? קטן עלייך" דיברתי לעצמי, לקחתי נשימה עמוקה והתלבשתי.

"וואו, את נראת מדהימה בטירוף במדים האלו" אותה מפיקה אמרה לי ואת האמת שהם ישבו עליי לא רע בכלל, מכנס שחור מחויט וחולצה מכופתרת לבנה עם סינר שחור "אני מקווה שאני אעבוד מדהים גם" גיחכתי והפאניקה שבי גברה יותר ויותר כשהאנשים התחילו להכנס אחד אחרי השני. המוני גברים ונשים מצליחים, לבושים בחליפות יוקרתיות ותכשיטים יוקרתיים. האנשים האלו העלו בתוכי את דמותו של החתיך הפרטי שלי והעלו בי חיוך מטופש "הכל טוב גפן?" מפיקת האירוע שאלה ששמה לב שאני לא פה "כן בטח" השבתי והיא הושיטה לי את תג השם שלי "בהצלחה" היא אמרה לי עם חיוך נחמד ולי נותר לקחת נשימה עמוקה ולגשת לשולחן מס 8 שהתיישבו בו כ10 גברים ונשים מגונדרים

עידן》》
נכנסנו חבורה של אנשים מאוד מוכרים בעיר והיה יחסית מרשים- שמפניות וקוואיר בכל שולחן, חוברות עסקיות ליד הצלחות ותפריטים מהודרים, מפות שחורות ומסוגננות וכל סוגי האוכל, מאיטלקי ועד אסייאתי. התיישבתי בשולחן מספר 8 ליד מישהי מרשימה ביותר שלא יכולתי לפספס את ההזדמנות והתחלתי איתה כמובן, היא העבירה לי את מספר הטלפון שלה וקבענו שבאמצע הערב הזה נצא לביקור קטן בבית מלון הקרוב.
אחת ההרצאות היו קרובות לסיום והמלצרים התחילו להגיע לקבלת הזמנות. המלצרית שלנו עדיין לא הגיעה לשולחן עד שהפנתי מבט כדי לחפש אותה בעיניים, ראיתי בחורה שסוף סוף מתחילה להתקדם בקצב של צב כאילו היא פוחדת ממשהו "בקצב הזה אני אצטרך להגיש אוכל לעצמי" הבחורה שאיתי לעגה לאותה מלצרית "בקצב הזה יכלנו להתחיל ולסיים את הפגישה שלנו 80 פעמים" צחקתי איתה בחזרה והיא הסמיקה.
"שלום קוראים לי גפן ואני אהיה המלצרית שלכם להערב, מה תרצו להזמין" היא התחילה להגיד והקול שלה נשמע לי מוכר משום מה "קצב הליכה מהיר יותר בתור התחלה" הבחורה שליידי מלמלה ואני חייכתי עד שהרמתי אל המלצרית את מבטי "את? מה את עושה פה?" הופתעתי כשראיתי אותה "מה אתה עושה פה?" היא לא האמינה למראה עינייה "את יודעת, אירוע לאנשים מוצלחים, מן הסתם שאהיה פה" השבתי ויכולתי לראות איך היא מתעצבנת ולא יכולה להגיד דבר מפאת המעמד והמקום שהיא נמצאת בו "אז גפן זה השם" אמרתי בקול רם והיא חייכה "וואו אתה ממש חד הבחנה" היא השיבה בציניות והצחיקה אותי "טוב, תמזגי לי קצת שמפנייה ואני ארצה סושי מטוגן" אמרתי לה את הזמנתי ולאחר שרשמה את כל ההזמנות היא הלכה לדרכה. במשך כל הזמן חיפשתי את גפן עם העיניים, מחכה שהיא תחזור כבר ולרגע שכחתי מהבחורה הנודניקית שהייתה לצידי והייתה נואשת ללילה איתי.
"בבקשה האוכל שלכם" גפן ניסתה להגיד בנחמדות והגישה לנו את המאכלים לשולחן "הסושי לא מוכן כמו שצריך" ניסיתי להרגיז אותה וראיתי כיצד זה פועל לי כמו שאני רוצה "אתה עושה בכוונה?" היא השיבה בלי לחשוב "סליחה? אמרת משהו?" השבתי לה והיא חייכה לי חיוך מזויף "כלום, אני אביא לך חדש" היא המשיכה והלכה משם בכעס.

במשך כל הערב שיגעתי אותה ויכולתי לראות איך זה משפיע עליה, יכול להיות שמשהו טוב כן יצא מהערב הזה בכל זאת. הגיע סוף הערב והאנשים התחילו ללכת, אבל לא ראיתי את גפן בסביבה אז חיפשתי אותה בלי סוף
"היי משהו נאבד לך?" אמרה לי בחורה שהייתה חלק מהפקת האירוע "אמ..כלום, אני מחפש את המלצרית שלי, אני רוצה להביא לה טיפ באופן אישי" ניסיתי להגיד בנחמדות ושלא יעורר חשד "כן בטח, זו גפן היא במקרר השתייה מסדרת שם, אני אקרא לה" היא הציעה בנחמדות אבל עצרתי אותה "אין צורך, אני אלך אליה" השבתי והתקדמתי לשם תוך כדי שאני מביט לאחור לוודא שאף אחד לא מסתכל עליי עושה את הפדיחות הכי גדולות שיכולות להיות.

הגעתי למקרר ושמעתי מוזיקה מיושנת כזו וקול נעים שמזמר את השיר, זו הייתה היא בבירור, היא ישבה לה על כמה ארזים וסידרה את השתייה בזמן שהיא זימרה את אותו השיר שהתנגן.. לא יכולתי להוריד את החיוך המטופש מהפנים שלי ולבהות בה, משהו בה שונה וסוחף מבנות אחרות, יש בה מין טירוף שסוחף אחריו ואני לא מבין מאיפה צצות המחשבות המגוכחות האלו… כנראה בגלל ששתיתי יותר מידיי הערב ואני כבר לא בין השפויים. עברה דקה שלמה שנראתה כמו נצח ולאחר מכן היא שמה לב אליי