היופי בעיני המתבונן

08/11/2019 43 צפיות אין תגובות

בחנתי אותו שוב ושוב, במסדרון בו מבטינו הצטלבו
הוא הסתכל, ואני צפיתי
שלחתי לו מסר במבט: אני פנויה רגשית, אבל אתה זה שחייב לגשת, אני אמשיך לעמוד לי פה ולא אוותר.
הוא חייך אלי, והרגשתי איך זרם הגוף שלי מתפצל למס’ זרמים חמים, נעימים, בעלי רצון משלהם. הורדתי את המבט ועיקמתי את החיוך.
לא רק שהוא ג’ינג’י, יש לו גם עיניים ירוקות. היש יותר אקזוטי מזה?
אחרי שהוא ניגש ודיברנו קצת, גילינו שאנחנו גרים במרחק שני בניינים אחד מהשנייה.
השיחות המשיכו לתוך כמה ימים…
אבל מעבר לזה, הוא לא יזם פגישה רומנטית מחוץ למסגרת הלימודים. ואני תוהה לעצמי, האם זה כבר אף פעם לא יקרה?

האם אני אאפשר לבחור אדיש עם עיניים בהירות, לשנות את הכיוון בו הרוח שלי נושבת??

היופי בעיני המתבונן
דרג את הסיפור

תגובות (0)

הוספת תגובה - היה הראשון להגיב!
התחבר עכשיו בכדי להוסיף תגובה
1 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך