הקולות שלו
הוא חשב שזה יעשה הכל פשוט יותר.
הוא חשב שזה יגרום להכל לעצור.
הוא חשב שזה יגרום לו להרגיש את התחושה שלה הוא חיכה יותר מהכל.
או שזה לפחות מה שאותם אנשים מהשכונה השבורה אמרו לו.
היא יודע שזה הופך להיות קשה יותר ברגע שזה לא בדם שלו יותר.
הוא יודע שזה גורם להכל לעצור רק לכמה שעות.
הוא יודע שזה גורם לו להרגיש דברים שהוא מצטער עליהם ברגע שהוא קם בבוקר ולא מצליח למצוא את הבגדים שלו באמצע הרחוב המלוכלך.
אבל זה יותר טוב מדיכאון מוחלט הוא אומר לעצמו.
הוא יחשוב שזה יותר מידי מאוחר לנסות משהו חדש.
הוא יחשוב שזאת הדרך היחידה שיש לו לעצור את את הבלגן בחייו.
הוא יחשוב שרק ברגע שהוא לא ישאיר אף לא שקל בכיסו, הוא יגיע לטופ שלו.
או זה לפחות מה שיאמרו לו הקולות במוחו.
אבל ברגע שהקולות האלה יחליטו להפסיק, הוא ישכב על המדרכה בלי אוויר שיתן לו את ההזדמנות לשנות את החיים.
תגובות (5)
הרבה פעמים אני מוצאת את עצמי בלי שום מושג מה לחשוב על הקטעים שלך.
האחד הזה קצת בלבל אותי. כלומר, מן מדובר על התמכרות מסוימת (סמים? אלכוהול? אחר?), אבל בקטעים מהסוג הזה אני תמיד מוצאת את עצמי שואלת – איך? איך האדם הגיע למצב הזה מלכתחילה?
כאן יש לי קצה חוט: "האנשים מהשכונה השבורה". אולי כולם שם כאלה. אולי זה המקום שהביא אותו למצב הזה.
השאלה השנייה שלי, וגם עליה יש לי תשובה חלקית, היא: האם הוא עתיד לצאת מזה?
חוששתני שלא. הסיום מרגיש לי מאוד מוחלט. הוא עומד להוציא על מה שזה לא יהיה את כל הכסף שאין לו ולהישאר חסר כל ברחוב. אולי אז הוא יבין את מצבו. אולי אז הוא יחליט לעשות עם זה משהו. אולי זה יהיה מאוחר מדי.
קטע קודר ביותר ועם זאת מקסים במובן מסוים :)
קןדם כל? התגובות שלך תמיד כל כך משמחות אותי! את חושבת על הקטעים האלה ומפענחת אותם בדיוק בדרך שאני רוצה שיעשו וזה מרגש אותי מאוד.
אכן מדובר בהתמכרות, הכוונה שלי הייתה לסמים, ניסיתי להבהיר את זה דרך המשפט "הוא יודע שזה הופך להיות קשה יותר ברגע שזה לא בדם שלו יותר". המחשבה שלך על זה שכל הסביבה שלו כזאת היא בהחלט משהו שהתכוונתי אליו במשפט הזה, אבל לא רק. אני לא מבינה גדולה בסמים, אני מסתמכת בנושאים האלה בעיקר מסיפורים שאני שומעת בכל מיני פלטפורמות וזאת הייתה גם אחת הסיבות שהקטע הזה ישב די הרבה זמן במגירה וקצת חששתי לפרסם אותו. אבל ממה ששמעתי הרבה מאוד אנשים מדרדרים לסמים גם בגלל הסביבה שלהם אבל גם מתוך מקום של בריחה. אנשים רוצים לברוח מהחיים שלהם ומהדיכרון שלהם ולהרגיש שמחה גם אם זה רק לכמה שעות. וזה מה שניסיתי להעביר כאן. בחור בדכאון שנימצא בסביבה שבה כולם פועלים בדרך הזאת ברגע שהם נמצאים במצב דומה לשל הדמות הראשית כאן, אז הוא מטבעו הדרדר לזה גם. לגבי הסוף, יכול להיות שזאת בהחלט לא הייתה הדרך הנכונה לסיים את זה אבל הרגשתי שזה הדבר הנכון. ההסבר היחידי שיש לי חוץ מ, ככה הרגשתי, הוא שהדמות שדמיינתי בראש הייתה בחור שנמצא במצב שהדרך המלטות היחידה שהוא רואה היא סמים לא משנה כמה חרא הוא מרגיש לגבי זה ולמרות החששות שהיו לו והתהיות האלה. אפשר אולי גם לראות את הפיסקה הזאת כעתיד אפשרי. מה יקרה לדמות אם הוא באמת ימשיך בדרך הזאת ולא בהכרח דבר שיקרה בוודאות, מה שאת מעדיפה.
אני ממש ממש מודה לך על התגובה שלך את מחממת לי את הלב ואני מאוד שמחה שיש אנשים באתר הזה שרואים את הדברים שאני כותבת בדרך הזאת ומעריכים אותה❤
מצטערת על שגיאות ההקלדה והסימן שאלה הלא קשור. אני כותבת דרך הטלפון שלי תוך כדי תנועה.
סיפור מטלטל! אני מבינה, גם משרשור התגובות כאן, שמדובר בהתמכרות לסמים, אבל זה ממש לא משנה. יש כאן תהום, תחתית תהום, וזה הסיפור, בעיניי. הוא מגיע לתחתית ומחפש שם שקט וז עולה השאלה של הלמה – למה הוא שם? זה משאיר לדמיון ליצור את ההתחלה של הסיפור.
אהבתי (-:
איזו תגובה מדהימה, חבל לי שלא ראיתי אותה מוקדם יותר. אני כל כך שמחה שקיבלת את האווירה שניסיתי להעביר בקטע הזה זה משמח אותי בטרוף. אני מתה על זה שאת מחפשת להשתמש בדמיון שלך כדי להשלים את הסיפור כי זה דבר שאני מאוד אוהבת ומנסה שהקוראים יעשו כשאני מעלה את הקטעים שלי לכאן. את מדהימה אני מודה לך מאוד על התוגבה הזאת.