האם יש אור בקצה המנהרה? (בצל הקורונה ו’)

16/04/2020 94 צפיות אין תגובות

“אני לא יודעת איזה יום היום?, ומה השעה? מה זה משנה–כל יום דומה לקודמו ובכל יום גזירה חדשה.
טוב שפסח נגמר—אולי יתחילו קצת להקל.
אילנה קמה כהרגלה , פתחה את המחשב , התעמלה על כיסא לפי שידור מודרך. לאחר מכן סיימה משימה שלא הייתה קלה ונתנה מנוחה לעיניה היגעות.
“אני מתחילה לטפס על הקירות, נמאס לשמוע חדשות ולשמוע על הממשלה שתקום או שלא תקום, כי מה הם רוצים חוץ ממנעמי השלטון.?
“הם לא נותנים דוגמה בהתנהגות שלהם, אז למה שלא אלך יותר ממאה מטרים; הקורונה יודעת למדוד אם זה תשעים מטרים או מאתים מטרים??
אילנה נקטה בכל אמצעי הזהירות העומדים לרשותה, שכן צריך לשמור על הבריאות.
חג-האביב נחוג בשלט-רחוק, טוב שיצאה קצת והתנחמה בצילומי פרחים שבוודאי יתייבשו עם החסין הראשון.
“אולי הקורונה תתייבש אתם, מספיק!! את הלקח שלנו למדנו, נצרוך פחות ונצטנע קצת.
אילנה סידרה את ארון הבגדים, חילופי עונות; ארון הבגדים סולידי וצנוע לעומת בנות גילה. היא הגיעה למסקנה שיש לה די והותר , אם לא יוצאים מהבית. (עד מתי?) מה שיש זה מספיק!.
על השולחן אגרטל ובו זר פרחי השושן הצחור וריחו מתוק ומשכר, “כמה טוב היה לו יכולתי לראותו בטבע בכרמל כמו פעם?”
יש לאילנה שאלות טריוויאליות : “מתי הסגר יוקל? מתי תוכל ללכת למספרה, כי צביעת השיער בבית הייתה לה למיטרד והתוצאות לא היו מרנינות.
מתי אפשר יהיה ללכת ברחוב בלי למדוד מאה מטרים? מתי הנכדים יוכלו ללכת לבתי-הספר??. אמנם יש למידה מרחוק , אבל הם די משועממים.
ליל מההנהגה ישנה שיטה אחרת לצאת מהמשבר. בעצם מי יודע מה נכון ומה הכי פחות בסיכון?? ומי יודע לצאת מהפלונטר הפוליטי העלול להוליך אותנו בדרך לא דרך?.
האם אינם רואים את מה שצריך לראות –אלא את מה שהם רוצים לראות?? , בלי להעיף מבט על האזרחים??

האם יש אור בקצה המנהרה? (בצל הקורונה ו’)
דרוג הסיפור 4.5 | 2 מדרגים

תגובות (0)

הוספת תגובה - היה הראשון להגיב!
התחבר עכשיו בכדי להוסיף תגובה
3 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך