מעילה באמון

08/01/2020 163 צפיות אין תגובות

השחרור מהצבא התקרב וסיוון הייתה אובדת עצות, מה ללמוד? או אולי להכנס לאיזה ג’וב נחמד.
סיוון השתלבה כמוכרנית בחברת טלמרקטינג. העבודה תאמה לה, היא אהבה את שירות הלקוחות, על אך שלפעמים היו לה נקיפות מצפון.
” מה אני עושה בעצם? מבלבלת את מוחותיהם של אנשים שיקנו חפצים שלרוב אין צורך בהם?”
“חבל לי עליהם. לרוב הם אינם משופעים בממון אבל מצד שני אני מסבירה להם מה הם קונים ודואגת שהפריטים יגיעו עד פתחי בתיהם.
כך זרם הזמן, סיוון השתלבה היטב בעבודתה והבוס היה מרוצה ממנה. פעם התקשרה בטעות לגמלאית חביבה העונה לשם גניה. נוצר ביניהם קשר טוב. כל שבוע סיוון ביקרה את גניה בביתה המקושט והמצועצע, שוחחו על עניני דיומא, שתו תה יחד בלווי מאפים מעשי ידיה של גניה. הן התחלקו בחוויות חייהן ולגניה היה מה לספר איך לקלטה בארץ, בעיות עם בעלה שהדרדר והגיע לאשפוז קבע במוסד. גניה הייתה עסוקה בהכנת תבשילים ומעדנים כפי שאהב ובביקורים במוסד שבו היה מאושפז. ניסתה לדובב אותו אך לא בהצלחה יתרה.
סיוון סיפרה שהיו לה אהבות נכזבות והיא שמחה שיש לה עם מי לשוחח ודרך אגב הביאה לגניה פריט לקנייה נוספת ומיותרת כמו רוב הקניות בטלמרקטינג.
גניה נתנה בה אמון מלא סיפרה לה על קליטתה בארץ, כעת היא כבר לא עובדת , נמצאת הרבה בבית וטוב שיש מי שמצלצל ומתעניין.
גניה הפקידה בידי סיוון מפתח רזרבי של דירתה אם יהיה צורך , חלילה. “שיבוא יומי את תהיי היורשת שלי , אין לי איש בארץ”.
ברבות הימים סיוון הכירה באוטובוס בחור ופרחה האהבה ביניהם.
“סוף סוף מישהו מתעניין בי ולא פוזל לכיוונים אחרים”. היו לזוג והרבו לבלות , חשבו על עתיד משותף.
“סוף סוף מצאתי את האדם המתאים , אוכל לבנות משפחה ומקווה שאוכל להמשיך בעבודה”. אבל… לחבר של סיוון היו תכניות אחרות, כאלו שצריך בשבילן הרבה כסף”.
“נמאס לי לחיות על משכורת, אני רוצה להיות בעל עסק ואת תוכלי להצטרף”.
היו לו פנטאסיות והוא לחץ על סיוון, שלא הייתה מעוניינת לפגוע בידידתה הקשישה. אבל רגע של חולשה… הם רקמו תכנית ושדדו ממנה כסף שסיוון ידעה על מיקומו בדירתה. הסכום היה קטן מדי ולא הספיק לשום עסק.
נקיפות המצפון שלהם גרמו להם לבלבול , סערת רגשות ופחדים בלתי פוסקים.
“חבל שעשינו את זה. מה יצא לנו? לא עסק, הרבה כאב ראשנקיפות מצפון ופחד.”
חקירות המשטרה לא העלו דבר, גניה לא העלתה בדעתה שסיוון תהיה שותפה לשוד. סיוון מיעטה לבקר אותה, לא יכלה להסתכל לה בעיניים”איך הייתי שופתה למעשה? הכל זה כסף?” מה חשבתי שהיא לא תראה שגנבו ממנה? איך מעלתי באמון שלה?” איבדתי ידיה כל כך קרובה. חבל. החבר שלי ברח מהארץ. חשבתי שנינשא סוף סוף.
גניה חלתה במחלה שלא קמה ממנה. כל “הונה” הופקד לטובת סיוון, שהייתה הכי קרובה אליה. החבר שנמלט, אותר הסתדר בחו”ל בעבודה ריווחית יותר משהייתה לו. סיוון לא ידעה אם יותר טוב לו או לא. שנודע לה שהיא בהריון שיתפה אותו. כן.. החיים נמשכים!.

מעילה באמון
דרג את הסיפור

תגובות (0)

הוספת תגובה - היה הראשון להגיב!
התחבר עכשיו בכדי להוסיף תגובה
5 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך