פרק מרגש אה?

חיים בלי משפחה/פרק 6

24/06/2013 494 צפיות 2 תגובות
פרק מרגש אה?

אחרי שהוא ישב לאכול,חשבתי לעצמי…אמא שכל כך דאגה לנו! המשאלה שלה בטח הייתה לתת לנו חיים הרבה יותר טובים,אבל..לא הצלחתי לתת אותם לבן,הוא חיי בבית קטן ובקושי יש לנו מה לאכול! ילד קטן מה הוא מבין.
“כיף לך?” שאלתי אותו כשהוא משחק במשחק היחיד שלו.
“כן” אמר
“בטוח?”שאלתי
“כן,מה קרה?” אמר
“כלום” אמרתי. אחרי ששיחקנו בפאזל השארתי אותו שוב לבד בבית,אם הוא היה בבית הספר,זה היה יותר נוח..
“היי” אמרתי כשנכנסתי לחנות
“היי נטלי,הגעת בידיוק בזמן,אממ תסדרי פה דקה אני עם לקוחה ואני כבר באה” אמרה לי,והיא לא הייתה עם לקוחה,היא הייתה עם שלוש…מסכנה כמה סבלנות יש לאישה הזאת?
סידרתי את המדפים ניקיתי אותם והנחתי בחזרה את הצעצועים.
טיטאתי את החנות.. “סורי,פשוט הלקוחה הזאת..”
“זה בסדר” אמרתי,אני מבינה אותה
“אוקי,ואוו את ניקית?”שאלה
“כן,לא רציתי לשרוף את הזמן אז ניקיתי,ויש לי שאלה,יש לך חלון ראווה למה את לא משתמשת בו,למשל תסדרי פה את הצעצועים שהאנשים שיבואו יראו אותם” אמרתי לה
“ואוו,אממ לא חשבתי על זה” אמרה
“אז את רוצה שאני יסדר?” שאלתי
“אים בא לך,ואוו כבר אמרו לך שאת גאונה?”אמרה והלכה
“לא,לא ממש” לחשתי,בנתיים אני העפתי את כל הצעצים לצד השני וטיטאתי את המקום ואז שמתי אותם בצורה יפה שככה רואים כל דבר,ולקחתי שולחן יפה,ניקיתי אותו והנחתי מעליו כמה ממתקים וחטיפים וזה היה מושלם
“את עשית את כל זה?”שאלה
“אממ,כן למה?”שאלתי בחזרה
“זה יפה,ואוו לא ראיתי שהחנות כל כך גדולה” אמרה בהתרגשות
“חחח,קסם אישי” אמרתי בציחקוק
“טוב אז את אוהבת,המבורגר?”שאלה
“בוודאי” אמרתי,ישבנו על יד החנות ואכלנו..חא רציתי להיראות כמו חזירה אז אכלתי לאט…
“אני יכולה להגיד לך משהו?”שאלתי
“כן ברור” אמרה
“יש לי בעיה,אני לבד עם אח שלי,אני בעצם אנחנו ברחנו מין הבית,אמא שלי מתה ו..אבא שלי הוא..איך אפשר להגיד? בחור קשוח! ואני עכשיו חיה עם אח שלי בבית הזה” אמרתי והצבעתי על אותו בית שבו אנחנו גרים.
“הוא רק בן שמונה,ו..קיוויתי שאולי תתני לי,מקדמה,לא הרבה,פשוט הוא אף פעם לא אוכל טוב ו..” נשברתי, דמעות קטנות זלגו על הלחי שלי
“ברור שאני יכולה” קטעה אותי
“באמת?” אמרתי
“ברור,כמה את רוצה?”שאלה
“מאה חמישים זה יהיה טוב,ובאמת שאני לא צריכה יותר” אמרתי לה
“אוקי” אמרה והתחילה לספור שטרות של מתאים “בבקשה” אמרה והושיטה לי
“כמה הבאת לי?”שאלתי
“אלף” אמרה
“את משוגעת,זאמת שאני לא צריכה” אמרתי
“את צריכה,אני מתחננת שתיקחי את זה ממני” אמרה
“אני לא יכולה”אמרתי
“את יכולה,עכשיו לכי תכיני ארוחה לאח שלך,הוא מחכה לך”אמרה בחיוך
“יאוו תודה”אמרתי לה וחיבקתי אותה,רצתי מהר לבית ודפקתי על הדלת…

חיים בלי משפחה/פרק 6
דרג את הסיפור

תגובות (2)

כןן פרק מרגש
תמשיכייייי דחוף

24/06/2013 08:29

כן תמשיכיייימקווה שתקראי את הסיפור שליי

24/06/2013 08:36
4 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך