האביר שבלב
שוב אני מעלה את הסיפור... זה סיפור שמיועד לאנשים שבתוכם ובנפשם הם מדריכים, בעיקר בתנועות נוער. לרוב הם יתחברו לסיפור יותר. הוא בזמן הכתיבה שלו... שלושת הפרקים הראשונים יפורסמו כעת. מאוחר יותר אפרסם עוד. זה סיפור אישי, כמו ביוגרפיה, ככה שזה לא מתאים לכולם לקרוא. אשמח לתגובות :)

המדריך האחרון – פרק 1 – מי בתנועה?

האביר שבלב 24/11/2015 586 צפיות תגובה אחת
שוב אני מעלה את הסיפור... זה סיפור שמיועד לאנשים שבתוכם ובנפשם הם מדריכים, בעיקר בתנועות נוער. לרוב הם יתחברו לסיפור יותר. הוא בזמן הכתיבה שלו... שלושת הפרקים הראשונים יפורסמו כעת. מאוחר יותר אפרסם עוד. זה סיפור אישי, כמו ביוגרפיה, ככה שזה לא מתאים לכולם לקרוא. אשמח לתגובות :)

“זהו סיימנו את השנה האחרונה שלנו פה בתנועה” אמר אלון.
“ניב ואני, כמוך, ממשיך לימודים גבוהים, אולי כדאי שאני אשאר עוד שנה?” שאל אותו דקל.
“אני אמנם מתגייס, אבל אין לי בעיה להמשיך להגיע בכל הזדמנות” אמר גם אסולין.
“אני לא חושב שזה טוב, סיימנו פה ארבע שנים, הגיע הזמן שיהיו לתנועה פנים חדשות שיובילו אותו” אמר להם אלון, אך לא היה שלם עם ההחלטה.

אלון סיים תיכון לפני שנה. הוא המשיך ללימודי תואר הנדסאי. כיום הוא בסוף כיתה י”ג, דבר שהוא חריג בתנועה, מכיוון שהתנועה מיועדת לכיתות י-י”ב. אלון סלל את דרכם של מתנדבים, להתנדב בתנועה גם לאחר סיום התיכון. אלון לא היה גבוה במיוחד, משקפיים על פניו, ונמשים על לחיו. בשל ניסיונו להיות סמכותי, מעט פעמים נראה חיוך, ולו הקטן ביותר, על פניו.
ניב ואסולין היו מקבוצת החניכים הראשונה של אלון, שהדריך אותם לפני שנתיים בהיותו בכיתה י”א. דקל, עבר הכשרה יחד עם אלון, אבל מכיוון שהיה קטן ממנו בשנה, אלון קיבל את תפקיד האחראי הכללי, כנהוג בתנועה.
למעשה בשנה הזו, דקל ניב ואסולין היו השכבה הבוגרת, ותפקידם היה להיות אחראים על המדריכים של כיתות י”א. אלון היה אחראי על אותם אחראים. היררכיה ברורה. אך כולם תמיד אהבו להדריך כשהייתה אפשרות.

“אם אנחנו עוזבים, אז מי יהיה האחראי?” שאל דקל את אלון.
לדקל פנים ממושקפות וקול צווחני, דבר שתאם את גודלו קטן הקומה. כל הנתונים האלה גם יחד גרמו ללא מעט אנשים לזלזל פה, על אף כישוריו.
“תראה יש את תמיר, שהוא הדריך השנה, אבל זלזל. ויש גם את שובל, שרק השנה סיימה את ההכשרה. אני חושב שכדאי שניתן לשובל, היא מתאימה יותר” ענה לו אלון.
“זה לא הגיוני” גער בו דקל. “תמיר בשנתו האחרונה, לפי המסורת וההיגיון הוא צריך להיות האחראי.”
“דקל צודק” אמר ניב.
“אתם לא מבינים” התריס בהם אלון. “זה לא עניין של גיל, זה עניין של אופי והתאמה לתפקיד.”
“לי זה לא משנה, אבל זאת המסורת” אמר אסולין.
“להזכיר לך, גם אתה קיבלת את התפקיד משום שהיית היחיד בשכבה הבוגרת. וגם עכשיו כשסיימת תיכון, אפשרנו לך להיות אחראי כללי, מהכבוד אלייך. למרות שזאת הייתה השנה שלנו” אמר דקל בכעס.
“הוא גם יותר מנוסה, עבר שנה של הדרכה” הוסיף ניב.
“זה לא עניין של ניסיון, ניסיון רוכשים” ענה להם, “דרך ארץ ויחסי אנוש טובים קשה לרכוש ובזה תמיר לקוי.”
“אני מציע שלפני הישיבה עם כולם מחר נשב ארבעתנו ונחליט סופית מי יהיה אחראי, חבל לריב כרגע” סיכם אסולין.

אלון הגיע לביתו מעט מבולבל. חשב כל הזמן על מה שאמר לו דקל. האם רמז שהוא לחוץ מדי וכך גם לוחץ על כל התנועה, או שעליו לעמוד על שלו כדי שהתנועה תמשיך להתקיים בצורה הטובה ביותר.
אלון נכנס לחדרו של עוז אחיו. עוז קטן מאלון בשנה אחת בלבד. גם הוא הוא חניך של אלון יחד עם ניב ואסולין. הם כולם חברים טובים. לעוז גוף קטן וצנום. ספורטאי למופת. ההפך הגמור מאלון. הדרכות וחניכים לא בראש סדר העדיפויות שלו.
“עוז אני חייב לשאול אותך שאלה…”
“אני לא יודע מי ראוי להחליף אותנו השכבה הבוגרת כראש התנועה. האם זה תמיר או שדווקא שובל שאין לה ניסיון” שאל אלון ולא נתן לעוז להשחיל תשובה. “אולי בעצם כדאי שכולנו נישאר. לי יש עוד שנת לימודים, וגם דקל וניב לומדים.”
“אני חושב שלא תישארו” ענה עוז. לעוז תמיד יש תשובות ענייניות וישירות. אין לו צורך להתפלסף.
“אבל אתה יודע כמה קשה לי לעזוב את התנועה. זה כמו מפעל חיי. לפני שדקל ואני הגענו לתנועה, אף אחד לא שמע עליה, לא חלק בה חלק. אין יותר קשה מלעזוב עכשיו” השיב אלון ונאנח.
“צריך לדעת מתי לשחרר” אמר לו עוז בהחלטיות.

למחרת נפגשו כל הארבעה לפני הישיבה.
“אז מי החלטנו?” שאל ניב.
“אני לא משנה את דעתי, למרות שתמיר בשכבה הבוגרת, שובל ראויה ממנו” אמר אלון.
“חשבת לשאול אותה אם היא מעוניינת בתפקיד הזה?” שאל ניב.
“האמת שלא” השיב.
“אז כדאי שנשאל אותה, הם יגיעו בעוד חמש דקות” אמר דקל.
“ולא כדאי שנפקח השנה עליהם? הרי ממילא אנחנו לומדים ויהיה לנו זמן” שאל אלון.
“אבל הם הבוגרים, מה אנחנו נהיה?” תהה ניב.
“יש לי רעיון” אמר אסולין. “נקרא לעצמינו בימב’ו.”
“שזה?” שאל אלון.
“ראשי תיבות של בוגרים יותר מבוגרים.”

תמיר ושובל נכנסו לחדר.
“שובל יש לי שאלה אלייך” פנה אלון באופן ישיר ומהיר. “את מעוניינת להיות האחראית בשנה הקרובה?”
תמיר גבה הקומה, ישב במשך מספר שניות בשקט, הוא נכנס להלם. עיניו הבהירות ופניו המאורכות, נהפכו לאדומות.
“אבל אני הבוגר כאן, היא רק עכשיו סיימה את ההכשרה” צעק.
“אני לא חושבת שאני רוצה את התפקיד” ענתה שובל בקולה הרך והשקט. “תמיר בשכבה הבוגרת, הוא ראוי לתפקיד הזה.”
“אני לא חושב שאתה מתאים לתפקיד” הצביע אלון על תמיר. “אל תיעלב, אבל לתפקיד דרוש מישהו שיקשיב, לא רק האסרטיביות פה חשובה.”
“מי אתה חושב שאתה” צעק תמיר. “אתה כבר מזמן סיימת תיכון, ולהזכיר לך, התנועה מיועדת לתלמידי י-י’ב. לא לך!”
“אתה לא יכול לסלק אותנו” השיב לו אלון בקול גבוה.
“אני עכשיו השכבה הבוגרת עם כל הכבוד” התעצבן תמיר.
“אנחנו שכבת בימב’ו” צעק לעברו אסולין.
“מזה בימב’ו? זה לא הרכב צעצוע של הילדים? איך תעלה עליו עם כל המשקל שלך, זה יישבר לרסיסים” צחקק לעצמו תמיר.
“בימב’ו זה בוגרים יותר מבוגרים” הרגיע אותו ניב.
“מתי תבינו כבר שזהו, שנגמר זמניכם בתנועה” התעצבן תמיר.

“אולי אחי צודק” לחש אלון לדקל. “אולי אני לוחץ מדי וצריך לשחרר, ניתן לתמיר להיות אחראי ונמשיך בחיינו.”
אלון קטע את רצף הויכוחים והצעקות.
“תשמעו כולם, שובל לא רוצה את התפקיד ותמיר בשכבה הבוגרת. לכן תמיר יהיה אחראי. אבל שיהיה לך ברור, לא תקבל עזרה מאף אחד מאיתנו, גם אם תבקש.”
“אני לא צריך עזרה” התלהם תמיר. “אנחנו נסתדר יופי לבד.”
“אין בעיה” חייך אלון. “אתם משוחררים, שיהיה לכם בהצלחה.”

שובל ותמיר יצאו מהחדר וטרקו את הדלת אחריהם.
“מה הלך פה?” שאל דקל. “למה אמרת להם שאין עזרה יותר? למה ויתרת והחלטת שתמיר האחראי? תראה איך הוא מדבר.”
“תראו, למרות כל הצער שבדבר אולי באמת הגיע הזמן לשחרר מעט. חוץ מזה תנו לו לעשות את הטעויות שלו. הוא עוד יזחל אלינו על ארבע” סיכם אלון.
“אבל לא תצטער שככה זה נגמר עם התנועה, בטונים צורמים?” שאל ניב.
“אני אוהב את המילה בימב’ו” גיחך אסולין קלות.
“אסולין אתה מתגייס בשבוע הבא, אתה תיסע על טנקים ולא על בימבות. וניב, אולי עדיף כך, גם לא יהיו לנו קשה לעזוב, אם לא ניקשר לעוד חניכים” ענה אלון.

המדריך האחרון – פרק 1 – מי בתנועה?
דרג את הסיפור

תגובות (1)

*יהיו לנו קשה- קשיים (או יהיה לנו..)
כתיבה יפה, רואים שהרבה דברים שאמרנו נעשו כאן (מבחינת כתיבה..)
~ממשיכה לקרוא~

02/12/2015 08:33
סיפורים נוספים שיעניינו אותך