השווארמה….

כותבת ראשית[: 27/04/2018 294 צפיות תגובה אחת

היה זה יום גשום וסוער באילת הרחוקה , טיילתי לי עם אחותי ובת דודתי .
הלכנו והלכנו ונזכרתי בסיפור קצר .
אז סיפרתי להם את המעשיה הסיפורית שנזכרתי בה ,
אכלתי שוארמה כך אמרתי במילים הללו שוארמה (shoarma)
ופתאום בטני הבחינה בכמה חברות נערים ההולכות לדרכם ולידנו הנראים כחיית טרף קטנה הנקראת חילזון . הם האזינו לדבריי ופתאום נגשו אליי חרש חרש , אט אט , והחלו לשאול את שאלת השאלות . מה היה סיפורך נערה ? אני לא הבנתי מה הם רוצים ממני , כי הייתי בדרכי לטיול קטן . אז החלטתי להחזיר להם תשובה , “עזבו אותי , בבקשה עזבו אותי”
אמרתי להם . אך הם החלו להגיד “תגידי , אנא מימך תגידי” . ודודתי ואחותי משתטות להן מהצד .
ואני ? אני הרגשתי בודדה , הרגשתי כלואה בין שני עולמות שונים . לכן החלטתי לרוץ ולרוץ כמו נוח מהתנך שגילה שהמבול מגיע ועליו לבנות את התיבה , ואני , חיפשתי את התיבה שלי . והגשם חזק חזק ואינו פוסק וליבי כמו כוכב שבשמיים למעלה שעליו הופיעה רק טיפה אחת של דמעה .
אך הרגשתי הרגשתי שאני בחיפוש , אז חזרתי לאותם הנערים הללו . והחלטתי להתעמת איתם .
“מה ,מה אתם רוצים מימני? מה? תניחו לי לנפשי יחולי רוח ” . הם השיבו לדבריי “רק , רק תספרי לנו על מעשיית השוארמה “.
השבתי “אתם לא מבינים , זה בטעות במקום להגיד שווארמה , אמרתי שוארמה “.
הם הלכו לדרכם , ואני לדרכי עם דודתי ובת דודתי ובת סבתי ואחותי ובן דודי .

השווארמה….
דרוג הסיפור 4.5 | 2 מדרגים

תגובות (1)

אני לא יודעת מי את אבל אני אוהבת אותך

28/04/2018 22:30
2 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך