זהות חצויה

15/08/2019 39 צפיות אין תגובות

רעש, אש ותימרות עשן. הכל שחור , הירוק והכחול נעלמו.
מטוס של חיל האוויר הישראלי נפגע בדרום לבנון. הלבנונים בדקו את המטוס הפגוע והניחו שהטייס והנווט נהרגו. אבל לא… הטייס ארנון שכב נטול כוחות והיה נראה כמת.
הלבנונים עזבו את השטח. ארנון התעורר מעלפונו פצוע וחבול כולו, החל לזחול בבוץ ובדרך לא דרך הגיע לכפר קטן.
ארנון חשב: “אני מקווה שה”מוסד” ימצאו אותי ויחזירו אותי לארץ. מה יש לי פה? לא כך היה הדבר.
התפלא: איך זה שלא מתעניינים בי אולי חושבים שמַתִּי”.
ארנון החבול והפצוע מצא מקלט בבית בכפר, עזר בעבודות השדה ולא הפסיק לחשוב מה יהיה? שכחו אותי? אני טייס קרב בחיל האוויר הישראלי, מלח הארץ. הוא סיגל לעצמו את השפה הערבית בעגה לבנונית ונשאר בכפר.
שם עבד בשדות והקים משפחה, כל פעם שראה מטוס נחמץ לבו בקרבו. הוא זכר כל הזמן מי הוא היה ואיך זהותו התחלפה בכורח הנסיבות. מעולם לא שכח מה קרה לו ואיך שהותו השתנתה.
השנים חלפו וכל פעם מישהו במוסד בדק את הפרשה ואיש לא העלה בדעתו שארנון חי בלבנון בזהות אחרת שלא חלם עליה מימיו.

זהות חצויה
דרג את הסיפור

תגובות (0)

הוספת תגובה - היה הראשון להגיב!
התחבר עכשיו בכדי להוסיף תגובה
2 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך