גניבת זהות

דורון לא היה בארץ כשנתיים, נסע ללמודים וכחזר חשכו עיניו. משטרת הגבולות עטה עליו כאילו היה פושע מועד.
דורון נבהל: "מה עשיתי? שנתיים לא הייתי כאן וכל אני מתקבל? שירתתי בצבא, שילמתי מסים, לא פשעתי ולא גנבתי."
השוטרים לא הרפו ממנו ודורון ישב במעצר על לא עוול בכפיו, הוא ביקש עו"ד מההגנה הצבורית כדי שייצג אותו.
דורון סיפר לו את סיפורו: "היה לי חשבון בנק בעיר מגורי, החשבון היה פתוח אמנם אך לא היה בו מינוס. כעת באים לתבוע אותי על חובות שלא אני יצרתי אותם, קרוב לודאי שנגנבו לי כרטיס האשראי ותעודת הזהות. הגנבים ניצלו את זהותי הגנובה לטובתם, פתחו חשבון בנק על שמי , חגגו והחובות תפחו."
דורון היה החשוד ובעצם היה הקרבן. העו"ד תבע את הבנק בו התנהל החשבון, על רשלנות וחוסר תשומת לב. אחרי דין ודברים הוכחה חפותו של דורון "חובותיו" נמחקו וזכה לפיצוי על הנזק שנגרם לו. מאז אותה פרשב שומר דורון על כרטיסיו המזהים מכל משמר.