ברילוביץ הזקן

12/02/2020 84 צפיות אין תגובות

החדר אשר שכרו הורי בשכונת מקור ברוך בירושלים היה חלק מדירת 3 חדרים אשר בשניים מהם התגוררו בני משפחת ברילוביץ עם שתיים מבנותיהם. היתה בדירה אמבטיה משותפת, ובה שכן גם בית הכיסא, ושני מטבחונים פצפונים (כל אחד בגודל של בית שימוש), אחד לברילוביצ’ים ואחד לנו, אשר כנ”ל התגוררנו בחדר השלישי. ברילוביץ’ הזקן (כך כיניתי אותו) היה חייט, היתה לו חנות ברחוב החבצלת, ואני פחדתי ממנו מאד, כי נראה לי כילדה קטנה תמיד (ואולי לא מוצדק) כזקן נרגן .

בין החדר שלו לחדר שלנו, כמנהג הימים ההם, היתה דלת, שכמובן היתה סגורה תמיד.
באחד הימים הגיעו מתל אביב לביקור הדודים עם ילדיהם, וכך ישנו בלילה: הורי חיברו את המיטה הכפולה שלהם למיטה שלי, וכולנו, בערך 7 מבוגרים וילדים, ישנו לאורך זה לצד זה. אני הייתי האחרונה בשורה, צמודה לדלת. בלילה כנראה היו קצת דחיפות, הדלת נפתחה ואני נפלתי לחדר השני, של הזקן, והמשכתי לישון. בבוקר קמה מהומה גדולה: היכן הילדה, אך לפני שהספיקו לדאוג נשמעו צעקות מחדרו של הזקן מה אני עושה שם…

הימים ימי מלחמת העולם השנייה ובמקביל גם המאבק בבריטים, אשר הטילו עוצר. באחד הימים שיחקתי בחוץ, לא שמתי לב שנותרתי לבד ברחוב. לפתע הופיעו מפינת רחוב רש”י אל הרחוב שלנו שני “כלניות” (חיילים בריטים עם כובעי בארט אדומים) ואני הבנתי שהתחיל עוצר ורצתי מהר הביתה, הם בעקבותי, דפקו בדלת ופתח להם הזקן. הם דיברו אנגלית, הוא דיבר יידיש ורוסית, ובלי גינונים רבים של טכס הם החליטו שהוא סבא שלי, ולקחו אותו למעצר לילה במשטרת מחנה יהודה. בבוקר רצה בתו מינה לשחרר אותו, והוא חזר הביתה כולו רותח ומלא זעם, כמובן…

ברילוביץ הזקן
דרג את הסיפור

תגובות (0)

הוספת תגובה - היה הראשון להגיב!
התחבר עכשיו בכדי להוסיף תגובה
3 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך