TE ENCONTRÉ- פרק 8 🦋

\ • פרק 8 • /
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
"המוות אינו הדבר הגרוע ביותר שיכול לקרות לאדם." -אפלטון-
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~

עידן》》
"אתה יכול למסור לגפן שמחפשים אותה?" אמרתי לאחד המוסכניקים תוך כדי שהתנקתי מהאבק והלכלוך שהצטבר על החליפה שלי. חיכיתי שם כמו דביל עם חליפה יוקרתית באמצע המקום המסריח הזה, אנשים חולפים על פניי ולא מצליחים להבין את הקשר.
פתאום היא הגיעה, היא לבשה גופייה בטן לבנה וסרבל שחור מעלייה …אפילו זה היה בול למידות שלה וישב עליה בצורה כל כך יפה
"היי" אמרתי לה עם חיוך "היי" היא השיבה כלפיי בקור "מה אתה עושה פה?" היא המשיכה ויכולתי לראות כעס בפנים שלה "באתי לבקר" ניסיתי להקליל את האווירה וזה לא ממש צלח לי "באת לבקר? זה מוסך לא בית חולים אתה יודע" היא התחילה להתעצבן יותר "למה את חייבת להיות כזו שלילית?" התחלתי לכעוס ולא ידעתי איך אני מגלה אם היא יודעת עליי ועל הפקידה שלי "מה אתה רוצה ממני עידן?" היא התחילה להשמע מעויפת "לא רוצה ממך כלום, פשוט תפסיקי להיות כזו תינוקת ואם יש לך משהו להגיד תגידי" זעמתי עליה והיא התחילה לצחוק "לי אין מה להגיד, אבל אולי לפקידה שלך יש מה להגיד, נראה שהשארת לה טעם של עוד" היא רמזה לי לגבי מה שקרה והבנתי שהיא פשוט ראתה את הסיטואציה "וואלה" אמרתי והיא שילבה את ידייה "וואלה וואלה, עכשיו לך, אני לעומתך לא אוהבת לעשות דברים אחרים בזמן העבודה" היא המשיכה בעקיצות המעצבנות שלה "אני לא מבין ממה את מתעצבנת? באיזה זכות בכלל?" כעסתי עליה "אתמול באתי אלייך ואת לא רצית איתי כלום אז.." התחלתי להגיד והיא קטעה אותי "אז פשוט עברת לבחורה הבאה שהייתה לך בדרך, לגטימי" היא המשיכה בציניות המתסכלת שלה ומשהו בי הסכים עם דבריה, זה באמת משהו שאני נוהג לעשות כדי להקל על עצמי לעבור מדבר לדבר ולהתייחס להכל כמטרה "כן, זה מה שקרה, אני לא חייב לך כלום, את לא הבת זוג שלי ואת גם לא תהיי" הרמתי את קולי עליה ויכולתי לראות איך היא מעט נפגעת ובולעת את הרוק בגרונה "מי רוצה להיות הבת זוג של סטוציונר כמוך? אתה אומר שאני ילדה קטנה ולא החלטית? אל תצחיק אותי, תלמד לבחור אתה קודם" היא המשיכה להגיד "אני לא מבין איך אני חוזר על פעם על הטעות הזו של לבוא ולנסות לדבר איתך, את בזבוז זמן מוחלט" תקפתי אותה "אתה צודק, זה באמת טעות וגם אתה טעות שהאנושות לצערה קיבלה -תמסור לאמא שלך שיצא לה ילד פח" היא השיבה כשכבר הייתי בדרכי החוצה, אבל מהמילים האלו לא יכולתי להתעלם, חזרתי אליה ואחזתי אותה חזק מהיד "תעליבי אותי כמה שאת רוצה, זה לא מזיז לי, אבל אם עוד פעם אחת תדברי על איך שגדלתי ועל אמא שלי- אני באופן אישי אדאג שתסבלי" עניתי לה עם מבט רצחני בעיניים שהיא ללא ספק חששה ממנו.

גפן》》
{כעבור שלושה שבועות}
היו לי שלושה שבועות ארוכים וטובים, היה לי שקט נפשי- לא נתקלתי בעידן המטומטם הזה ולא הייתי צריכה להיות שקועה יותר מידיי במחשבות עליו..אני ואח שלי השלמנו וסידרנו את העניינים בינינו-הוא התחיל להשלים עם העובדה שאני לא האחות הקטנה שלו יותר. בעבודה קיבלתי חופשה קצרה מהבוס שלי כמתנה לכבוד היום הולדת שלי שהיא מחר… ואני כרגע מנסה למצוא כיוון חדש ומעניין בחיים שלי.
הגעתי למרכז קניות בעיר כדי לקנות לי בגד יפה, אח שלי רוצה לערוך בבר שלו מסיבת יום הולדת עבורי ולמרות שאני לא אוהבת את כל זה והעדפתי לחגוג בדרך אחרת, אני לא מוכנה לחגוג יום הולדת בלעדיו, זה חשוב לי יותר מידי.
החניתי את הרכב במקביל למדרכה ועמדתי לצאת, אבל בידיוק קיבלתי הודעה בטלפון מאחי- מין תמונות מצחיקות שהוא מצא מהילדות שלנו אז נשארתי ברכב והתחלתי לצחוק לי למראה התמונות… אחרי חמש דקות הרגשתי דפיקה ברכב מאחור, לא הבנתי מה קורה… יצאתי מהר מהחנייה וראיתי שרכב שהחנה מאחוריי דפק לי את האוטו, התקדמתי לרכב ההוא טעונה בכעס ובשנייה שעמדתי להגיד משהו נעצרתי
"אתה?" שאלתי כשראיתי את עידן "מה אתה עושה? אתה לא יודע לנהוג? תראה מה עשית לרכב שלי" התעצבנתי עליו והוא יצא עצבני בידיוק כמוני "אני לא יודע לנהוג? את לא יודעת להחנות מה עובר עלייך?!" הוא התעצבן בחזרה ואני צחקתי למשמע החוצפה שלו "אין לך בושה, כל החלק האחורי של האוטו שלי הלך בגללך" זעמתי עליו "את פשוט החנת חרא ואין פלא, מתאים לאישה כמוך" הוא ענה בשובינסטיות ופה התחלתי לרתוח מרוב זעם "מי אתה חושב שאתה חתיכת אפס?! אני יודעת לנהוג והרבה יותר טוב ממך" זעמתי עליו באמצע הכביש ויכולתי לראות מבטים מסוקרנים מאנשים חטטנים שעמדו מסביבינו "כן רואים שאת יודעת"
"אתה פשוט דפוק ובלתי נסבל, איך המשפחה שלך סובלת ילד כמוך?!" המשכתי לכעוס והוא שוב אחז לי ביד, בידיוק כמו באותו היום במוסך כשהוא התחרפן
"אמרתי לך כבר פעם אחת, אל תדברי עליי או על המשפחה שלי כי אני באמת אהרוס אותך חתיכת משוגעת" הוא השיב והלך משם במהירות.

עידן》》
הגעתי לבית ונכנסתי להתקלח ולאכול, היו בגוף שלי כל כך הרבה עצבים על הילדה הקטנה והמעצבנת הזו… אני מוכן להתמודד עם כל מה שהיא תגיד עליי אבל כשהיא מדברת על המשפחה שלי אני מתחרפן, היא לא יודעת שום דבר על הילדות שלי ומה שעברתי, מי שם אותה לשפוט את חיי ככה?!
במהלך כל היום התנתקתי מהכל, לא רציתי לשמוע מאבא שלי, מחברים שלי או מהעבודה שלי, אכלתי התקלחתי וישנתי- רציתי שקט שכבר הרבה זמן לא היה לי …אבל בתוך כל השקט הזה היא שוב עלתה לי לראש, למה זה קורה? למה אני לא מפסיק לחשוב עליה למרות שהיא לא מפסיקה להשפיל אותי ולריב אותי? מה היא גורמת לי להרגיש שאני ככה מתפגר לאט לאט?
"בוקר טוב יעצלן" רועי הופיע משום מקום בחדר שלי
"מה אתה עושה פה?" עניתי מתוך שינה
"מעיר אותך לעבודה, השעה כבר 10 בבוקר ואתה עדיין במיטה וכל העולם מחפש אותך, מה עובר עלייך" הוא אמר לי והקפיץ אותי מהמיטה "מה 10 בבוקר?" נבהלתי וקפצתי מיד מהמיטה, התלבשתי מהר ושטפתי פנים "מה חגגת אתמול?" רועי צחק והלוואי זה היה ככה, אם הוא רק היה יודע שהסיבה האמיתית למצב רוח שלי זו גפן הוא בטח היה צוחק
"טוב בוא נקפוץ לבית קפה, נשב לאיזה ארוחת בוקר" הוא אמר והצחיק אותי "היית מת, אני חייב לטוס לעבודה אם אתה רוצה נלך לצהריים" השבתי לו אחרי ששמתי את החליפה עליי ואספתי את המפתחות "איזה צהריים נראה לך; אני חייב לשמור מקום בבטן למסיבה בערב" הוא השיב ונכנס איתי לאוטו "איזה מסיבה?" שאלתי לא מבין "מה אתה לא יודע? בבר הזה, אז אח של גפן עושה לה מסיבת יום הולדת-הבנתי הולך להיות הרבה שתייה ואוכל טוב בחינם" הוא התחיל לספר והופתעתי, לא היה לי מושג שזה היומלדת של המשוגעת הזו..הייתי מת לשלוח לה פרחים עכשיו ולאחל לה מזל טוב, אבל כל כך זעמתי עלייה שהדבר היחידי שהראש החולני שלי חשב עליו זה איך להתנקם בה ביום הולדת שלה "סבבה, תשיג לנו איזה שתי בחורות שוות שיבואו איתנו ונתראה שם" עניתי מרוצה מעצמי, רציתי להרוס לה את היום הולדת, לגרום לה להתחרט על איך שהיא דיברה אליי.

"יאלה מוכנים?" שי שאל אותי ואת רועי "חכה דקה יחופר" התעצבנתי עליו שכפתרתי את החולצה הלבנה שלי "למה בעצם אני נוהג?" שי שאל ואנחנו צחקנו "כי אתה הנהג תורן וסתום את הפה, תגיד תודה שהבאתי לך את הרכב שלי בכלל" השבתי לו ונכנסו לרכב "נו ומה התכנון שלך?" רועי שאל בצחוק כאילו הכיר אותי "בתור התחלה להנות, ואחר כך לגרום לגפן הזו לבוא לבקש סליחה על ארבע" השבתי ברשעות והוא צחק "אני חושב שאתה מגזים, הגפן הזו אחלה בעיניי" שי ניסה להגן עליה מה שעצבן אותי במיוחד "אז לך תתחיל אותה" השבתי לו והוא שתק… משהו בי הרגיש כאילו הוא באמת מעונין בה, אבל ניסיתי להשתיק את המחשבה הזו ששיגעה אותי לא פחות מגפן בעצמה.
נכנסו למסיבה, כל אחד עם בחורה משלו, אליי הייתה צמודה בלונדינית שווה וגבוה במיוחד- הדבר היחידי שרציתי זה לעקור לגפן את העיניים מהמקום. נכנסו לבר והוא היה מפוצץ, התחילו השירים הטובים ולקחתי את דנה-הבחורה שלי לרקוד יחד והבאתי לנו לשתות, חיכיתי בקוצר רוח לרגע שבו אני אראה את גפן והיא תראה אותי "כולם להקשיב אליי" דניאל המנהל של הבר אמר במיקרופון מעמדת הדיג'יי "תכף מלכת היום הולדת תכנס והיא לא מודעת להפתעה שעומדת להיות לה, תריעו לה בשנייה שהיא נכנסת" הוא אמר והפעיל שיר לטיני ישן ודי מכוער, שאני כמעט בטוח שזה שיר שגפן אוהבת. אחרי כמה דקות היא נכנסה וכולם צעקו לה "הפתעה" והשיר המשיך להתנגן..הדבר הראשון שעלה לי זה חיוך, היא הייתה מדהימה פשוט, השיער הארוך שלה היה פזור ומסודר כל כך יפה, היא לבשה חצאית ג'ינס וגופיית בטן לבנה- זה לא היה שיא האופנה, אבל זה ישב עליה כאילו היא המציאה אופנה חדשה. היא הייתה מדהימה, מלא חיבקו אותה ונישקו אותה ובשנייה שהיא נכנסה היא הפכה לרקדנית הכי בולטת ברחבה "היי מה יש?" דנה שאלה אותי כשהבטתי על גפן "כלום יאלה עוד שתייה?" ניסיתי להתאפס ולחזור למציאות