Coursist
אני מקווה מאוד שלחצתם play והמשכתם לקרוא, אני מקווה שהכל יסתדר לי יום אחד בגלגול הזה.

אלו הם חיי

Coursist 20/05/2014 1345 צפיות 14 תגובות
אני מקווה מאוד שלחצתם play והמשכתם לקרוא, אני מקווה שהכל יסתדר לי יום אחד בגלגול הזה.

02:01
הספר שכתבת כבר לא יצא לאור ואת הדוקטורט בכלכלה לא ברור אם תצליח לסיים. אף אחד לא סיפר לך באמת שאחרי גיל 30 הכל איטי יותר ודפוק יותר. ברגע שעברת לעולם המבוגרים לאף אחד לא איכפת ממך. הבריאות, הכסף, המשפחה – כל אלו יכולים לעניין רק אותך ולא אף אחד אחר.
02:02
לשבת שעה ולחשוב, לכתוב, לעבוד בשקט? זה לא יכול לקרות. אתה לא יכול לחזור לעבר ולשחק משחקי מחשב כל היום. אתה לא יכול לומר “לא בא לי” או “אני לא יודע”. אתה לא יכול לחייך חיוך ענקי מדי בוקר כי אנשים יחשבו שאתה משוגע.
02:03
בכל זאת, אתה מבין שאסור לך להסתכל על התמונה השלמה, כי היא מפורקת מדי והרסנית מדי. מישהו אחר כבר היה נשבר מזמן, אבל אתה מאמין שאתה מסוגל לתקן את זה. הילדה תגדל בכל מקרה. הבריאות יכולה להשתפר אם תמצא את הרופא הנכון. היית חולה בעבר לא פעם ויצאת מזה. הסטארטאפ שלך יצליח לגייס את הכסף אם המתכנת יסיים את השלב הקריטי שיגרום למכירות לצמוח.
02:04
תמיד יהיה לך את פרדי. עצוב, או שמח – הוא מעורר בך את ההשראה. את המשפט שהאמנת לו בכל החיים כשאימך אמרה לך “אתה ילד מיוחד, מה שתרצה לעשות – אתה תשיג”. אפילו סבתא שלך אמרה לך את זה. כל מה שרצית הוא וילה ברמת-חן, ילדה, ילד, דוקטורט בכלכלה ואקזיט. כמו שזה נראה עכשיו, זה חלום רחוק. זה עולם אחר שאתה יכול רק לחלום עליו. רק פרדי מחזיק אותך בתמונה.

אלו הם חייך. אלו הם חיי.

אלו הם חיי
דרוג הסיפור 4.2 | 9 מדרגים

תגובות (14)

בחירת עורכים כל כך מהר? מזל טוב.

20/05/2014 10:12

בראבו. פשוט בראבו. זו לא יצירת אמנות, אבל לפחות זה כתוב כמו שצריך. באמת אפשר להגדיר את זה כ”ספרות יפה”, זה לא סתם עוד גיבוב מילים חובבני מטופש. וכמובן שיש בו את פרדי מרקורי, שזה מוסיף המון.
ברוך הבא לאתר בו אתה מהיחידים במינם.

20/05/2014 11:25

    ברוך השב*

    20/05/2014 14:14

נהדר. זה כל מה שיש לי להגיד על הקטע הזה.

20/05/2014 11:50

מסכימה עם התגובה מעליי ^
כתוב בצורה פשוטה ונהדרת

20/05/2014 17:06

זה יפהפה :)

21/05/2014 09:28

אני מתנצלת, לא אהבתי.
אני שוב לא כ”כ מבינה למה, אבל אולי זה עניין של תפיסה, אולי הכתיבה בוגרת מידי, או קטנונית מידי, או כל דבר אחר.
אבל אני לא מצליחה לאהוב אותה.

21/05/2014 14:58

לא הבנתי על מה מדובר כל הקטע וניסיתי להתעמק בדברים.. אולי לי יש בעיה בהבנה ואשמח אם תסביר לי למה התכוונת. כך שלא הצלחתי לאהוב או לא לאהוב.

21/05/2014 22:57

בס”ד
וואו!! מדהים! זה כל כך מקורי ולא נדוש, והכתיבה כל כך יפה! וזה משאיר כל מיני פתחים לא סגורים בשביל הדמיון. פשוט יפה!
אני שמחה בשבילך על בחירת העורכים!

22/05/2014 17:41

    בס”ד
    אבל מי זה פרדי?

    22/05/2014 17:42

    פרדי מרקורי, הוא גאון מוזיקלי שמת לצערי.
    הסולן של Queen
    הקישור שהוא צירף, זה אחד מהשירים שלהם.

    23/05/2014 15:21

חי שפמו של פרדי! זה מדהים! כל כך כנה, כל כך נכון….. פשוט מדהים!

24/05/2014 18:57

וואו נהניתי לקרוא את הסיפור הקצר\קטע! מאוד אפילו!
הכתיבה הומוריסטית, צינית ודי מציאותית.
זה נכון…כשאתה בוגר פתאום הדברים האלה שיכולת לעשות כשהיית קטן עכשיו אסורים, או פשוט נראים מוזרים. אולי בגלל זה פיטר פן לא רצה להתבגר D:
אבל עם כל זה…ראיתי גם אופטימיות שם, בין השורות, בסוף הקטע…
יפה כתבת :)

26/05/2014 20:35

טוב קודם כל העניין עם הדקות? גאוני.
עכשיו לקטע עצמו, אני אעבור על החלק של המחמאות ואעסוק בקטע העיקרי, אני חושבת שאתה לא עושה מספיק בשביל השאיפות שלך, לא לעשות זה גם לא להאמין, לא לעשות זה להסתגל למציאות העכשווית ותרץ את זה ב- ‘הכל איטי ודפוק יותר…’ טוב נו אני בת 18 מה אני מבינה?!
אבל אני מבינה. כי בסופו של דבר בנאדם שמשיג את הווילה, את הדוקטורט או וואטאבר אתה חושב שהוא נעשה שמח יותר? הנקודה היא שהרצון לחיות, לא אמור להיות תלוי בדברים כאלו, מכיר את המשפט איזהו העשיר השמח בחלקו? טוב נו…מסתבר שזה נכון…

29/07/2014 21:24
2 דקות
תגיות:
סיפורים נוספים שיעניינו אותך