מגוננת

לאסתםמישהי 13/03/2017 471 צפיות 15 תגובות

הן ישבו במרפסת באותו יום שמשי. זה היה מקום טוב בשבילן להירגע. הבחורה ישבה על כיסא עם משענת נמוכה ואחותה הקטנה ישבה על הרצפה, מתענגת על הקרירות הנעימה של המרצפות.
שתי ציפורים ממין זכר נחתו על מעקה המרפסת. האחות הקטנה צָוְוחָה צְוָוחָה דקה למראם ומיד הם עפו.
“לא, חמודה, אל תפחידי אותם. תנסי להתחבר אליהם, ככה.” אמרה הגדולה והדגימה איך למשוך אותם בחזרה למרפסת. היא לקחה פיסות לחם קטנות, פיררה אותן לפירורים ופיזרה על המעקה. כאשר קלטו הציפורים את האוכל שמחכה להם, הם שבו.
“הנה, את רואה? עכשיו הם לידינו וכולנו יכולים להיות חברים.” אמרה הבחורה.
האחות הקטנה התבוננה בציפורים בעניין רב. “הם יכולים להתקרב עוד? הם נחמדים.”
“כמובן. אם תשימי את הלחם על כף היד הם יאכלו משם.” אמרה, וכך אחותה עשתה. הציפורים באמת אכלו מכף ידה, ובהתלהבות.
עכשיו הקטנה צווחה משמחה למראם על היד. “הם כאלה מתוקים!”
עוד שני ציפורים הצטרפו, הפעם אחד ממין זכר והשנייה נקבה. הזכר, כמו השניים הראשונים, אכל בזללנות את פירורי הלחם. הנקבה לעומתם, הסתפקה בפירורים הפזורים על המעקה.
האחות הקטנה הסתכלה בפליאה בנקבה החששנית. “למה היא לא אוכלת מהיד שלי? איזו טיפשה!”
“לא ולא, חמודה. דווקא הנקבה הזו חכמה משלושת האחרים; הם לא חושבים לעומק לפני שהם אוכלים, יש בהם רק תאווה. הנקבה החכמה הזו נזהרת תמיד מפני סכנות. גם כשהן נראות נחמדות וטובות כמו האוכל שאנו מביאות לה, היא שקולה וחוששת – כי מי נשאר בקן כשהיא הולכת? הגוזלים שלה. ואמא צריכה לדאוג לילדים שלה הכי הכי טוב שהיא יכולה. מבינה?” היא אמרה, ואת הסוף גמרה באטיות מופרזת ובעיניים פרועות.
הקטנה חשבה לכמה רגעים. “אני רוצה להיות כמוה, אמא טובה.”
הגדולה נאנחה בליבה וחייכה. “אבל את לא תצטרכי להיות אמא טובה לאף אחד. את תמיד תהיי הילדה החמודה והאחות המתוקה – שלי.”

מגוננת
דרג את הסיפור

תגובות (15)

אני חושב שזה נפלא ומופלא ויפה. והציפורים שלך מדהימות

13/03/2017 10:09

    יאא תודההה!
    התגובה הכי יפה שלך עד כה

    13/03/2017 10:25

סיפור חמודד. כשהייתי קטנה וחסרת דאגות תמיד רציתי שציפורים יאכלו לי מהידד

13/03/2017 11:02

לשאלתך, נכון לומר בפעם השנייה “שתי ציפורים” כשמדובר על אחד זכר ואחת נקבה. קטע נחמד.

13/03/2017 11:49

הפנתרררר עדיין לא מאוחר ;)
סטולן הרט (אינלי כח לאנגלית), תודה.

13/03/2017 12:10

נחמד מאוד.

13/03/2017 13:42

    תודה

    13/03/2017 17:40

אני מבינה שאמור להיות כאן מוסר השכל, אבל אני לא מצליחה לעלות עליו. נכון שאמהות הן בדרך כלל אלה שלוקחות חלק גדול יותר בטיפול בילדים, אבל יש הרבה משפחות שבהן האבות הם הדומיננטים בקשר לחינוך הילדים, שמירה וטיפול בהם.

13/03/2017 18:57

כתוב טוב, מרגיש חסר פואנטה אבל

13/03/2017 19:13

תודה גורן, אני מסכימה איתך בהחלט. האמת שהקטע הזה הוא יותר נגד האמא… איך היא צריכה להיות – בניגוד למציאות.
אוליב, תודה גם לך. זו לא בדיוק פואנטה… יותר מידע על היחסים הבין-אישיים של הנערה לילדה וביניהן לסביבה. אני חושבת שלא הדגשתי את זה מספיק :\

13/03/2017 23:00

“שתי ציפורים ממין זכר” או “שני בני-ציפור”. ‘ציפור’ תמיד בנקבה.
לאורך כל הסיפור, התייחסת לזכרותם של בני-הציפור, אך ברוב המקרים לא היתה לכך הצדקה.
“נסי” בלשון ציווי. “תנסי” בלשון עתיד, שאינה תואמת את המשפט.
“חכמה משלושת הזכרים” או “חכמה משלושת האחרים”, למשפט תקני יש מושא אחד לכל היותר.
אחרי “מפני סכנות” יבוא פסיק, ולאחר “שאנו (מביאות)[נותנות] לה” תבוא נקודה.
“וחייכה” ללא ההמשך, או “כשחיוך מרוח על פרצופה”.

סיום מפתיע, בסגנון הראל שטיין (צמרמורת, שעה מכושפת).

הזכרים בדרך-כלל ממוקדי מטרה, בהזניחם השלכות סביבתיות. הנקבות מסוגלות לחשוב על יותר מדבר אחד בו-זמנית, מה שמאפשר להן להימנע מסכנות.

גורן- הסיפור לא התייחס לשוויון המגדרי בתחומי העשייה, אלא לחוסר השוויון המגדרי בתחום החשיבה. מוחות שונים חושבים אחרת.
מוסר ההשכל- יש להביט שמאלה, ימינה, ושוב שמאלה, בטרם נחצה את הכביש.

תנו לחיות!! חיות.

16/03/2017 16:48

    תודה רבה לך.
    סוף סוף מישהו החלטי לגבי הציפורים האלה! כל אחד אמר לי משהו שונה…
    היה לי חשוב לומר שהן זכרים (זה עדיין לא מסתדר לי בראש).
    “תנסי” בגלל שהיא ילדה ובגלל שזה סגנון דיבור. בשיחות אני לא מקפידה על שפה מדוקדקת וגבוהה, כי, אתה יודע, זה דיבור רחוב.
    לגבי הפיסוק – סגנון אישי שאני לא משנה.
    תודה על ההתייחסות ^^ תבוא יותר :)

    16/03/2017 17:07

    “הם” – זכרים, “הציפורים” – נקבות.

    17/03/2017 01:19

יא, איזה חמוד זה :) זה יכל להתאים גם לקטגורית סיפורים עם מוסר השכל או סיפורים קצרים. זה יהיה סיפור ילדים נהדר, רק חסר כמה ציורים ; )

22/03/2017 08:34

    תודה רבה
    בראש שלי הסיפור יותר אפל אבל כנראה שלא הצלחתי להעביר את מה שרציתי… לא סיפור מוצלח.

    24/03/2017 12:37
3 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך