אשמח שכל אישה שקוראת את הסיפור, ומרגישה שהיא מבינה מה ניסיתי להגיד כאן שתיצור קשר. הטרדות מתחילות בקטן, והמעבר מילדות לנשיות הוא קשה ומבלבל.

החופש של מריה

27/06/2019 98 צפיות אין תגובות
אשמח שכל אישה שקוראת את הסיפור, ומרגישה שהיא מבינה מה ניסיתי להגיד כאן שתיצור קשר. הטרדות מתחילות בקטן, והמעבר מילדות לנשיות הוא קשה ומבלבל.

“איזה כיף, אלוהים פאקינג ישמור!” צרחתי וניתרתי על יניב ברגע שצלילי המנוע של הרכב של הורי התמזגו עם צלילי הרוח. רגלי עטפו את מותניו וידי את צווארו. הוא צחק והביא לי נשיקה. “מה עכשיו?” הוא שאל, וחייך חיוך שכולו ציפיה וסקס. הוא החזיק כמעט רבע שעה, שיא חדש! עשינו את זה על הרצפה במטבח. נדבקו לי שיערות של הכלב לגב, ופירורים של שניצל הסתבכו לי בשיער, אבל לא היה לי אכפת. התנשפנו על הרצפה, עירומים ומגעילים. “מקלחת?” שאלתי אותו. הוא לא ענה בכלל. הוא נעמד, והניף אותי בזרועותיו, ורץ איתי בזרועותיו למקלחת הכי גדולה בבית, זו של ההורים. היה לה זרם שאין דברים כאלה, כמו של המפל הקטן בעין בוקק. יניב החל לסבן את גופי, ואיך שידיו נגעו בחזי, הזין הצעיר שלו התמלא באנרגיות מחודשות. סקס במקלחת זה לא באמת רעיון כל כך טוב. יש סכנת החלקה, נכנס סבון לעיניים, ואין באמת זווית שבה אפשר להתרכז בתקשורת של איברי המין ולא בכל המסביב. אבל בגיל 17, ווה ווה! איזה מגניבים הרגשנו, עושים סקס במקלחת, כמו בסרטים! גנחנו בקולי קולות, יותר מרוב השחרור והכיף מאשר מעונג מיני, עד שיניב גמר. התעטפנו במגבות ונשכבנו על המיטה הענקית והנוחה של ההורים שלי. “חודש וחצי של זה” יניב אמר, ונישק אותי בשפתיי.
לא האמנתי שזה קורה בכלל. כשאמא שלי אמרה לי שאני יכולה להשאר לבד, נפלטה לי צרחה. היא אמרה לי להרגע, והדגישה שאני חייבת לטייל עם הכלב כל יום לפני העבודה ואז שוב בערב, ו… שוב צרחתי. היא הניחה ידיה על כתפי. “להתקשר פעם ביומיים לסבתא לעדכן שהכל בסדר”. היא יכלה גם להגיד שאני צריכה לצחצח כל אסלה בבית במברשת שיניים פעמיים ביום ועדיין הייתי צורחת. חופש גדול לבד, רק אני, חבר שלי, והכלב שלי, זה פשוט טוב מדי. הנהנתי נמרצות ואמרתי לה שאין שום בעייה, היא יכולה לסמוך עלי!
הכנתי לנו ארוחת ערב. אמא השאירה לי עוף בהפשרה, אז הכנסתי אותו לתנור מתובל ומעוטר בתפוחי אדמה ובטטות, וחתכתי לנו סלט ירקות עם בולגרית, זיתי קלמטה ואגוזים. מזגתי לנו יין, ושתינו אותו לאט ובגועל, אבל בכל זאת עד הסוף. יניב הרים כוס: “לחיי החופש הגדול עם אהובתי הנצחית”.
“לחיים אהוב שלי, שנבלה כל כך הרבה שימאס לי ממני רצח ותתגייס בלב שלם” אמרתי בחיוך.
“בלתי אפשרי” יניב אמר, ורכן קדימה. הפעם על הספה בסלון, מה שהיה נוח מלבד העובדה שהספה כולה עור והתחת שלי נדבק אליה כל כך חזק שהיה רעש של תלישה כשניסיתי לקום. היה לי סימן אדום גדול באיזור שהתחת נדבק לספה. יניב צחק עלי, גם אני צחקתי, למרות שהייתי קצת מבויישת, “בסרטים זה לא קורה” חשבתי לעצמי בעודי שמה תחתונים, ומלווה את יניב לדלת. התנשקנו ארוכות בדלת, והוא הלך. “נתראה מחר אהובתי” הוא אמר, ויצא. השעה הייתה כמעט 8 בערב, ואני החלטתי להתרענן קצת בטיול.
“בוא לוציפר, בוא כלב טוב!” קראתי ללוץ. הוא רץ אלי, מרוגש ומתלהב עם הלשון בחוץ. “אתה ממש כמו יניב לפני סקס, כן אתה כלב טוב!” אמרתי ללברדור המקסים שלי, וגיחכתי ביני לבין עצמי. קשרתי את הרצועה לקולר שלו ויצאנו. היה ערב קיצי נעים, עם בריזה נעימה ושמיים צלולים. הלכנו כמה דקות בשביל צדדי, כשלוציפר החל לנבוח, ולמשוך אותי לכיוון כלבה גדולה ושחורה שאת גזעה לא הצלחתי לזהות. הכלבים החלו לרחרח אחד את השניה, ואחרי כמה שניות של בחינה שקטה ומתוחה, לוציפר התנפל על הכלבה במשחק דחיפות ונשיכות ידידותי.
“איזה חמוד” פתאום אמר קול של גבר. הרמתי את מבטי מהכלב שלי והכלבה השחורה, ולראשונה הבחנתי בגבר שאחז ברצועה שהייתה מחוברת לצווארה של הכלבה. הוא חייך אלי. היה לו עור שחום בהיר ושיער שחור ועבה על ראשו, עם קצת ג’ל שמיישר את הפוני כלפי מעלה. חיוכו היה לבן וגדול. היו לו קמטים קטנטנים בזוויות עיניו החומות, הוא נראה בן כ35. הוא היה בערך בגובה שלי. הוא נעל כפכפים, לבש חולצה לבנה עם הרישום “קייטנת מיכאלי 2011” ומכנס ג’ינס קצר עד הברך.
“היי שלום, תודה” אמרתי לגבר, וחייכתי אליו, נבוכה. הוא לא הסיט את עיניו מעיני, מה שגרם לי להסיט את עיני במבוכה. “וואו” הוא אמר, עדיין בוהה בי. “אני אילן” הוא הושיט לי את ידו. “אני מריה” עניתי לו, ולחצתי את ידו. הוא לחץ בחוזקה, וברגע ששחרר הכנסתי את ידי לכיסי, לא יודעת למה. “אני ונלה רק התחלנו את הטיול, תרצו להצטרף אלינו, מריה ו..?” הוא הבין בלוץ במבט שואל. “לוציפר” עניתי. הגבר צחק, צחוק מזויף ורם, שעדיין נורא החמיא לי. “למה לא” עניתי. התחלנו לצעוד. “אז מריה, את גרה הרבה זמן בעיר?”.
“כן, מ98” עניתי.
“הו וואו, מהותיקים! אני והמשפחה שלי רק עברנו לפה לפני שבועיים, לרחוב סלעית ממש פה ליד”. ליבי דילג על פעימה.
“אני גם גרה בסלעית, סלעית 7”.
“אני ב11! “אילן אמר לי בהתרגשות.
“ברוכה הבאה לשכונה” אמרתי לאילן בחיוך נבוך.
“תודה יפיפיה” הוא אמר לי, ושוב הביט בעיני. עצרנו לתת לכלבים להשתין, ואילן ניסה לתפוס את עיני במבטו. הסמקתי כל כך שהרגשתי שאני עולה באש. “אני מביך אותך?” הוא שאל.
“לא” עניתי מהר.
“מה לא אומרים לך הרבה שאת יפה? את כל כך יפה” הוא חייך שוב.
“זה מחמיא לי תודה”.
“אז תספרי לי על עצמך מריה היפיפיה” אילן אמר, וחשף שיניים בעוד חיוך רחב ומוגזם.
הוצאתי סיגריה מכיסי, והדלקתי אותה, מרגישה כמו פאם פתאל בסרט ישן. “אני אוהבת ספרים” אמרתי לו. “אני רוצה לחיות חיים מרתקים, לצאת להרפתקאות, ולכתוב על זה” אמרתי, ולקחתי שאיפה מהסיגריה, מדמיינת בראשי איך אילן רואה אותי עכשיו מהצד, מסתורית וסקסית. ניסיתי להשתמש בביטחון שהרגשתי ולהסתכל בעיניו. הם ננעצו בי כמו חיצים.
“אומנית, וואו”. אמר אילן.
“מה איתך אילן?” שאלתי, והתחלנו שוב לצעוד. לוציפר עשה קקי, ואני מחאתי לו כפיים.
“אני עובד בחברת חשמל, לא משהו מעניין. עברנו לפה מפתח תקווה עם שני הילדים והאישה לפני שבועיים. את נלה אימצנו לפני שבוע”.
“אתה נשוי הרבה זמן?” שאלתי, מנסה ליצור את האשליה שזו שאלה שאני שואלת ביום יום שלי. אילן חייך, כנראה שלא הצלחתי להסוות את אי הנוחות שלי.
“עשר שנים מותק” הוא אמר. “ואת? יש לך חבר?” הוא שאל, שוב פעם נועץ בי מבט.
“כן” עניתי מייד. “הוא מתגייס לקורס טיס עוד חודשיים” הוספתי. אילן גיחך, ואני התחרטתי.
“ולאן את מתגייסת?” הוא שאל.
“אני לא יודעת עדיין, רק סיימתי י”א” עניתי לו.
“חשבתי שאת גדולה יותר”.
“אומרים לי את זה הרבה” עניתי, קצת גאה.
“את משדרת משהו נורא בוגר.. נורא סקסי..”.
“תודה על החברה אילן” אמרתי כשהגענו לבית שלי, והתחלתי לפתוח את השער. אילן לפתע תפס בידי, ואז הניח את כף ידי בין שתי כפות ידיו. הוא ליטף אותה, ואני לא התנגדתי, לא רציתי להיות גסת רוח. “היה ממש נעים להכיר אותך מריה, אשמח שנצא עם הכלבים יחד גם מחר”.
“בטח” עניתי, בלי לחשוב.
“לילה טוב יפיפיה” הוא אמר בקול שקט, ושחרר את ידי. היד בטיל לתוך הכיס. הסתובבתי והתחלתי להכנס ואז לפתע הוא הוסיף.
“ואם תחליטי שבא לך לצאת להרפתקה פה ברחוב שלך, אני גר ממש פה לידך”. הסתובבתי אליו, וראיתי אותו מחייך וקורץ, ואז מתחיל להתרחק.
נכנסתי לביתי, והתיישבתי על הספה. התקשרתי ליניב, אבל הוא לא ענה. עיניו של אילן צצו בעין רוחי והעבירו בי צמרמורת. התקשרתי שוב.
“אהובתי!!” צעק יניב השיכור.
“אתה יכול לבוא?”.
“אנחנו במועדון מאיוש אני לא שומע כלום, אני אתקשר אליך מחר אוהב אותך!” הוא צעק וניתק.
בלילה הראשון של החופש הגדול, אני זחלתי לתוך מיטת הורי ויבבתי שעות. לוץ שישן לרגלי המיטה ילל יחד איתי. “אני מתגעגעת לאמא לוץ” לחשתי לו, והוא התבונן בי בעיניו החומות ואוהבות, המנחמות. “בוא לפה” אמרתי לו, והוא הצטרף אלי על המיטה, שומר על נערת המחמד שלו, מלקק את פני בנסיונות לנקות אותי מתחושת הטינופת שאפפה אותי, ומתכרבל לצדי בנסיון להפיג את הפחד והבדידות שהותירו אותי ערה כל אותו הלילה, והלילה שאחריו, וגם זה שאחריו…

החופש של מריה
דרוג הסיפור 5 | 1 מדרגים

תגובות (0)

הוספת תגובה - היה הראשון להגיב!
התחבר עכשיו בכדי להוסיף תגובה
12 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך