לשנן

31/01/2021 177 צפיות אין תגובות

יש ימים שקשה לי לקום,
הייתי כל כך צמאה לשגרה,והינה היא
ולפעמיים היא לא מבורכת.
לימודים,עבודה ,שינה, אכילה,ירידה במשקל.
ופה ושם להסתכל על בחור חדש.
אני יודעת שעלי להודות על הרגעים האלו,
על האיזון שלא היה לי הרבה זמן.
על כל נשימה שאני לוקחת ולא נזכרת בך.
על כל רחוב שאני הולכת ואתה לא שם.
הצל שלי,
ולפעמיים באה הרקנות,ואני ישר נזכרת בנו מתוך הרגל.
להרגיש אותנו,להזכר בנו מכאיב לי ,אך כבר לא מפחיד אותי.
אפשר לומר שזה התקדמות…
אם יום אחד אפגוש אדם שיגרום לי לרגיש כמוך?אני בספק..
אך אני מחכה,
מחכה לראות מה יהיה,
היא אומרת לי
” תאמיני.. תהיי חזקה.”
ואני רק אומרת לעצמי ש
“לפחות אני בספק”.
ולא פסימית כמו פעם.
כנראה הטיפול עובד בזה אני בטוחה.
ויש משפט שאני משננת כל היום במוחי
“שאותך אני לא רוצה”
כנראה זה עובד..לפחות אני מקווה

לשנן
דרוג הסיפור 5 | 2 מדרגים

תגובות (0)

הוספת תגובה - היה הראשון להגיב!
התחבר עכשיו בכדי להוסיף תגובה
1 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך