ניסיתי לא לקרוא לזה אונס

01/10/2019 80 צפיות אין תגובות

אני לא יודעת מתי זה בדיוק קרה .לא טרחתי לזכור את התאריך .
לא חשבתי אפילו על לשמור את השיחות שלנו כהוכחה למה שהיה שם ,
אפילו לא שמרתי את המספר שלך .
מחקתי כל זכר שהיה קשור אלייך ונתן הוכחה מסוימת שמה שקרה קרה .
אני לא יודעת למה .אולי פחדתי .
אולי הרגשתי יותר מדי לבד .אולי ניסיתי להכחיש שמה שקרה קרה ולהמשיך בחיי.
אולי ניסיתי לא לקרוא לזה אונס .

הלכנו לאכול במסעדה סינית ישבת מולי בכיסא שותה מהבירה שלך ואוכל . מסתכל לי עמוק בעיניים .
אתה אדם נמוך אבל עם הרבה כוח בידיים ,הרבה אימונים. אולי הייתי נמוכה ממך ב5 סנטימטר גג, למרות שהיית גדול ממני ב6 שנים .
לא נתתי לך לדעת את זה ,אני לא יודעת למה לא אמרתי מההתחלה ולמה שיקרתי לגבי הגיל שלי . למרות שאני לא חושבת שזה היה משנה .אני חושבת שזה היה מכוון.
סיפרת שיצאת עם דוגמניות ,שעשית שטויות ,שעכשיו אתה נהנה מהחיים ועושה כסף מבזבז הרבה .
אם לא היית מוכר ,אם לא היית מפורסם ברשתות החברתיות כמו שאתה ,לא הייתי מאמינה בחיים שזה נכון . אתה לא נראה לי מהבחורים שבנות נופלות לרגליהם סתם ככה אלא אם יש להם כסף ,המראה שלך לא הסתדר לי .
וכל דבר שאמרתי וסיפרתי על עצמי ,חיפשת איך לגרום לי להרגיש פחות ממך ולמה אתה באותו נושא שאני טובה בו יותר טוב ממני , אולי בלי כוונה התנהגת ככה , או שפשוט זאת השיטה שלך ? ככה אתה גורם לדוגמניות שלך להגיד ”כן אני רוצה לשכב איתך?”
שילמת על הארוחה ,הלכנו לכיוון הרכב שלך ,נגעת לי טיפה במותן .
התחלת לנסוע לכיוון הבית שלך ,רציתי להגיד שתיקח אותי הביתה ,לא ממש הצלחתי לדבר .
אתה מבין ?עברתי תקופה קשה באותו זמן ,פגעתי באדם שהייתי מאוהבת בו ,פגעתי בו והוא התרחק וכל מה שרציתי באותו רגע ,ובעצם בכל רגע היה להיות איתו ,ולדבר איתו ולחבק אותו . רציתי לשכב רק איתו ,לנשק רק אותו ולא אף אדם אחר .הלב שלי היה שבוי לו והגוף שלי היה שלו .גם אם לא הייתי רוצה בכך ,כל מגע של מישהו אחר שזה לא הוא הגעיל אותי .כזאת .אני ,נאמנה ללב שלי ,נאמנה לרגשות שלי .

נכנסנו לבית שלך ,עלינו במדרגות למעלה בשקט , הכנסת אותי לחדר שלך.
והסתכלתי על היוקרה , על המחשב שלך על הכיסא .כל החדר היה כאילו מוכן למה שהולך לקרות , רק אני לא הייתי מוכנה . ניסית טיפה לגעת ,לחבק ,להתכרבל.
שכבתי לידך במיטה ,לא הבנתי איך הגעתי למצב הזה .הדלקת את הטלוויזיה הענקית והיוקרתית שלך ,השתחצנת לגבי משהו שאתה טוב בו ועוזר לחבר , לא ממש הקשבתי ,רציתי להיות עם מישהו אחר כרגע ,מישהו שלא היה שלי .
וגם ,הייתי במחזור , ביום ה-5 שלי .היה כאבים היה דם מדי פעם . התחתונים שלבשתי לא נרטבו בדם שלי ,עד שלבשתי אותם מחדש ,אחרייך .
אמרת לי להביא לך את השלט של הטלוויזיה מהשידה ,וכשלא שמתי לב התנפלת עלי מאחורה,נישקת לי את הצוואר באגרסיביות משכת אותי מהמותניים אלייך והידיים שלך גלשו לחגורה שלי , ניסית לפתוח אותה אבל היא הייתה מסובכת .
ובזמן הזה אני דחפתי אותך ואמרתי לך שאני לא רוצה , לא הייתי נוקשת, חשבתי שאגיד פעם אחת ואתה תפסיק .אבל בנים הם לא תמיד כאלה ,יש בנים שיפשיטו אותך גם מהעור שלך אם צריך בשביל להיכנס אלייך . בנים הם אידיוטים .

באותו רגע שאמרתי לך בלי הפסקה שאני לא רוצה ושתרד ממני אתה לא ראית בי בן אדם , באותו רגע אני לא הייתי מבחינתך ”אישה מושכת”,באותו רגע לא הייתי צריכה להיות כזאת ,באותו רגע יכולתי להיות שמנה ,רזה,נמוכה, גבוהה,מחוצ’קנת ,מכוערת,שיניים עקומות או אפילו לסבית .יכולתי להיות כל צורה של אישה באותו רגע כי זה לא שינה לך מי אני או איך אני נראית , הקריטריון היחיד שהייתי צריכה שיהיה לי באותו רגע בשביל שזה יקרה זה חור בין הרגליים שלי .
ואתה נכנסת אליו חזק בכל פעם . ואני צעקתי ועשיתי הכל כדי שתרד ממני .עשיתי כל מה שיכולתי ,אבל הגוף הקטן שלי לא הסתדר עם הכוח שלך . הדמעות שלי גם לא הפסיקו אותך .הדם שיצא ממני לא הפסיק אותך .
הגוף שלי לא היה שלי באותו רגע . הגוף שלי היה שלך .
ולא רציתי שזה יקרה באף רגע , וגם אמרתי יותר מדי פעמים ”לא ” ”רד ממני” ”תפסיק” . בכיתי את הנשמה שלי , צרחתי את החיים שלי ,פחדתי .
וכאב לי כל הגוף , כאב לי הכל . במשך ימים שלמים לאחר שזה קרה לא יכולתי לאכול .באותו לילה ושבוע לאחר מכן לא ישנתי כמעט בכלל .
ובכל מקום שהייתי ולכל מקום שהלכתי ליווה אותי תחושת לחץ וסטרס עד שהקאתי כל הזמן ובלי הפסקה . כל פעם פחדתי מהדבר הבא שהולך לקרות לי , ומהאדם הבא שהשתמש בגוף שלי לסיפוק שלו .
החזרת אותי הביתה ,אני שתקתי .כל הנסיעה שתקתי .
הדלקת שירים ברכב ,אתה האזנת להם ונהנת מהם אפילו שרת ביחד עם השירים.
היום כשאני שומעת את השירים ששמת ברכב שלך אני מתפוצצת ,אני חשה את הכאב בגוף שלי עוד פעם .אני מרגישה את הידיים שלך מהדקות אותי למיטה .אני מרגישה אותך מעליי סותם לי את הפה .אני מרגישה אותך נדחק בי עוד פעם ועוד פעם . אני מרגישה חלשה באותו רגע ,אני מרגישה לא קיימת .
אתה לא מצליח לתאר לעצמך מה עשית לי , אתה זעזעת את העולם שלי .
כל מגע הכי קטן שבר אותי ,כל דבר קטן פגע בי . נהייתי שבירה ופגיעה בגללך . לקחת את העור פיל שלי ורמסת אותו ,גרמת לי להאמין שלא משנה מה אעשה אני תמיד אבל תמיד אחזור לאותה נקודה של חוסר אונים ,שהגוף שלי הוא לא שלי ואין לי שליטה על כלום .

ולמה בעצם ? כי קיבלתי ”מתנה” ,קיבלתי חור בין הרגליים שלי . קיבלתי בעצם מין סימון את מי אתה צריך לתקוף .

אני בטוחה במאה אחוז שאני לא הראשונה ולא האחרונה שלך ,אני בטוחה שיש עוד .
אתה היית שיטתי מדי ,הכל היה נראה מכוון ומוכן לרגע הזה ,חוץ ממני .

והצלקת הנפשית שהשארת אצלי במוח לעולם לא תרפה ,גם אם אמשיך לראות פסיכולוג למשך שנים ,עדיין ,לא אוכל לשכוח את הפרצוף שלך ,ולא אוכל לסלוח לך על זה שהרסת לי את החיים .

אני לא יודעת מתי זה בדיוק קרה .לא טרחתי לזכור את התאריך .
לא חשבתי אפילו על לשמור את השיחות שלנו כהוכחה למה שהיה שם ,
אפילו לא שמרתי את המספר שלך .
מחקתי כל זכר שהיה קשור אלייך ונתן הוכחה מסוימת שמה שקרה קרה .
אני לא יודעת למה .אולי פחדתי .
אולי הרגשתי יותר מדי לבד .אולי ניסיתי להכחיש שמה שקרה קרה ולהמשיך בחיי.
אולי ניסיתי לא לקרוא לזה אונס .

המשך יבוא..

ניסיתי לא לקרוא לזה אונס
דרג את הסיפור

תגובות (0)

הוספת תגובה - היה הראשון להגיב!
התחבר עכשיו בכדי להוסיף תגובה
11 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך