איפור

"אני אוהב שאת טבעית"
"אני מעדיף אותך בלי איפור"
תמיד יש הרמות גבה על הנושא הזה,
לפעמים הוא מעצבן אותי.
הפחד שלהם שמתחת לאיפור אנחנו ניראות כמו מפלצות.
או הרצון לחדירה הפולשנית לראש שלנו,
לדעת האם זה אולי בא מחוסר ביטחון.
יש מצב ,יש מצב שזה אולי לפעמים מגיע מחוסר ביטחון פנימי או חיצוני והאיפור מסתיר את זה,גם מסתיר את זה דיי טוב.
אצלי האיפור לא בא מחוסר ביטחון חיצוני, אני כל כך נהנית מהחופש של פנים נקיות כמו שאני נהנית מהחלק האומנותי של לגרום לעצמי לבטא את היופי הטבעי שלי עם האיפור.
כן כן לכל המופתעים זה לא שונה מתכשיט או בגד יפה שאיתו אתה רוצה להראות הגרסה הכי טובה של עצמך.
וגם לא חייב לשים טונות של מייקאפ בשביל זה.
איפור לא בא להסתיר פגמים לפעמים, איפור בא לבטא ולגרום לך להרגיש יותר טוב ממה שאתה נראה וזה בסדר לרצות להרגיש ככה.
אני אוהבת את הפנים שלי בלי ועם איפור ואני מרגישה שתהליך ותוצאת האיפור גורמת לי לאושר.
אבל לפעמים יש ימים קשים…
ימים שאתה מרגיש שמשהו מת בתוך הנפש שלך שהיא מתאמצת לחיות, שהיא מתאמצת לשמוח.
שאתה מחייך גם שאתה שמח וגם שאתה מרגיש שכל העולם נופל עליך, ואתה חייב לשדר עסקים כרגיל וכן להמשיך לחייך.
שם האיפור מציל אותי כי הנפש מנצחת את החיוך.
העיניים עייפות ומלאות עצב ותשישות בלי שאני רוצה,
וקצוות השפתיים נפולות ועצובות.
מרגישה שלא משנה כמה אתאמץ שום התאמצות או חיוך גדול ככל שאני אחייך, יגרמו לי להרגיש שהם מסתירות את העצבות שעוברת לי בגוף וכן גם בפנים שלי.
שם האיפור משחק את המשחק בשבילי, מסתיר את השקיות והתשישות בעיניים,הצלליות הנוצצות מאירות לי את הפנים ,האודם האדמדם והסומק הורדרד נותנים לי את החיות שלא מצליחה להתבטא בפנים האפורות שלי.
ככה אני מרגישה מוגנת ולא פגיעה, עם אותה עצבות שאף אחד לא רואה, כי היא מסתתרת מתחת לשכבת המייקאפ העדינה ,הצלליות הנוצצות, והסומק והאודם האדומים ורודים.
אצלי האיפור לא נועד להסתיר חוסר ביטחון הוא נועד לשמור עליי מול העולם הזה שדורש ממך להראות אושר תמידי בזמן שהעולם הפנימי שלי קורס בתוכי.