love_love_love
מקווה שתאהבו❤❤

TE ENCONTRÉ- פרק 4 🦋

love_love_love 26/09/2019 176 צפיות אין תגובות
מקווה שתאהבו❤❤

\ • פרק 4 • /
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
“עדיף להישאר בשקט ולהיחשב כטיפש, מאשר לדבר ולהסיר כל ספק” -אברהם לינקולן-
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~

גפן 》》
“מה אתה עושה פה חתיכת סוטה?” התעצבנתי על הגבר החתיך הזה שמסתבר שהציץ לי כל הזמן הזה שהייתי במחסן “תרגעי, בסך הכל באתי לבדוק שלא לקחת יותר מידי קשה את הפקודות שנתתי לך היום” הוא השיב בחוצפה הזו שמתאימה לו וגרם לי לצחוק ממנו מגיחוך “לקחתי קשה? אתה לא מזיז לי אם לא הבנת” השבתי בקשיחות כדי שלא יחשוב שאכפת לי ממנו באמת “לא מאמין לך” הוא ענה והתקדם אליי בצורה מלחיצה שגרמה לי ללכת לאחור “את מפחדת ממני?” הוא שאל בצורה מאוד מרושלת “אל תצחיק אותי” ניסיתי להכחיש בחוסר אמינות תוך כדי שהמשכתי ללכת לאחור ונתקעתי בקיר “אין לך לאן לברוח עכשיו” הוא השיב והשעין את ידו על הקיר, כך שכלא אותי והמבטים שלנו הצטלבו “דרך אגב, אני עידן, אני יודע שאת מתה מסקרנות” הוא המשיך בתשובות השחצניות והבלתי נסבלנות שלו יחד עם חיוך דבילי ובלתי מוסבר “וואו, הגשמת לי את החלום” השבתי בציניות האופיניית לי כדרך להתגוננות.. אבל ההתנהגות המוזרה שלו התחילה להלחיץ אותי יתר על המידה, עד שהוא התקרב קרוב מידיי והרחתי אותו- הוא הדיף ריח חזק של אלכוהול…היה לי ברור שהוא שיכור “תלמד לשתות מטומטם” אמרתי לו וניסיתי להמלט ממנו כמה שיותר מהר…אני יודעת מה שתייה מופרזת עלולה ליצור “אה ואני בטוח שאת-ילדונת קטנה- יכולה ללמד אותי איך שותים” הוא המשיך בהתנהגות המטופשת שלו שאני בטוחה שלא קשורה לכך שהוא שתוי, הוא שמוק ביום יום שלו.
“אני מאחלת לעצמי לא לראות אותך יותר בחיים” אמרתי ועמדתי ללכת משם, אבל מרוב שיכרות הוא נפל על הרצפה ולא יכולתי להשאיר אותו שם לבדו, הלוואי שלא הייתה לי תחושת סולידריות כזו “למה אני לא יכולה להתעלם פשוט?” מלמלתי לעצמי וחזרתי אליו “בוא” הרמתי אותו וסחבתי אותו כל הדרך לרכב שלי.

“מה הכתובת שלך?” שאלתי אותו אחרי שהתנעתי את האוטו והתחלתי בנסיעה לביתו וכמובן שעם שיר ברקע.
“את חייבת להפסיק לשמוע את השירים המכוערים האלו” עידן אמר בתוך כל המצב המגושם שהוא היה שרוי בו והעלה לי חיוך “תגיד הטמטום שלך זה ככה ברגיל או סתם כי אתה שיכור?” לעגתי לו והוא התיישר בכיסא שלו “עוקצנית” הוא השיב עם חיוך ושתק.
“נוהגת סביר יחסית לאישה” הוא המשיך לומר את האמירות חסרות הפואנטה והדביליות שלו והחלטתי שהגיע הזמן להתנקם בו קצת-אז דפקתי ברקס חזק שהעיף אותו קדימה “משוגעת מה עובר עלייך?” הוא התעצבן וצחקתי בחזרה “טיפ ממני- אף פעם אל תתעסק עם אישה על הכביש” השבתי לו ויכולתי לראות איך מבעד לכעס שלו הוא מעלה חיוך קטן.

נכנסו לבית שלו ולא האמנתי למה שאני רואה, זה היה מדהים, הכל היה מפואר ומועצב ברמה הכי גבוה שיש- טפטים מסוגננים, ריהוט בצבעים לבן ושחור, קומה נוספת ומכשירים חדישים ביותר “וואו” קטן נפלט לי מהפה בזמן שהסתכלתי על הבית והוא צחק “טוב תודה שהבאת אותי אבל אני אסתדדר מכאן” הוא השיב והתקדם אל פנים הבית ואני מיד אחריו “אתה חושב אני סומכת עליך? לך למקלחת אני מחכה” השבתי וסגרתי את הדלת מאחוריי “את מוזמנת לבוא לסבן לי את הגב” הוא השתעשע והביך אותי מעט “אני אוותר” השבתי והתיישבתי בספה שלו.

“את רעבה?” עידן הבהיל אותי שחזר מחדרו לבוש במכנס ספורט קצר ובלי חולצה, עם שיער רטוב וריח מדהים ביותר… לא יכולתי להפסיק לבהות בו, הוא היה מדהים מכף רגל ועד ראש “אני הייתי יכול לקרוא לזה הטרדה מינית” הוא המשיך לצחוק והתקדם למטבח, המשפט שלו למעשה הוציא אותי מהמחשבות שעברו בראשי עליו ועל גופו היפה “טוב מקווה שזו הפעם האחרונה שנתראה” התעלמתי מדבריו ועמדתי ללכת, אבל הוא עצר אותי עם ידו “רגע את לא רעבה?” הוא שאל אותי כאילו קרא את מחשבותיי “אל תדאג, אני אלך לקנות לי איזה פיצה או משהו” המשכתי ללכת אבל הוא נעל את הדלת ומנע ממני לצאת “מה אתה עושה?” התעצבנתי מעט “אני אבשל לנו פסטה, מתאים?” הוא אמר והלך למטבח לבשל בלי שהחזרתי לו תשובה אפילו “אוקיי, דבר ראשון אתה עוד רעב אחרי הערב הזה? ודבר שני…תבשל? אתה בטוח שאין לך איזה שף פרטי פה בסביבה?” צחקתי והתקדמתי לשולחן האוכל הגבוה בעל כיסאות הבר “אז א’ כן, אני רעב- שתייה ומקלחת יוצרים בי רעב, וב’, אני לגמרי מבין את הטענה שלך לגבי השף, אבל אוכל זה כבר התחום שלי” הוא צחק והתחיל לבשל.
אני לא אשקר, הדרך שבה הוא עמד ובישל חצי לבוש עם הגוף היפה שלו הרשימה אותי, הוא היה כל כך סקסי.. רציתי לנשק כל אזור בגוף שלו וכעסתי על עצמי שאני חושבת את המחשבות המטופשות האלו.

עידן הגיש את האוכל לשולחן והכל היה נראה כל כך מדהים “אתה מפתיע” צחקתי והוא חייך אליי בחזרה את החיוך הכל כך יפה הזה.. בחיי שהוא גבר מטעה, אני לא יודעת איך לעכל אותו- מצד אחד הוא כל כך מקסים,חמוד ורומנטי, אבל מצד שני כל כך שחצן חוצפן ומפונק “נו תטעמי” הוא אמר בלחץ “מה שמת רעל או משהו?” השבתי והוא צחק ממני “נו” הוא האיץ בי “טוב תרגע” עניתי וטעמתי… זה היה פשוט אלוהי, לא האמנתי שהוא יכול להיות כל כך מוכשר, את העונג מהביס שהכנסתי לפה ניתן היה לראות בהבעת פנים שלי באותו הרגע “כן אני יודע, אני מלך” הוא שוב השתחצן והעפתי לעברו פסטה אחת לפנים “יש לך מזל שאני עייף אחרת הייתי מתנקם בך” הוא המשיך והצחיק אותי.
“אז מה? איך הגעת ללהיות מוסכניקית בימים וחיית לילה בלילות?” הוא התחיל לפתח שיחה עמוקה “לא יודעת… פשוט מאז שהייתי ילדה התעניינתי במכוניות, ידעתי הכל, היה לי פשוט גישה לתיקון והחלטתי שאני רוצה לעשות את זה… כשאני מצליחה לסדר משהו בכוחות עצמי- יש לי סיפוק שאי אפשר להסביר” אמרתי מלאת תשוקה בעיניים ויכולתי לראות איך הוא בוחן אותי, כאילו הוא באמת מקשיב ומאמין לכל מילה שלי “אני פשוט אוהבת עבודה קשה ובכלל להתקבל למוסך בתור אישה היה עבודה בפני עצמה, לא ויתרתי עד שהתקבלתי” המשכתי להקסים אותו בדבריי ויכולתי לראות זאת “אני מעריך אנשים שעובדים קשה כדי להשיג את המטרות שלהם” הוא ענה עם ניצוץ בעיניים “ואתה? איך הפכת לאיש עסקים כל כך דגול מוצלח?” התעניינתי בו בחזרה עם נימת צחוק קלה “בידיוק כמוך, עבודה קשה, נלחמתי כדי להקים עסק מוצלח בכוחות עצמי ולא להיות הבן של” הוא ענה ולמען האמת די התרשמתי ממנו, לא ידעתי שיש בו צד כל כך לא מפונק וכל כך עצמאי “טוב.. סוף סוף משהו טוב בך” לעגתי לו והוא החזיר לי זריקת פסטה לפנים.
“מה שכן חייב לשנות את הטעם הנוראי שלך במוזיקה”
“מה? איך אתה מעז? ביטלס, רולינג, אלטון ג’ון, קווין, אבבא, קאט סטיבנס, בון ג’ובי, בי ג’יז… יותר קלאסי מזה אין” השבתי ויכולתי לראות שהשמות האלו לא באמת אומרים לו כלום “אתה פשוט בור, מצטערת להגיד” השבתי והוא צחק “טוב יאלה, את עושה כלים?” הוא אמר כשסיימנו לאכול ושמנו את הכלים בכיור “אה ידעתי שהארוחה הזו לא תהיה בחינם” התלוצצתי איתו והוא צחק “לא, פשוט את הדבר הכי קרוב לעובדת שיש פה” הוא המשיך בצחוק המטופש שלו ולא האמנתי למה שהוא אמר “אתה חתיכת דביל” עניתי בכעס והתחלתי ללכת במהירות לכיוון הדלת “חכי רגע, מה יש לך?” הוא רדף אחרי ומנע ממני לצאת “אני פשוט לא מבינה למה אני כזו מטומטמת, הייתי צריכה לתת לך להשאר שם לבד שתוי” השבתי לו ושוב ניסתי לצאת אבל שוב הוא מנע זאת ממני “חכי רגע אני רק צחקתי” הוא ניסה להגן על עצמו, אבל לא יכולתי להאמין לו, זה גם ככה היה נראה חשוד מידיי שהגבר השחצן הזה, שיש לו הכל יהיה גם נחמד כלפיי אחריי ההכרות הלא נעימה שלנו “ברור שרק צחקת… אתה חתיכת מטומטם זה מה שאתה, מה אתה מבין מהחיים שלך בכלל?” זעמתי ויצאתי מהבית שלו עם טריקת דלת

TE ENCONTRÉ- פרק 4 🦋
דרוג הסיפור 5 | 2 מדרגים

תגובות (0)

הוספת תגובה - היה הראשון להגיב!
התחבר עכשיו בכדי להוסיף תגובה
12 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך