חוזה לך ברח

גיא שמש 22/09/2021 75 צפיות אין תגובות

עד היכן יוכל להגיע? מה היא עשתה לו, שכך הוא מאוהב בה? הוא, שקילל את האהבה. עד לאיזה מרחק ייקחו אותו רגליו? בבוהק השמש המסנוורת, בתוך ארון קבורה קבור באדמה, באמבטיה מלאה זרע, בשמו החקוק בסלע בעמק נטוש, שם יללות תנים, טחב ואור ירח. לא היה טוב אתמול, לא היום. פר היה ש-רץ חופשי בשדות, מעליו עיגולי שמש, נפשו פורצת כמה יותר רחוק, לא במרחב ולא בזמן, אלא הנסתר מהעין, מקום שהנפש זוכרת והראש שכח. הנפש שלו בוכה ועיניו אטומות. איפה הסיבה נעוצה? משהו דפוק לגמרי, הוא מחליט, ומעשן את הסיגריה. משהו מפורק. הוא צף ועולה ונדבק לתקרה. הוא ממשש את אצבעות רגליה, אוכל אותן. הוא מתרוקן מחיים כמו השתן, בולע את גוויות החיות ומחליט שהוא לא יודע כלום. מביטה בו בעיניה, איזה עיניים… והד של חולשה היא מנסה להסתיר. מוקף בחפצים וקירות ואפס כנות. מתערבב לאט לאט בלי להרגיש עם הטירוף. לך תזיין, הייתי אומר לו. לך תאהב. לך תשתה. לך ותלעס את החיים עד מוות, בתוך שמש וגלים, בתוך גופיהן של נשים עירומות, בתוך ים ניקוטין ואלכוהול, בתוך הצרחה שלך שתנפץ את השמיים, ותגיד “לא רוצה לאכול יותר ת’לב.” יושב בחושך אתה, אני רואה, כמו מומיה. לבך מלטף כאב, עיניך בשמים. ומשהו אכן דפוק, אני מסכים אתך. לך תהיה דפוק אתו. צבא המפלצות יאכלו אותך חי אם לא תהיה אחד משלהם. על הדרך, זו שמתפתלת בין מסכי טלוויזיה, פנים צבועות, ציפורניים משוחות לקה, חיות בפריזר ופצצה מתקתקת בתוך הראש. אתה לא היחיד, איש. כל העולם צורח ולכולם מסכה. עננת ייאוש מרחפת תמיד, בכל מקום. ברח! לך תתחרפן במועדוני ריקודים. תן לה את לבך גם אם היא לא רוצה. בין כה וכה הוא כבר לא יישאר שלך. הכאב שלך לא יעבור לעולם, שחרר אותו. ואולי אתה צודק. אולי העולם משוגע, אולי אלוהים מופרע, אולי האנשים טיפשים – או לפחות מעמידים פנים שהם כאלה. (אבל מה היית מצפה מהם לעשות? לטחון את הפצעים?) אולי לעולם לא תנשק את שפתיה, אולי באמת אדם טוב לו רק ברגעי טמטום, ואולי אתה בעצם משוגע. אולי הכול נכון. אבל האש שסביבך תשרוף רק אותך, אף אדם בעולם לא יבכה אתך על עצמך, אלא עליך. היא תעמוד אולי עירומה באמצע חדר ריק, ותרצה ממך חיבוק שיימשך לנצח. ואולי היא תיעלם ותשאיר אותך לבד אפילו בלי זיכרון של נשיקה. בשני המקרים: איש, לעולם, לא יבכה אתך.

האור בחדרך דולק גם בשלוש בלילה. אתה מביט בירח וחושב “כל מי שאני הכרתי הביט בו.” יש לי נחמה בשבילך – יום אחד תמות ולא תזכור דבר. אל העולם הבא, או מה שזה יהיה, אתה תתעורר מהחיים כמו מחלום, חלום שאינך זוכר. קהלת צדק, החיים הם בבלת, הבל הבלים, אבל כל עוד אתה כאן שתה אותם, תמצוץ אותם, תלעס אותם, ועשה מה שבראש שלך, מה שעושה לך טוב. יום אחד הכול ייגמר. חבל לבלות פה בכאב לב. לך ותהיה שרוט גאה, הפסק להתבייש בחולשותיך, הבער את יתרונותיך. תמצוץ את השמש בקשית ותחיה, אבל באמת. אף נפש חיה לא יודעת יותר טוב ממך מה טוב לך. רמוס עקרונות שלא באו ממך, אהוב אותה כל עוד לבך מצווה, בלב פתוח, בשמחה, גם אם לא תרצה בך. שים זין על כבוד, אך אל תספוג. החיים משוגעים? תהיה משוגע. על זה לא מוציאים להורג. אולי יום אחד, בעיניים מטורפות אך חיות, כשמומיות מהלכות סביבך, אתה תראה את אלוהים זורח מתוך השמש. כמו פעם, כשהיית קטן.
>>>>>>>>>>>>>>
פברואר 2006

חוזה לך ברח
דרג את הסיפור

תגובות (0)

הוספת תגובה - היה הראשון להגיב!
התחבר עכשיו בכדי להוסיף תגובה
5 דקות
תגיות: ,
סיפורים נוספים שיעניינו אותך