בצל הקורונה -ב

12/03/2020 118 צפיות אין תגובות

אילנה התחילה כבר לטפס על הקירות, לספור את השעות עד גמר הבידוד. היא גם היתה מתוסכלת שלא יכלה להצביע, כי לא היה לה איך להגיע לקלפי למבודדים.
פעם ראשונה שאני לא מצביעה, חבל לי, אבל לא יכולתי לבוא ולהיכנס לקלפי שיועדה לי במקום מגורי. זו הייתה עבירה , לכן ויתרתי, יש גבול; יש לה דכאון מהתוצאות שעדיין לא הובררו לחלוטין.
אילנה מדדה חום שלוש פעמים ביום. “בחיים לא מדדתי חום כמו עכשיו, רק מהחשש החום יכול לעלות!”.
חיכתה ליום רביעי בבוקר לצאת סוף סוף החוצה. הכינה כפפות לטקס כדי לסגור את דלת הבית מהחוץ ובכדי ללחוץ על כפתור המעלית. ירדה והחלה לצעוד, ההרגשה הייתה טובה: “הנה אני יכולה לצאת סוף סוף לראות את הנכדים שלא ראיתי זמן רב.”
בתה שלחה וטסאפ: “ניפגש בחנות לצורכי חיות מחמד”. אילנה יצאה בשמחה לכיוון החנות שבידה סל עם מתנות מהטיול שהסתיים בבידוד.
“יצאתי לחופש” אמרה ובעלי החנות הבינו למה התכוונה אילנה ונרתעו”.
אמרה להם: “עברתי את זמן הבידוד ואין לי חום ושיעול מתמשך, תודה לאל!”. הם היו קצת מבוהלים. אולי שמעו על אנשים שיצאו מהבידוד לכל מיני סידורים וביקורים וחוששים מהידבקות.
אלה הם באמת עבריינים הצריכים להיענש בכל חומרת הדין. אילנה באמת שמעה באמצעי התקשורת שיגבירו את האכיפה. הכל נסגר מסביב. אולי זה יעזור?
יצאה לצעוד שכפפות לטקס על כפות ידיה ומישהי שאלה :” למה כפפות? “יצאתי מהבידוד ומה שבטוח בטוח”. אותה גברת ניתרה אחורה כדי לשמור מרחק.
אילנה תמשיך, אין ברירה אי אפשר להיות בבידוד בלי סוף”. היא מבינה את פחדם של האנשים, אבל לא כולם עברייני בידוד, תמיד ישנם העוברים על החוק, אך כשזה נוגע לבריאות מאוד מפחיד!! עד מתי??

בצל הקורונה -ב
דרוג הסיפור 4 | 1 מדרגים

תגובות (0)

הוספת תגובה - היה הראשון להגיב!
התחבר עכשיו בכדי להוסיף תגובה
3 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך