עוד חלק מהחיים שלי XD

גשם ביום שישי בשנה שעברה..

07/01/2013 660 צפיות 6 תגובות
עוד חלק מהחיים שלי XD

אני יוצאת מהמבנה של השכבה שלי למבול שוטף. וכמובן ששכחתי מטרייה. כולם רצו עם המטריות שלהם החוצה, וחלק נשארו בתוך המבנה.
“שיט, אני לא מאמינה ששחכתי מטרייה, אין לי ממי לבקש ו.. ” אני מפיקה לסיים ורואה חברה של אחותי עם אמא שלה. ויש להם 2 מטריות! לא יאמן איזה מזל יש לי…
“שקקקקקדדד!!!!!!!” אני צורחת, ויוצאת החוצה תוך כדי “בבקשה אני יכולה להשאיל ממך את המטרייה??” אני שואלת כמעט בהתחנפות ונרטבת עוד. “כן בטח” אומרת אמא שלה.
לקחתי מטרייה וברחתי. אה, ואני אזכיר שהיא מהמטריות המתקפלות האלה. אני יוצאת מביית הספר עם עוד נחיל של ילדים. אה ושחכתי להזכיר שלא הייה לי מעיל?, כן אני חכמה ברמות מטורפות.

הרוח מתחילה להתחזק. נחלים זורמים ברחובות ומרטיבות לי את המגפיים לגמרי, אני מנסה ללכת על קצות האצבעות וכואב לי. הרוח מתחזקת עוד יותר והמטרייה מתהפכת וחוזרת שוב לצורתה המקורית. ומתקפלת, ונפתחת, ושוב מתקפלת, והרוח מתחזקת עוד יותר ועפים לי חלקים מהמטרייה. זה בקושי מצליח להגן על הפנים שלי, ואני ממש ממש ממש לא רוצה לדעת מה אמא תאמר שאני אגיע הבייתה. ביינתיים המים זורמים כמו נהר הירדן, הטיפות של הגשם הופכות לברד שמכה בי בקור ואני עם טייץ וג’קט, שהופכים לכהים יותר מרגע לרגע…
איפה המטרייה של איקאה כשצריכים אותה?!?!

גשם ביום שישי בשנה שעברה..
דרג את הסיפור

תגובות (6)

חחחחחחחחחחחחחחחחחחחח XD
איזה הורסתתת

07/01/2013 13:45

אני יודעת זה פשוט עצוב XD

07/01/2013 13:48

היי יעלוש אין מצב שבמהלך החורף שוכחים לקחת מטריה, שוכחים לקחת מעיל ונרטבים עד לשד העצמות ככה זה כל שנה אז למה אנחנו לא לומדים לקח? כי ככה זה חייבים להתרטב.

הכתיבה שלך כל כך מהממת תמשיכי לכתוב בתודה ממני באהבה בקי ♥♥♥

08/01/2013 00:55

חחחחחחחחחחחחחחחחח תודה בקי :)

08/01/2013 04:55

חחחחחחח קרעת XD

08/01/2013 04:59

חח תודה D:

08/01/2013 07:29
2 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך