בריכה מתנפחת

גל אזוגי 09/03/2019 171 צפיות אין תגובות

ירדתי למטה לחפש חברים לשחק איתם כדורגל ומצאתי את אסף וניר איפרגן בתוך בריכה מתנפחת, משפריצים מים אחד על השני בדשא מתחת לבניין שלי. רציתי להצטרף אליהם אבל לא הייתי עם בגד ים. הסתכלתי עליהם צוחקים ונהנים, הייתה לאסף וניר אהבת אחים שלא הייתה לי עם אחי הקטן והמעצבן. עליתי הביתה והחלפתי לבגד ים, כשירדתי ראיתי את בן דוד של אסף, יובל, נכנס לבריכה יחד עם אחותו הקטנה שאני לא יודע איך קוראים לה. עכשיו הם כבר היו ארבעה בתוך הבריכה. “אין לך מקום, תבוא מחר”, אמר לי אסף. “אולי נעשה תורות?”, אמרתי. “אני לא יכול יובל הגיע במיוחד מכפר סבא אני לא יכול שתהייה במקומו”, אמר. אסף עצבן אותי דווקא כשחשבתי שאנחנו החברים הכי טובים הוא מעדיף את הבן דוד שלו, אני יודע שהוא אוהב אותי יותר מאת הבן דוד שלו ורק בגלל שהוא משפחה הוא מעדיף אותו. חיכיתי קצת אולי אחד מהם יצא מהבריכה אבל אף אחד לא יצא. חזרתי בחזרה הביתה עצוב כי היה חם ונורא רציתי להתרטב. “לא נורא, מחר אני אחזור מוקדם מהצבא ואני אנפח לך את הבריכה שלנו”, אבא אמר תוך כדי שהוא צופה בערב חדש. נזכרתי שיש לנו בריכה בבית, היא הייתה מקופלת בתוך הבוידם ואני לא יודע למה שכחתי ממנה, כנראה בגלל שלא השתמשנו בה מאז שעברנו לנתניה. הייתי בן שלוש כשהגענו לנתניה ואין לי כמעט זכרונות מהתקופה שלפני שעברנו. אבא שלי חזר בארבע בצהריים והוריד את הבריכה למטה. הוא ניפח עם הפה את הבריכה ואני עמדתי בצד והסתכלתי עליו, הוא היה עצבני והייתי בטוח שעוד רגע הוא יפסיק לנפח את הבריכה ויגיד לי שאין לו כוח לנפח כבר. לא דיברתי מילה כי פחדתי לעצבן אותו עוד יותר, הוא גם בטח לא סלח לי עדיין על זה שצעקתי מהחלון לפני שבועיים שיש לנו כבלים, אחרי שהוא הזהיר אותי לא לגלות לאף אחד שיש לנו כבלים בגלל שהוא גונב מהכבל של השכן כדי לא לשלם מנוי. אחרי שצעקתי מהחלון שיש לנו כבלים כדי לעצבן אותו אבא הוריד לי סתירה וניתק את הכבל של השכן. עכשיו אין לנו יותר כבלים, אני יודע שהוא מחבר אותו שוב כשאני ישן. אבא סיים לנפח את הבריכה והתחיל למלא אותה במים עם צינור שחיבר למתקן של המים של הבניין. הבריכה שלי הרבה יותר גדולה משל אסף וניר. “יאללה עכשיו תשחק במים”, אבא אמר ועלה הביתה. נכנסתי לבריכה והתיישבתי, אסף וניר הגיעו בריצה, “וואו איזה בריכה ענקית”, אמר אסף. ניר קפץ ללא הזמנה אל תוך הבריכה “בוא תיכנס”, אמרתי לאסף שבטח חשב שאני לא אסלח לו על אתמול. אסף נכנס והשפרצנו מים אחד על השני. ליאור מקומה ראשונה ירד למטה והסתכל עלינו. הוא חייך והתקרב עד שנעמד ממש קרוב אלינו. ידעתי מה הוא רוצה אבל העמדתי פנים שאני לא מבין כדי שיניח לי. הוא השמיע את הקול שלו והסתובב, אבא שלו הגיע וליאור רץ אליו. “אתה רוצה שהם יתנו לך להכנס לבריכה? אתה רוצה להכנס לבריכה, כן?”, אבא של ליאור אמר לליאור כשהוא מחבק אותו. ליאור יותר גדול ממני ועדיין מחבק את אבא שלו, אני הפסקתי עם זה כשעליתי לכיתה אלף. אבא של ליאור הסתכל עלי ואמר ” אורן בוא רגע אני רוצה לדבר איתך”. לא רציתי לקום ולא רציתי לדבר איתו אז המשכתי לשבת. “בוא רגע שניה אחת אני רוצה להגיד לך משהו”, אמר וסימן לי עם היד לבוא אליו. קמתי והלכתי אליו. “אני רוצה לבקש ממך בבקשה שתתן לליאור להכנס לבריכה”. “אני מעדיף שלא”, אמרתי. “תעשה לי טובה בשבילי, חמש דקות תתן לו להכנס”. “אבל אין מקום”, אמרתי וקיוותי שיפסיק לבקש כבר. “חמש דקות תן לבן שלי להכנס הוא נורא רוצה”. פחדתי מליאור, תמיד היה יוצא לו רוק מהפה והוא היה משמיע קולות מפחידים, לפעמים היו לו התפרצויות ואבא שלו היה צריך לגרור אותו הביתה בכוח. לא רציתי שהוא יכנס לבריכה שלי וכל הרוק שלו יגע בי או שהוא יתפרץ פתאום וינשך אותי. “אני מצטער אבל אני לא יכול”, אמרתי. “אין בעיה, תזכור שלא רצית לתת לו להכנס… בוא ליאור בוא נעלה הביתה”, אבא של ליאור דחף את ליאור עם הם היד שלו לעלות הביתה. ליאור הסתכל עלי עם המבט שלו ונגרר אחרי אבא שלו. הרגשתי רע שלא נתתי לו להכנס אבל גם שמחתי שאבא של ליאור נכנע ובסוף הלך איתו. חזרתי לשחק עם אסף וניר למרות שלא היה לי חשק. אסף וניר הלכו אחרי כמה דקות, אסף אמר שהם צריכים לאכול ארוחת ערב. נשארתי לבד בתוך הבריכה עד שאמא קראה לי לעלות לאכול.
למחרת כשחיכיתי לאבא שלי שיחזור מהצבא וימלא לי את הבריכה אסף וניר הביאו שוב את הבריכה שלהם וגם אבא של ליאור הגיעה עם בריכה חדשה, לא כמו אבא שלי שמנפח עם הפה הוא ניפח את הבריכה שלו עם משאבה, ליאור עמד לידו והסתכל עליו. “עכשיו כולם יכנסו לבריכה חוץ ממך”, אמר לי תוך כדי שהוא מנפח עם המשאבה. ליאור קפץ במקומו מרוב התרגשות. “וואו איזו בריכה ענקית, יותר גדולה משל אורן”, אמר ניר בהתלהבות רק כדי לעצבן אותי. אבא שלי חזר סוף סוף מהצבא וירד עם הבריכה שלי שכבר הייתה מנופחת מאתמול ומילא אותה במים “שיחקת אותה עם המשאבה”, אבא שלי אמר לאבא של ליאור. אבא של ליאור חייך ולא ענה לאבא שלי. אבא של ליאור לקח את הצינור מאבא שלי שמיהר לעלות הביתה ומילא את הבריכה שלו. אסף וניר נכנסו יחד עם ליאור לבריכה שלו, רציתי להכנס איתם לבריכה, רציתי להרגיש איך זה, אבל גם היה לי נוח עם זה שליאור לא רוצה להכנס לבריכה שלי יותר. הרגשתי רע עם זה שאבא של ליאור כועס עלי, אני לא אוהב את זה שאנשים שונאים אותי. ניגשתי לאבא שלו כדי להשלים איתו. “אני יכול להכנס לבריכה של ליאור?”, אמרתי בתקווה שיבין שאני בעצם מבקש ממנו סליחה על אתמול, קשה לי להגיד ‘אני מצטער’. “לא, אתה לא נכנס לבריכה”, הוא אמר וחייך חיוך בלי להראות את השיניים, הוא מנסה ללמד אותי לקח. למדתי את הלקח שלי, אני רק רוצה שנשלים אבל הוא לא הבין את זה. חזרתי להתיישב בבריכה שלי, היה לי הרבה מקום לעצמי. הסתכלתי איך אסף וניר קופצים יחד עם ליאור מהבריכה הענקית שלו לבריכה הקטנה שלהם ומתעלמים ממני לחלוטין.

בריכה מתנפחת
דרוג הסיפור 5 | 1 מדרגים

תגובות (0)

הוספת תגובה - היה הראשון להגיב!
התחבר עכשיו בכדי להוסיף תגובה
סיפורים נוספים שיעניינו אותך