האיש שגנב את צבע הים

07/09/2021 56 צפיות אין תגובות

לחבצלת היפה נולד ילד יפה עם עיניים כחולות. הסתכלה חבצלת בעיני בנה והיה נדמה לה שהיא שומעת רחש גלים שבא מרחוק, מתגבר ונחלש, מתגבר ונחלש שוב. היא החליטה לקרוא לבנה ים.
ים גדל להיות ילד מקסים עם תלתלים ארוכים ועיניים כחולות עמוקות ומרגיעות. הוא אהב לשחק, להשתולל ולצחוק המון אבל הכי אהב את כל מה שקשור למים. אמבטיה, ברז שמתיז בחצר, גשם, שלוליות וכמובן, אהב את הים.
הוריו לקחו אותו לחוף פראי, לא מסודר, עם אבנים קטנות, צדפים וסרטנים. ים אהב לבנות ארמונות בחול, לשחק מחבואים עם הסרטנים ובגיל 3 כבר ידע לשחות ואפילו לצלול. היה צולל בין הסלעים, רודף אחרי דגים ומידי פעם הצליח לתפוס דג שנילכד בסדק בין סלעים. הוא היה מחזיק את הדג בידיו הקטנות, מסתכל לו בעיניים ומשחרר אותו חזרה למים.
תמיד כשחזרו הביתה היה אוסף צדפים בצבעים שונים ומביא הביתה. בבית , אמא קנתה לו סירה מקרטון וים הדביק את הצדפים על דפנות הסירה.
ככל שגדל ים, אהבתו לים רק גדלה והתעצמה. כנער למד להשיט סירות משוטים, סירות עם מנוע וגם סירות מפרשים. כשאהיה גדול, היה תמיד אומר, אהיה רב חובל בספינה גדולה ואשיט אותה בכל העולם.
בנוסף, הפך ים לצלם חובב, הייתה לו מצלמה משוכללת והיה מצלם טבע, נופים, בעלי חיים וכמובן, מפלי מים וגלים סוערים. בגיל 18, קיבל מהוריו מתנה לעשות טיול הפלגה ולהשתתף בתחרות צילומים. המדריך אמר שהתמונות יוצגו בתערוכה ומי שיזכה במקום הראשון יקבל את הטיול הבא במתנה.
ים שם לעצמו מטרה לנצח בתחרות. כל היום היה עומד על הסיפון ומחכה להפתעות. כשהיה רואה להקת דגים קופצת, גלים גדולים במיוחד או שחפים שעפים מעל המים, היה מצלם מכל זווית אפשרית.
ביום האחרון, טיפס ים על ראש התורן והתחיל לצלם משם. בהתחלה הכל נראה נפלא והוא ראה מראות מופלאים אבל פתאום התחילה רוח והמצלמה היקרה נשמטה מידיו ונפלה לים. “אוי המצלמה שלי” , צעק. “כל התמונות שלי שם, איך אציג אותם בתערוכה”.
ים ירד מהתורן וקפץ למים בניסיון למצוא את המצלמה. אבל ככל שצלל ושחה המים נראו לו כהים ולא ניתן היה לראות כלום.
חזר לספינה והסתגר בחדרו עצוב ומיואש. “אילו היו המים יותר שקופים, הייתי יכול לראות לעומק והייתי יכול למצוא את המצלמה”, אמר לעצמו. “רגע אולי אני יכול להחליף את מי הים הכחולים למים שקופים. כן אני יכול”, אמר לעצמו.
הוא סימן במפה את מקום הימצאם וחיכה בקוצר רוח שיגיעו לחוף.
בחוף, חיבר משאבה, שאב את מי הים ושפך אותם מעבר לגבעה. כשמפלס הים ירד , חיבר ים צינור ארוך לברז מים שהיה בחצר והזרים לים מי ברז. הים הוא גדול ולכן לקח לו מספר ימים למלא את הים במי ברז שקופים. הים נראה עכשיו כל כך שקוף וניתן היה לראות סלעים, דגים, אלמוגים ועוד הרבה יצורים אבל הם נראו מפוחדים כאילו הרגישו ערומים ללא צבע המים והתביישו.
“חכו”, אמר להם ים “אמצא את המצלמה ואחזיר לכם את הצבע”.
אבל כשהגיע למקום שסימן, לא מצא את המצלמה. עצוב חזר לחוף ושכח את כל מה שהבטיח. כשהגיע, מצא הזמנה לתערוכה. הוא הרגיש כאב בכל גופו אבל החליט שילך לתערוכה, הרי כל חבריו מציגים שם.
נכנס לאולם התערוכה וראה התקהלות מול אחד הקירות, התקרב לשם ולהפתעתו ראה שאלו התמונות שלו. “זה לא ייתכן”, צעק. “מישהו גנב את הצילומים שלי, מישהו העתיק כנראה מהמצלמה, לפני שנפלה”.
לפתע ראה את אביו מסתכל עליו בגאוה. כל הכבוד ים, צילומים נהדרים. ואז הבחין שמעל הצילומים כתוב: מקום ראשון: ים הצלם.
“איך זה יכול להיות?” שאל. ואז אביו סיפר לו שמייד כשחזר ים וסיפר על המצלמה, הוא ארגן משלחת ששטה למקום. ואז פתאום כמו קסם, הים נעשה שקוף והוא מצא בקלות את המצלמה. “אבל” אמר האב, “הדגים ושאר חיות המים נראו מאוד מוטרדים מהשינוי”.
“אני כבר חוזר”, אמר ים ורץ למקום שבו שמר את מי הים. הוא חיבר את הצינור הגדול למשאבה והתחיל להזרים חזרה את מי הים. אבל זהו תהליך מאוד ארוך כי הים מאוד גדול.
ולכן אם לפעמים אתם הולכים לים והוא נראה לכם שקוף, דעו שים עדיין לא סיים למלא אותו מחדש.
#כל_הזכויות_שמורות_למתי_גוטמן

האיש שגנב את צבע הים
דרג את הסיפור

תגובות (0)

הוספת תגובה - היה הראשון להגיב!
התחבר עכשיו בכדי להוסיף תגובה
6 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך