יש לי קצת שגיעות כתיב, אני השמח לביקורת.

דמעות פרק 1- הדיכאון לא עוזב

01/05/2013 617 צפיות 2 תגובות
יש לי קצת שגיעות כתיב, אני השמח לביקורת.

חשבתי לעצמי:
אין יותר אפשרויות,
זה הדבר הנכון לעשות,
אין לי יותר תקווה!
הגעתי הביתה, התחלתי ליבכות, הדמעות לא הפסיקו לרדת , הבנתי , שאני לא יכולה יותר להמשיך,
ניכנסתי לפייסבוק, למרות שידעתי מה מחכה לי שם, אלפי סטטוסים, תמונות ,וכמובן כמה סירטונים
ארוכים של ההטרדות.
זה כבר עבר את הגבול! יצאתי מהר מהפייסבוק, וחיפשתי דרכים, דרכים להיפטר מהם, מהחיים שלי.
סגרתי את המחשב בימהרה, נעלתי את חדרי,וחתכתי את ידי בפעם הראשונה,אולי זו גם הפעם האחרונה? חשבתי לעצמי. מאותו יום היסתגרתי בחדרי, לא אכלתי כימעט כלום, יצאתי מהחדר רק כדי ללכת לשירותים, הדיכאון לא עזב אותי, לא יכולתי לראות אור, החושך הוא החבר היחיד שלי, הוא אף פעם לא יעליב אותי כמו כל השאר.


תגובות (2)

היי מנטוס תמשיכיייייייי
הסיפור מאוד מעניין
ועוד משהו בהצלחה באתר כי את חדשה
מחכה להמשך……
אוהבת שרית

01/05/2013 10:23

תודה (:

01/05/2013 10:24
1 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך