הבהלה לביצים—בצל הקורונה ה’

05/04/2020 116 צפיות תגובה אחת

אילנה קמה ויצאה למרפסת להשקות את העציצים במרפסת, התיזה עליהם מים לרענון; רצתה כנראה לתת לעצמה את האשליה שהיא מטיילת בגינה.
העיפה מבט מעבר לתריס וחשכו עיניה, תור ענק של אנשים, שלא שמרו בדיוק על המרחק של שני מטרים, עמדה בתור לקנות ביצים.
החליטה אילנה: “נחכה למחר ונבוא מוקדם אולי לא אחכה כל כך הרבה זמן. הגיעה –על הדף חיכתה רשימה בת 55 קונים.
” מתי הם באו? מסתבר שהיו בחנות יום קודם ולמאי הביצים נגמר, יצאו מאוכזבים וקמו באישון לילה כדי להירשם בתור.
אילנה חיכתה לתורה: לא היה טעם להסתובב , קיוותה שיהיה סדר ושלא ידחפו בתור וכך היה.
הגיע צוות של שלושה אנשים והזמין את הקונים לפי הרשימה שעל פתח החנות והכל הלך מהר.
“לפחות בזה , אני עוזרת לילדים, קשי לי בלי לעזור? מה בן אדם שווה אם הוא לא נותן?? רק לקבל ? לא נראה לי!.”
הבחור שקרא לקהל שאג: “לא לעמוד בכביש! לשמור על סדר! עוד מעט תבוא משטרה!
“תעשו טובה, שמרו מרחק, אתמול החנות נקנסה ב-5000 ש”ח . האנשים צייתו ושמרו על סדר העקר שיוכלו לקנות ביצים. ממש כמו זהב ויהלומים!.
אילנה נזכרה שבימי הצנע: כילדה יצא לה ללכת לצרכניה ולעמוד בתור ולחזור הביתה עם סל לא כל כך מלא. זו הייתה תקופה אחרת, לא הייתה חברת-שפע.
“האמת , לא מתחשק לחזור לתקופה זו, אבל אם נסתפק במה שיש יהיה לנו קל יותר לעבור את המשבר הזה, שלכל הדעות משבש לכולנו את החיים.
“אילו לא היה המשבר הייתי כנראה נוסעת בחול המועד פסח. הטיול בוטל, ברור למה, הכסף יוחזר אני מקווה, השמים סגורים, כולנו סגורים כאן.
כמו כל גמלאי פעיל מחכה אילנה שמשבר הקורונה ייגמר במינימום נפגעים. תוכל להיות חופשייה, הרצאות וסיורים והעקר להפגש עם הנכדים והכלבה שלהם. “מאד מתגעגעת ומסתפקת בשיחות וטספ ווידיאו בנייד.
נכון, יש במחשב שעורי התעמלות ואילנה מבצעת אותם לפי יכולתה. צופה בהרצאות במחשב, זה מצויין אבל קשה להיות סגור בבית כל הזמן.
” העקר להשאר בקו הבריאות ובקו השפיות שאוכל למצות את החיים , כי הזמן שחולף לא חוזר”.

הבהלה לביצים—בצל הקורונה ה’
דרוג הסיפור 5 | 1 מדרגים

תגובות (1)

אהבתי את המבט על הקורונה, כתיבה מהממת מחכה לפרק הבא

05/04/2020 17:58
4 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך