יד

כותבת122 03/11/2021 76 צפיות תגובה אחת

אני עומדת על הקצה
מתנדנדת
הלוך ושוב
הרגליים שלי כל כך רועדות
שאני לא מצליחה להסתכל
לאן אני הולכת
הכל מתבלגן לי בראש
מנסה ללכת ישר
ואתה מאחוריי
אבוד
עם ראש למטה
לא מסכים לתת לי להחזיק לך
את היד
ואנחנו הולכים
מסוחררים
אבודים
ואני יודעת
שרק אם תעצור
רק לרגע
ותראה לעצמך את הדרך
ותחזיק לי את היד
נצליח לשרוד.

יד
דרוג הסיפור 5 | 2 מדרגים

תגובות (1)

יש משהו מאוד מושך ומיוחד בכתיבה שלך, לדעתי.
אני לא ממש מבינה למה, אבל אני קוראת וזה עושה לי תחושות משונות של סקרנות ודאגה במהולה בקצת עצב וחיוכים ואהבה ואני מוצאת את עצמי קצת משתוקקת לדמות שתעריך אותי ותעזור לי כמו הדמות שנמצאת הקטעים שלך.

נהניתי מאוד מהקריאה ומהתוכן. מאוד עדין ורגוע.

07/11/2021 18:41
1 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך