כפיות

05/01/2021 80 צפיות תגובה אחת

פעם טיילתי עם חבר שלי בני טיול של יומיים בפארק תמנע. זה היה בחורף כשהימים קצרים ובחמש כבר חשוך לגמרי. יום לפני הטיול, בני שאל אם יהיה קר, עניתי שכן. הוא התלבט האם די במעיל פליז או שכדאי להביא ללילה שק שינה מדוגם וכבד. אמרתי שדי בפליז, ושאני מביא את הפליז העבה והמפנק שקיבלתי בצבא שמחמם כמו תנור.
מה לגבי שק שינה? הוא שאל.
לי יש שק שינה קטנצי’ק, שתכלס אין לו רוכסן אבל מספיק הפליז. חבל לסחוב כל כך הרבה.
צעדנו כל היום, בני שבסוף הביא את השק”ש התלונן על המשקל הרב שעל גבו ואני כאיילה שלוחה התרוצצתי בין הסלעים.
לקראת ארבע נהיה קר שלפתי את הפליז מהתרמיל והתעטפתי בחמימותו. קיבלנו אותו בתרומה מאיזה מיליונר שהחליט לפנק את הגדוד שלנו. בני שלף קפוצ’ון והתלונן שהוא לא מחמם בכלל.
התמקמנו לשינה, אספנו כמה ענפים של רותם מדברי והבערנו מדורה קטנה ואח”כ בישלנו ארוחת ערב עם ערכת הקפה שהבאתי. סיימנו לאכול בחמש ורבע, כבר לא ראינו כלום ודממת המדבר השרתה שלווה. שלפנו את שקי השינה. בני נשאב לתוך שק השינה שלו ואני נאבקתי ברוכסן למרות שידעתי שהוא מקולקל, ונרדמתי.
באמצע הלילה קמתי מרעש נקישות השיניים שלי, כל גופי רעד, בחיים שלי לא היה לי כל כך קר.
הסתכלתי בשעון. עברו רק שעתיים, מסביב היה כל כך חשוך והלילה עוד ארוך. איבדתי תחושה באצבעות הרגליים. העלתי את רגלי לבטני כעובר בבטן אימו, חיבקתי את רגלי, חיככתי את כפות רגלי בידי, אבל זה עזר מספיק. הסתכלתי על בני, ישן כמו תינוק בשק”ש שלו, גמלה בליבי החלטה אמיצה.
בני, אני לוחש לו באוזן וכולי רועד, קום.
מה, הוא אומר.
אתה יודע מה זה לישון כפיות? שאלתי.
לא.
תדמיין כפיות בתוך מגירת הסכו”ם במטבח, שהן מסודרות האחת בתוך השניה.
מה קשור עכשיו כפיות.
אנחנו צריכים לחלוק את השק”ש, ויהיה לנו מקום רק אם נשכב כמו כפיות.
מה?!
אני עוד שנייה מת פה, תפתח את השק”ש ותן לי להיכנס.
אתה אמיתי?
הכי אמיתי שיש.
מה עם הפליז?
אני אוריד אותו שיהיה לנו מספיק מקום.

כפיות
דרוג הסיפור 4 | 1 מדרגים

תגובות (1)

תפנית נחמדה בעלילה :)

05/01/2021 20:56
3 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך